פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5119/08 - ג'
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
לוקי בניה ופיתוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יניב אינסל מפרק החברה
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א 7056/08
(פש"ר 905/05) מיום 11.5.08 שניתנה על-ידי כב' הנשיאה ב' גילאור; ובקשה
להרחבת בקשת רשות הערעור
בשם המבקשת:
עו"ד יוסף ברינט
בשם המשיב 1:
עו"ד יניב אינסל
החלטה
1.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור, ובגדרה – בקשה לעיכוב ביצוע – ביחס להחלטה למתן סעד זמני לעיקול נכסי מקרקעין של המבקשת (בש"א 7056/08, פש"ר 905/05 (מחוזי – חיפה) מיום 11.5.08, שניתנה על-ידי כב' הנשיאה ב' גילאור ). ההחלטה ניתנה בגדרה של בקשת המשיב 1, מפרק חברת לוקי ביצוע פרויקטים (בניה) 1989 בע"מ (בפירוק) (להלן: לוקי ביצוע ), לחיוב המבקשת בפירעון חובות נטענים בסכום של 28 מיליון ש"ח ללוקי ביצוע. הגנת המבקשת מפני בקשת המשיב 1 התמקדה בהסכם שנכרת לטענתה בשנת 2004 בינה ואחרים לבין אחד מר אקופיאן, למכירת כל זכויותיה של
המבקשת – ולהמחאת כל חובותיה – בקשר עם לוקי ביצוע.
2.
בהחלטתי מתאריך 3.7.08, קבעתי כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. זאת, בין היתר, לאור תוצאות הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתאריך 29.6.08 בבקשת המשיב 1 לגופה. בסיומו של דיון זה קבע בית המשפט המחוזי כי העסקה הנטענת עם מר אקופיאן: "יש חשד שנעשתה כעסקה פיקטיבית שמטרתה להימנע מתשלום כספים לנושים וגם להימנע מהתחייבויות לוקי בנייה לחברה עצמה", והורה למשיב 1 לפנות למשטרה בקשר עם האמור. בנסיבות אלה, אף הוריתי למבקשת להודיע עד לתאריך 8.7.08, האם היא עומדת עדיין על בקשתה למתן רשות ערעור.
המבקשת לא קיימה את החלטתי במועדה. במקום זאת הגישה, באיחור, הודעה לפיה לא רק שהיא עומדת על בקשת רשות הערעור, אלא שבנוסף הגישה המבקשת "בקשה להרחבת בקשת רשות הערעור", כך שתתייחס לשתי החלטות נוספות של בית המשפט המחוזי הנוגעות לסעד הזמני האמור: האחת , מתאריך 15.6.08, בגדרה סירב בית המשפט לערוך "עיון חוזר" בהחלטתו מתאריך 11.5.08; השניה , מתאריך 23.6.08, בגדרה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב 1 ל"תיקון טכני של צווי העיקול".
3.
באשר לבקשת רשות הערעור: הטעמים המפורטים בהחלטותיי מתאריכים 24.6.08 ו-3.7.08 לעניין דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, יפים הם אף לדחיית הבקשה עצמה. אין כל הצדקה להתערב בהחלטת הביניים, שמטרתה לאפשר במקרה הצורך איון תוצאות של עסקה, אשר בעיני בית המשפט המחוזי יש חשד שנעשתה שלא כדין ולצורך הימנעות מפירעון חובות של החייב (כאן - ללוקי ביצוע). אציין עוד, כי לאור הימנעות המבקשת מלהודיע במועד על עמידתה על בקשתה למתן רשות ערעור, כנדרש בהחלטתי, דין בקשתה היה להימחק ממילא.
4.
באשר ל"בקשה להרחבת בקשת רשות הערעור" (שבגדרה, אגב, התעלמה המבקשת כליל מתוצאות הדיון האמור שנערך בינתיים בבית המשפט המחוזי בתאריך 29.6.08 ומהשלכותיו) – אף דינה של בקשה זו להידחות, ולו מחמת היותה מחוסרת עיגון בסדרי הדין. על המבקשת היה להגיש בקשה למתן רשות ערעור על שתי החלטות הנוספות עליהן ביקשה להשיג, ומאחר והיא לא עשתה כן עד כה – אין לה להלין אלא על עצמה. מובן שפתוחה הדרך בפני המבקשת לעשות זאת גם כיום, ככל שתקבל ארכה להגשת בקשות כאמור. למעלה מן הצורך אציין עם זאת, כי ספק רב בעיניי אם יש תוחלת לבקשה שכזו – בפרט לאור תוצאות הדיון האמור שנערך בינתיים בבית המשפט המחוזי, ולאור דחיית בקשת רשות הערעור כאמור לעיל.
5.
לאור כל האמור לעיל – נדחות בקשת רשות הערעור והבקשה להרחבת בקשת רשות הערעור. בנסיבות הענין, משלא נתבקשה תשובת המשיבים לבקשות, ואף ששקלתי האם אין זה ראוי לחייב כאן את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה – אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בתמוז התשס"ח (29.7.08).
ש ו פ ט