רע"א 488/13 מאיר גושן נ. אביה אנה בן ארי עו"ד

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא א' אברהם ) אשר קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' השופטת ת' נסים-שי ).

1.

המשיבה היא באת-כוחה של המועצה המקומית רמת ישי (להלן: המועצה ). בשנת 2009 פתחה המועצה תיק הוצאה לפועל נגד המבקש בגין חוב ארנונה בסך 13,398 ש"ח שלא שולם, שאליו נוספו שכר טרחת עורך-דין והוצאות. זמן קצר לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל שילם המבקש למועצה, באמצעות המשיבה, סך של 13,398 ש"ח (להלן: התשלום הראשון ). חרף זאת, לא הופחת סכום התשלום מהחוב בתיק ההוצאה לפועל. בשנת 2011, משלא שולם מלוא החוב, ועקב צבירת חובות נוספים של המבקש, נקטה המועצה בהליכי גבייה נגדו שכללו עיקולים שונים, אשר לא נגבו במסגרתם סכומים כלשהם בפועל. סמוך לאחר מכן פרע המבקש את כל חובותיו למועצה, אשר כללו חובות נוספים שבקשר אליהם טרם נפתחו תיקי הוצאה לפועל, על-ידי תשלום בסך כ-20 אלף ש"ח.

2.

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' השופטת ת' נסים-שי ) קיבל בחלקה תביעה כספית שהגיש המבקש נגד המשיבה בגין התנהלותה בהליכי הגבייה. בית המשפט דחה את טענות המבקש שלפיהן הגיע להסכמה עם המשיבה כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר בעקבות ביצוע התשלום הראשון. עם זאת, נקבע שהמשיבה לא דיווחה על התשלומים שביצע המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אף שהעבירה אותם למועצה לשם קיזוז חובות אחרים של המבקש; כי כתוצאה מכך הליכי הגביה שננקטו במסגרת תיק ההוצאה לפועל הופעלו גם ביחס לחובות אחרים, שבעניינם לא ניתן כל פסק דין; וכי הדבר הסב למבקש נזק. נוכח האמור חויבה המשיבה לשלם למבקש פיצוי בסך של כ-7,500 ש"ח.

3.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא א' אברהם ) קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי שאין חולק על כך שהמשיבה כשלה בכך שלא דיווחה על התשלומים שביצע המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולא פעלה להפחתת סכום החוב הנקוב בו. עם זאת, קבע בית המשפט שלמבקש לא נגרם כל נזק כתוצאה מכך. זאת, היות שאף לאחר ששילם את התשלום הראשון לא נפרע מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל, ועל כן ממילא רשאית הייתה המבקשת לנקוט בהליכי גבייה נגדו כפי שעשתה. נוכח העובדה שעצם הטלת העיקולים במסגרת הליכי הגבייה היא שהסבה את הנזק הנטען, ומשנמצא כי עיקולים אלה הוטלו כדין, נקבע שאין לראות במשיבה כמי שנושאת באחריות לנזקים שגרמו הליכי הגבייה. יוער כי לאחר מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה לתיקון טעות סופר שנדחתה על-ידי בית המשפט.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענת המבקש, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשען על קביעה עובדתית שגויה. כך, נטען כי פסק הדין יוצא מנקודת הנחה כי התשלום הראשון ששילם המבקש לא הספיק לפריעת מלוא חובו בהוצאה לפועל, ולפיכך המשיבה הייתה רשאית לנקוט בהליכי הגבייה שנקטה בהם. אלא שלטענת המבקש, נפלה שגגה בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי הסכומים ששולמו על ידו לא הספיקו לפרעון מלוא החוב עקב טעויות חישוב, ולפיכך היה מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל עובר למועד שבו ננקטו נגדו הליכי גבייה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכדי מסקנה שדינה להידחות אף מבלי לבקש תשובה. כידוע, רשות ערעור לבית משפט זה ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שהבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים במחלוקת הקונקרטית שנתגלעה ביניהם (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (14.6.2011)). אמת-המידה למתן רשות לערער בגלגול שלישי על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מחמירה במיוחד: בעניין זה נפסק שרשות ערעור שכזו תינתן "במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב , פסקה ט' (20.3.2005)). בעניינו, הבקשה איננה מגלה עניין החורג מדל"ת אמות המקרה הפרטני של הצדדים, ואינה עומדת באמות המידה המחמירות שתוארו לעיל. עיקר טענותיו של המבקש מכוונות לקביעתו של בית המשפט המחוזי על-אודות המועד שבו התחייבה סגירת תיק ההוצאה לפועל בשל התשלומים אשר שולמו במסגרתו. מדובר בקביעה עובדתית, וכידוע הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה המבררת – לא כל שכן ב"גלגול שלישי" ( רע"א 7302/06 נצר נ' חשין , פסקה 4

(23.10.2006)).

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. אין צו להוצאות.