החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4951/09 שלמה מדמוני נ. איילה לוי-מדמוני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הוצאות משפט לאחר משיכת ערעורבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הוצאות לאחר משיכת ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב בהוצאות משיבה שחזרה בה מערעור. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בהוצאות, שכן לא נמצאה טעות קיצונית, ואף שהיה מקום לנמק ביתר פירוט. הבקשה נדחתה.

העובדות

המשיבה חזרה בה מערעור שהגישה לאחר עיקרי טיעון של המבקש, בעצת בית המשפט. המבקש ביקש לחייב את המשיבה בהוצאות, אך בית המשפט המחוזי קבע שכל צד יישא בהוצאותיו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע לחיוב בהוצאות לאחר משיכת ערעור?

הלכות

  1. 1

    בית משפט שלערעור אינו נוהג להתערב בשאלת ההוצאות שבשיקול דעת הערכאה הדיונית, אלא בטעמים מיוחדים כגון טעות קיצונית או העדר הנמקה.

    ״אין בית משפט שלערעור נוהג להתערב בשאלת ההוצאות אשר בשיקול דעתה של הערכאה שבסמכותה היה לפסוק אותן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות משפט
  • שיקול דעת
  • רשות ערעור
  • טעות קיצונית
  • העדר הנמקה
  • הוצאה לפועל
  • טענת פרעתי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4951/09

בפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

שלמה מדמוני

נ ג ד

המשיבה:

איילה לוי-מדמוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום

27.4.09 בר"ע 1506/07 שניתן על ידי

כבוד

סגניות

הנשיא

א' קובו, מ' רובינשטיין

והשופטת

ע' צ'רניאק

בשם המבקש:

עו"ד א' אזואלוס

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת-אביב-יפו (כב' השופטות א' קובו, סגנית נשיא, מ' רובינשטיין, סגנית נשיא וע' צ'רניאק בבר"ע 1506/07), מיום 27.4.2009, לפיו הוחלט כי למרות שחזרה בה המשיבה מערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז (כב' השופט ש' שוחט בתמ"ש 28911/05), אין מקום לחיובה בהוצאות וכי כל צד יישא בהוצאותיו.

1.

בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל ביזמתה של המשיבה. בהליך שביסוד הדיון קבע בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", כי לא היה מקום שהמשיבה תפתח תיק הוצאה לפועל בסכום שתבעה שכן את רוב הסכום הפקיד המבקש בקופת בית המשפט. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין. במסגרת דיון שלישי בבקשה שנדונה כבערעור ולאחר הגשת עיקרי טיעון על ידי המבקש, הסכימה המשיבה, בעצת בית המשפט, למשוך את הערעור. בא כוחו של המבקש טען כי יש לחייב את המשיבה בהוצאות משפט נוכח התנהלותה, ואולם בית המשפט, לאחר ששקל את הדברים החליט שלא לחייבה בהוצאות וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

מכאן הבקשה שלפניי.

2.

לטענת המבקש, מאחר ונגרר להליכים משפטיים יקרים ונגרמה לו עוגמת נפש, אין הדעת סובלת כי רק בשל נכונות המשיבה לסגת מהערעור שהגישה, תקבל היא "פרס" מבית המשפט ולא תחויב כלל בתשלום הוצאותיו. לדעתו יש בפסק הדין כדי לתת תמריץ להגשת ערעורי סרק ו"טרטור" הצד שכנגד, בניגוד לאינטרס הציבורי. לפיכך מבקש הוא להשית על המשיבה הוצאות משפט.

3.

דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי אין בית משפט שלערעור נוהג להתערב בשאלת ההוצאות אשר בשיקול דעתה של הערכאה שבסמכותה היה לפסוק אותן, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים לכך, ובין היתר, כשהמדובר בטעות קיצונית או בהעדר הנמקה (ראו: רע"א 6568/05 רוני כץ נ' גניה כץ (לא פורסם, 17.8.2005) והאסמכתאות שם). בנסיבות העניין, לא מצאתי בטיעוני המבקש טעם מיוחד להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי אשר החליט, לאחר שקילת טענות הצדדים שלא לחייב את המשיבה בהוצאות לטובת המבקש. אכן, אפשר כי היה מקום לנמק את ההחלטה ביתר פירוט, ואולם, מדובר בסוג הדברים המסורים לשיקול הדעת ולתחושת הצדק של בית המשפט בדונו בתיק. אף אין בהחלטה זו משום טעות קיצונית המצדיקה התערבות ערכאה זו. לבסוף, יש להצר על התמשכות ההליכים שבין הצדדים, לרבות הליכי הערעור בבית המשפט המחוזי, ויש לקוות כי הסכסוך בין הצדדים יגיע לידי סיום עם מתן החלטה זו.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' בשבט תש"ע (18.1.10).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בית משפט שלערעור אינו נוהג להתערב בשאלת ההוצאות שבשיקול דעת הערכאה הדיונית, אלא בטעמים מיוחדים כגון טעות קיצונית או העדר הנמקה.