פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5074/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשים:
1.
טל רפאל
2. ט.ע.ל.ת. השקעות ומבני תעשיה בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
בית נקופה, מושב עובדים להתיישובת חקלאית שיתופית בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 33384-03-17, שניתנה ביום 24.5.2017
על-ידי השופטת ח' מאק-קלמנוביץ.
בשם המבקשים:
עו"ד נתנאל אינדיג
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 33384-03-17, שניתנה ביום 24.5.2017 על-ידי השופטת ח' מאק-קלמנוביץ .
הצדדים ניהלו הליך בוררות לפני השופט בדימוס משה גל, שעניינו במחלוקות שנתגלעו ביניהם ביחס לפרויקט עסקי. ביום 15.1.2017 ניתן פסק בוררות בסכסוך. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות, ולצדה בקשה למתן סעדים זמניים שימנעו מהמשיבה לערוך דיספוזיציה בקרקעות ובזכויות הקשורות לפרויקט. המבקשים טענו כי סיכוייה של הבקשה לביטול פסק הבוררות להתקבל הם גבוהים, כיוון שהבורר ובא-כוח המשיבה הפרו את חובת הגילוי כאשר הסתירו את העובדה כי קיימים ביניהם קשרים הדוקים. בית המשפט המחוזי בחן באופן מפורט את כלל טענות המבקשים. בתוך כך, בחן בית המשפט את תוכנן של שיחה שהתקיימה בין חוקר פרטי מטעם המבקשים לבין מזכירתו של בא-כוח המשיבה; של שיחה שהתקיימה בין הצדדים בישיבת הבוררות; וכן של התכתבות נוספת בין הצדדים. לצד זאת, התייחס בית המשפט גם להלכות המרכזיות העוסקות באפשרות לבטל פסק בוררות בדיעבד על יסוד הפרת חובת הגילוי של הבורר או של הצדדים להליך. בסיכומם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי כי " הראיות שהוצגו על ידי המבקשים אינן מקימות סיכוי טוב לזכות בתובענה, כך שהמבקשים לא עמדו בתנאי החיוני למתן הסעד הזמני ". אשר על כן דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן הסעד הזמני, תוך חיובם של המבקשים בהוצאות לטובת המשיבה. על רקע זה הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור דנא, בה הם שבים על טענותיהם בעניין הצורך במתן סעדים זמניים.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה. אמות המידה לבחינת ניגודי עניינים של בוררים, כמו גם חובות הגילוי המוטלות עליהם ועל צדדים להליך בוררות, הן מוכרות וידועות (ראו: רע"א 296/08
ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010); רע"א 4839/15
מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (1.12.2015); רע"א 3166/16 קופמן נ' קופמן
(5.5.2016); רע"א 1610/17
ויצדומיני נ' גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
(28.5.2017)). המקרה דנן עוסק ביישומן של אמות המידה בלבד. באשר ליישום, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלפיה הראיות שהוצגו בהליך, אינן מלמדות כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות הם גבוהים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח קיומו של קשר כפי שנטען בין הבורר לבין בא-כוח המשיבה. קביעה זו היא קביעה עובדתית שאין עילה להתערבות ערעורית בה. עוד קבע בית המשפט, כי אף לו היה מוכח לכאורה קיומו של קשר שכזה, ספק רב אם היה בכך כדי לגבש עילה באופן שדי בו למתן הסעד הקיצוני והנדיר של ביטול פסק בוררות בדיעבד. כאמור, אינני סבור כי נפל פגם בקביעות אלה. אשר על כן, ובנתון לכך שבית משפט זה ממילא אינו נוהג להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים (ראו: רע"א 5656/15 רמות ארזים חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית ירושלים , פסקה 8 (1.9.2015); רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם , פסקה 8 (11.5.2015)) - המסקנה היא כי אין עילה למתן רשות ערעור במקרה הנדון.
בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' באב
התשע"ז (31.7.2017).
ש
ו פ ט