פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4883/17 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
עדנה שושנה רוזנשיין
נ ג ד
המשיבים:
1.
מלי רוזנבלום
2. מרים דונין
3. יעל שטיינבך
4. אברהם שוב
5. אפרת דיבון
6. שמואל שוב
7. צבי שוב
8. חיים שוב
9. אשר אפרים
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
המבקשת עותרת לפטור מהפקדת עירבון (ולחלופין להפחתתו לסך של 1,000 ש"ח).
המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי קשה, ובין היתר נטען כי היא "מחוסרת הכנסה ודלת אמצעים", כי יש לה חובות, וכי היא נתמכת בילדיה ונעזרת בקרובי משפחה וחברים במימון ההליכים המשפטים.
המבקשת לא צירפה לבקשתה ולו אסמכתא אחת שיש בה להוכיח את טענותיה. לעומת זאת צירפה המבקשת החלטה בבקשה לפטור מאגרה ועירבון אשר ניתנה על ידי בהליך קודם שיזמה (רע"א 5096/16, החלטה מיום 6.10.2016). באותה החלטה נדחתה הבקשה לפטור מעירבון (אך סכום העירבון הופחת). דומה בעיני כי האמור באותה החלטה כלל אינו תומך בבקשה שלפניי. נהפוך הוא, ואביא את הדברים כלשונם:
"לאחר עיון בחומר שבפניי סבורני כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי יש לפטור אותה מהפקדת עירבון. די לציין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובאסמכתאות כלשהן (ולו תדפיס חשבון בנק); המבקשת לא פירטה בבקשתה את נכסיה (ולטענת המשיבים בבעלותה מספר נכסי מקרקעין), הכנסותיה (צוין בלקוניות כי המבקשת "מחוסרת הכנסה" ולא הובהר האם היא מקבלת קצבאות) והוצאותיה; ולא הוכח על ידה כי אין באפשרותה לגייס סכום כספי בעזרת סביבתה הקרובה. יצוין בהקשר זה כי לפי טענת המבקשת עצמה מימון ההליכים עד עתה נעשה באמצעות "הלוואות מחברים וקרוב[י] משפחה", ולא הובהר מדוע אלו, ובפרט ילדיה המסייעים לה לפי הנטען באופן שוטף, לא יוכלו להוסיף ולסייע".
כל החוסרים עליהם עמדתי בהחלטה האמורה נותרו בעינם. אציין כי המבקשת צירפה לבקשתה הנוכחית מסמך הנושא את הכותרת "תצהיר" אך למעשה אין מדובר בתצהיר (צוין כי אימות התצהיר יועבר בימים הקרובים לבית המשפט). מכל מקום פרט להוספת "התצהיר" (אשר כאמור בשלב זה לאו תצהיר הוא), גם הפעם לא צורפו אסמכתאות (ובהן תדפיס חשבון בנק), אין בבקשה פירוט של נכסים, הכנסות והוצאות, ולא הורם הנטל להוכיח חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה. העובדה שנתונים אלו כולם חסרים הם למרות שהצורך בפירוט ובתיעוד מלאים הובהר למבקשת בהחלטה האמורה (אותה אף צירפה היא עצמה לבקשה דנן) אומרת דרשני, ומכל מקום די בה כדי להוביל למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה הנוכחית. עוד אדגיש כי הפחתת סכום העירבון באותה החלטה אינה מובילה למסקנה כי יש להורות כן גם במקרה הנוכחי, שכן באותו עניין ניתן משקל להיקף ההליך ולמהותו (הליך הנסב על קביעת גובה החיוב בערובה כספית כתנאי לסעד של עיכוב ביצוע, להבדיל מענייננו כאשר מדובר בהליך ערעורי הנסב על פסק דין הדוחה ערעור על החלטה של בית משפט השלום בתביעה לפירוק שיתוף).
לכך אוסיף כי המבקשת הפקידה עירבון בסך של 30,000 ש"ח בבית המשפט קמא ולא הוכיחה כי אין באפשרותה להשיב ולהפקיד סכום דומה, ועוד יש ליתן משקל לכך שעניין לנו בהליך "בגלגול שלישי", ולפיכך המשוכה הניצבת בפני המבקשת גבוהה היא.
לבסוף אין מקום לקבל את טענת המבקשת כי לא נדרשת הפקדה של עירבון בהליך זה כיוון שהמשיבים הם עורכי דין המייצגים את עצמם. גם עורך דין המייצג עצמו נושא ככלל בהוצאות, וזכאי הוא כי יוזם ההליך הערעורי יפקיד עירבון בשיעור הולם להבטחתן.
מטעמים אלו הבקשה נדחית. עירבון בשיעור שקבעה המזכירה הראשית (סך של 20,000 ש"ח) יופקד בתוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין). בהיעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחייה.
ניתנה היום, כ"ה
בתמוז התשע"ז (19.7.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת