רע"א 9784/17 רפאל טל נ. בית נקופה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית ב

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 33384-03-17 שניתנה ביום 14.11.2017 על-ידי השופט ר' יעקובי .

העובדות הצריכות לעניין פורטו במסגרת החלטה שניתנה על-ידי בהליך קודם, ועל כן אשוב על הדברים בקצרה בלבד. כזכור, הצדדים ניהלו הליך בוררות לפני השופט בדימוס משה גל, שעניינו במחלוקות שנתגלעו ביניהם ביחס לפרויקט עסקי מסויים. ביום 15.1.2017 ניתן פסק בוררות בסכסוך. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות, בטענה כי הבורר ובא-כוח המשיב הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהם, כאשר הסתירו את העובדה כי קיימים ביניהם קשרים הדוקים, הנובעים בין היתר מכך ששניהם משמשים כבוררים במסגרת "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים בע"מ" (להחלטה בהליך הקודם, ראו: רע"א 5074/17 טל נ' בית נקופה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (31.7.2017)).

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הביטול, בקבעו כי: " העובדה שהבורר וב"כ המשיב מנהלים בוררויות תחת כנפיו הרחבות של המשכן לבוררות לא חייבה כל הודעה בקשר לכך מצד הבורר או מצד ב"כ המשיב. המדובר בגוף עסקי גדול אשר מרכז מבחינה מנהלתית הליכי בוררות שונים ואינו יוצר כשלעצמו קשר של ממש (עסקי-כלכלי או אחר) בין הבוררים הרבים הפועלים במסגרתו. אכן, אילו היה מתברר שהבורר מנהל או ניהל הליכי בוררות שמיקומם הגיאוגרפי היה במשרדו של ב"כ המשיב, היה מקום שתימסר על כך הודעה בשלב המינוי או בתחילת הליכי הבוררות. דא עקא, שמתברר כי המציאות אינה כזו ולא היה כל בסיס לטענות החמורות שעלו בהקשר זה " (פסקה 12 לפסק הדין). בית המשפט ביסס את קביעתו זו בין היתר על עדותו של בא-כוח המשיב, שנמצאה מהימנה. על רקע זה, בעיקר, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול שהוגשה ביחס לפסק הבוררות. נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור דנא. המבקשים שבים על טענותיהם כי יש מקום לביטול פסק הבוררות בשל הפרת חובת הגילוי מצדם של הבורר ושל בא-כוח המשיב. לחלופין עותרים המבקשים להפחתת סכום ההוצאות שנפסקו לחובתם בהליכים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. כפי שפורט בהליך הקודם, אמות המידה לבחינת ניגודי עניינים של בוררים, כמו גם חובות הגילוי המוטלות עליהם ועל צדדים להליך בוררות, הן מוכרות וידועות, והפסיקה בנדון היא עדכנית ומקיפה (ראו, בין היתר: רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010); רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (1.12.2015); רע"א 3166/16 קופמן נ' קופמן (5.5.2016); רע"א 1610/17 ויצדומיני נ' גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (28.5.2017)).

המקרה דנן אינו מעורר אפוא כל שאלה משפטית חדשה המצדיקה לערוך דיון מיוחד לפני בית משפט זה. ממילא הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בענייני בוררות, המתמקדות בבחינה האם המקרה מעורר שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים , או האם נדרשת התערבות ערעורית מטעמי צדק ומניעת עיוות דין (ראו: רע"א 2192/17 כהנא נ' כהנא , פסקה 11 (19.7.2017); רע"א 7233/16 גאון נדל"ן למגורים בע"מ נ' ו.ח. גבעות חן בע"מ , פסקה 7 (27.12.2016)). למעלה מן הצורך אציין כי אף לגופם של דברים אין עילה להתערבות ערעורית בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כמפורט לעיל, קביעת בית המשפט שלפיה לא הונח כל בסיס עובדתי לטענה בדבר ניגוד העניינים בין הבורר לבא-כוח המשיב התבססה בין היתר על התרשמות מעדויות. מדובר בקביעה עובדתית, שככלל, וכך גם במקרה זה, אין מקום להתערבות בה מצדה של ערכאת הערעור (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 474 (מהדורה שלישית, 2012)). לצד זאת, איני מוצא הצדקה להתערב במסגרת הליך זה גם בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המבקשים, שלטענתם הסתכם בסופו של דבר כדי 80,000 ש"ח, וזאת על רקע ההלכה המוכרת שלפיה אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעת הערכאות הדיוניות בכל הקשור לפסיקת הוצאות (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" , פ"ד ס(1) 391, 395 (2005)).

בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.