רע"א 508/15 פלג תאורה בע"מ נ. עמוס גואטה

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.12.2014 (ע"א 8019-03-14, השופטת ר' ברקאי ) וכן בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין זה.

2.

המשיב הגיש לבית משפט השלום באשדוד תביעה כנגד המבקשים המתייחסת להפרת חוזה השכירות שנכרת ביניהם בנוגע לדירה בבעלותו הנמצאת בעיר גדרה. ביום 15.1.2014 קיבל בית משפט השלום את התביעה בחלקה וחייב את המבקשים לשלם למשיב סך של כ-40,000 שקל וכן הוצאות משפט (ת"א 29019-08-10, סגן הנשיא ג' דניאל ). הן המבקשים והן המשיב ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הדיון בשני הערעורים אוחד, וביום 7.5.2014 הורה בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא ש'

דברת ) למשיב להמציא למבקשים באופן מיידי עותק מהודעת הערעור שהגיש, וזאת לנוכח טענתם כי לא קיבלו אותה. הדיון בשני הערעורים נקבע תחילה ליום 4.11.2014, אך ביום 12.10.2014 המבקשים הגישו בקשה לדחות את מועדו תוך שציינו כי עליהם להגיש עיקרי טיעון מטעמם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ודחה את מועד הדיון ליום 14.12.2014.

3.

ביום 9.12.2014 הגישו המבקשים, שיוצגו עד אותו שלב בידי אחד מהם, דוד פרי (להלן: דוד ), המבקש 2, בקשה לדחייה נוספת של מועד הדיון. בקשה זו הייתה חתומה בידי עורך דין, וצוין בה כי בא-כוח המבקשים נטל על עצמו את ייצוגם זמן קצר לפני כן, וזאת לאחר שהמבקש 2 עבר תאונת עבודה, כך שאין ביכולתו להתייצב למועד הדיון ואף לא להגיש עיקרי טיעון. באותו מועד דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וציין כי אין בנסיבות שפורטו בידי המבקשים כדי להצדיק דחייה של מועד הדיון. ביום 10.12.2014 המבקשים הגישו בקשה נוספת לדחייתו של מועד הדיון. בבקשה זו ציין בא-כוחם של המבקשים כי קבועים לו באותו מועד שני דיונים אחרים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. ביום 11.12.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הנוספת, וציין כי על עורך דין הנוטל על עצמו לייצג בעל דין לבדוק האם מועד הדיון הקבוע בתיק מתאים ליומנו, וכי הדבר נכון ביתר שאת כאשר עורך הדין מתחיל לייצג את בעל הדין אך מספר ימים לפני מועד הדיון, כמו בענייננו.

4.

ביום 14.12.2014 נערך הדיון בשני הערעורים. גם במסגרת הדיון עצמו המבקשים שבו וביקשו לדחות את הדיון, אך בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה, בציינו כי אין לבקשה כל הצדקה וכי תעודת המחלה בעניינו של דוד מלמדת על חתך באצבע היד שאין בו כדי למנוע התייצבות לדיון, ומה גם שדוד אף התייצב בפועל לדיון. בית המשפט המחוזי אף לא קיבל את טענתם של המבקשים כי לא קיבלו את הודעת הערעור מטעמו של הערעור, וקבע כי זו הומצאה למבקשים באמצעות הפקס. בית המשפט המחוזי הציע לשני הצדדים לחזור בהם מערעוריהם, אך בעוד המשיב הסכים לכך המבקשים עמדו על שמיעת הערעור, הגם שלא הגישו עיקרי טיעון מטעמם. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת ערעורם של המבקשים על פי סעיף 446(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת נוכח מחדליהם המתמשכים באי הגשת עיקרי טיעון ותיקי מוצגים מטעמם. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בהתחשב במחדלים אלה ניתן היה לקבל את ערעורו של המשיב, אך מאחר שהמשיב השאיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט נמחקו שני הערעורים גם יחד.

5.

במסגרת הבקשה דנן מלינים המבקשים על כך שבית המשפט המחוזי מחק את ערעורם ונמנע מלדחות את הדיון, אף שלא היו מיוצגים והיו מעוניינים בהסדרת ייצוגם. המבקשים טוענים בהקשר זה כי דוד נפצע לא רק באצבע היד אלא גם במרפקו. כמו כן, טוענים המבקשים כי אין לראות בהתנהגותם מחדלים חריגים בשים לב לכך שהמשיב לא המציא להם כדין את הודעת הערעור מטעמו.

6.

דין הבקשה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה, ורשות ערעור תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר יש חשש לעיוות דין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור ( הדר חיפה ) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982) (להלן: עניין חניון חיפה )). הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ולמעשה המבקשים אף אינם טוענים לכך. כמו כן, איני סבורה כי נגרם למבקשים עיוות דין. המבקשים נמנעו מלהגיש את עיקרי הטיעון מטעמם אף שנדרשו לכך והיו מודעים לחובתם לעשות כן, ובית המשפט המחוזי קבע כי לא נמצאה הצדקה למחדלם. לא מצאתי מקום להתערב בקביעה זו. כפי שציינתי לאחרונה במקרה דומה, מתנהל כיום מאמץ מערכתי להפחית באופן ניכר את מספרן של דחיות הדיונים הנעשות שלא לצורך וגורמות לבזבוז של משאבי משפט מרובים. גם את הבקשה דנן יש לראות בהקשר רחב זה (ראו: בע"ם 2267/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (31.3.2015)). כן אציין כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי כאשר עורך דין מחליט לייצג לקוח בתיק מסוים עליו להקדים ולבדוק מהם מועדי הדיון הקבועים בתיק (ראו: ר"ע 127/83 בובו נ' בובו , פ"ד לז(1) 446 (1983); בג"ץ 2076/06 קסוטו נ' בית המשפט המחוזי בירושלים , פסקה 5 (24.3.2006)). על כך יש להוסיף, כי ודאי שדחייתו של דיון הקבוע למועד קרוב מאוד בשל החלפת ייצוג תיעשה רק במקרים נדירים שבנדירים.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.