פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5037/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
יצחק וולך
נ ג ד
המשיבה:
עמירון סי.טי.אל.מימון והשקעות בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה ב-ת"א 5810-08-07 מיום 17.5.2010 שניתנה על
ידי כבוד השופטת
אסתר שטמר
בשם המבקש:
עו"ד מ' קירש;
עו"ד צ' כהנא
בשם המשיבה:
עו"ד ל' גורן-קרן;
עו"ד ד"ר ש' סלפוי
החלטה
1.
בבית המשפט המחוזי מרכז מתבררת תביעתה של המשיבה כנגד המבקש. כפי שעולה מהחלטתו של בית משפט קמא, המחלוקת שבין הצדדים מעוררת, בין היתר, שאלות שעניינן בדין העברי. מטעם זה, ראה בית משפט קמא למנות מומחה מטעם בית משפט ליתן חוות דעת בתחום האמור.
2.
בהחלטתו מיום 17.5.2010 מינה בית המשפט את ד"ר יובל סיני והמרכז ליישומי משפט עברי במכללה האקדמית נתניה ליתן חוות דעת בתחום המשפט העברי בקשר לתביעה שנדונה לפניו. עוד נקבע, כי ד"ר סיני רשאי לקבוע מי יהא הגורם אשר ייתן את חוות הדעת מטעם המרכז ליישומי משפט עברי.
על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפני, בגדרה עתר המבקש לביטול המינוי האמור. המבקש טען בבקשתו טענות שונות שתכליתן לשכנעני בדבר אי התאמתו של ד"ר יובל סיני ובדבר אי התאמת גורם אחר מהמרכז ליישומי משפט עברי ליתן חוות דעת בתחום בו עוסקת התביעה. כן עתר המבקש כי בית משפט זה ימנה "דיין בדימוס שהוא בר סמכא או פוסק גדול בתורה"- במקום המינוי שנעשה בידי בית משפט קמא.
3.
מן החומר שלפני מתברר כי ההחלטה בגינה הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת בוטלה בידי הערכאה הראשונה ואיננה עומדת עוד בעינה. במקום המינוי שנעשה בראשונה, מינה בית משפט קמא בהחלטתו מיום 30.9.2010 את כבוד הרב שלמה אישון ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, כמומחה מטעם בית המשפט בתובענה שלפניו.
4.
המשיבה עתרה לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף. המבקש, מנגד, עומד על בקשתו, תוך שהוא עותר לכך כי יותר לו לתקן את בקשת רשות הערעור כך שתכלול את השגתו על ההחלטה המאוחרת אשר ניתנה בידי בית משפט קמא, בגדרה מונה כבוד הרב שלמה אישון כמומחה מטעם בית המשפט כאמור. המבקש נימק את בקשתו לתיקון בקשת רשות הערעור בכך כי "ההחלטה למנות את הרב שלמה אישון כמומחה לא פתרה את הבעיות שבשלהן הוגשה בקשת רשות הערעור ואף יצרה בעיה חמורה נוספת...". בגדר בקשתו העלה המבקש שורת טענות שיש בהן, לשיטתו, כדי ללמדנו דבר אודות אי התאמת כבוד הרב אישון לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בעניינם של הצדדים. לחילופין עותר המבקש, למחיקת בקשת רשות הערעור מבלי שיחויב בהוצאות,
תוך שתינתן לו ארכה בת 30 ימים מיום מתן החלטה בבקשתו להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 30.9.2010 הנזכרת לעיל.
5.
החלטתו של בית משפט קמא בגינה הוגשה בקשת רשות הערעור – איננה עומדת עוד על הפרק עקב ביטולה ועל כן אין מקום לדון בהשגה שהוגשה לגביה. אין מקום לאפשר את תיקון בקשת רשות הערעור, כך שתכלול השגה על ההחלטה המאוחרת שניתנה ועניינה מינויו של מומחה אחר , כאשר ההשגה נוגעת בעיקרה לזהותו של המומחה. מדובר בבקשה אחרת ושונה. לא ראיתי מקום לדון במסגרת זו בבקשת המבקש להארכת מועד לצורך הגשת בקשת ערעור נוספת. המבקש יפעל בעניין זה כחכמתו.
6.
הבקשה נמחקת בהיותה תיאורטית. המבקש צריך היה להודיע ביוזמתו על כך שהבקשה הפכה תיאורטית ועל כן ישא המבקש בשכ"ט עו"ד המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"א חשון, תשע"א (19.10.2010).
ש ו פ ט ת