רע"א 517/98 הוניגבוים מאיר נ. כרמל בנק משכנתאות בעמ

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

ביום 22.1.98 נמסרה למבקשים הודעה על קביעת הערבון אותו עליהם להפקיד להבטחת הוצאות המשיב, בסך 10,000 ש"ח. ביום 23.2.98 הגיש המשיב בקשה לדחיית בקשת רשות הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. משלא הפקידו המבקשים את הערבון, החלטתי ביום 26.2.98 לאפשר להם לנמק בתוך 5 ימים מדוע לא תידחה בקשת רשות הערעור כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בתצהיר מטעם המבקש 1 שצורף לתגובת המבקשים נכתב, כי המבקש 1 הפקיד ביום 8.3.98 ערבות בנקאית כנדרש, וכי רק לאחר ששיגר את הערבות בדואר נודע לו מפי עו"ד דני בן טובים כי היה עליו להקדים ולבקש הארכת מועד לפני ביצוע הפקדת הערבות.

המבקש 1 טוען, כי במהלך חודש פברואר 98' הודיע לו בא כח המשיב, כי המשיב הגיש בקשה להטלת ערבון בסכום משמעותי על המבקשים. המבקש 1 טוען כי בא כח המשיב סירב להמציא לו העתק של הבקשה. לפיכך, החליט המבקש 1 להמתין עד מתן החלטת בית המשפט בבקשת הבנק, משום ש:"סברתי שאין זה יאה שאפקיד את הערבות, כגנב בלילה או כמבקש להעמיד את בית המשפט הנכבד בפני עובדה מוגמרת, הכל לפני שבית המשפט הנכבד יחליט בנושא". המבקש 1 מדגיש כי הוא והמבקשת 2 מייצגים את עצמם, וכי באי כח המבקשים האחרים נעדרו ממשרדם באותו זמן, ולפיכך לא יכול היה להתייעץ עמם. עוד טוען המבקש 1, כי ערך משא ומתן עם המשיבים, אך לא קיבל את תשובת המשיב להצעותיו, ורק בתחילת חודש מרץ קיבל את תגובתו השלילית של המשיב. המבקש 1 ממשיך וטוען כי המשיב עיקל חשבונות של המבקשים בניגוד להוראות חוק הערבות ולהחלטת בית המשפט קמא, ובכך ביקש לחסום את אפשרות המבקשים להפקיד את הערבות הנדרשת.

לבסוף טוענים המבקשים, כי יש חשיבות רבה לשמיעת הבקשה לרשות ערעור, וכי קיים אינטרס ציבורי בשמיעת הבקשה. מסיבות אלה מתבקשת הארכת מועד להפקדת הערבון.

המשיב משאיר את ההחלטה בענין דחיית בקשת רשות הערעור לשיקול דעתו של בית המשפט, אך מבקש לחייב את המבקשים בהוצאות הגשת הבקשה שנאלץ להגיש עקב אי הפקדת הערבון במועד.

טענות המבקשים לאיחור אינן משכנעות. אמנם המבקשים 1 ו2- מייצגים את עצמם, אך למבקשים 3-5 יש ויש, ולפיכך אין בידי לקבל טענה לפיה המבקש 1 לא ידע כי היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון עובר להפקדת הערבון באיחור. גם יתר טענות המבקשים אינן מקובלות עלי, ואינן מהוות משום טעם סביר לאיחור בהפקדת הערבון.

עם זאת, נוכח העובדה שהמשיב אינו מתנגד להארכת המועד - אני מאריכה את המועד כמבוקש, עד להפקדת הערבון בפועל, ומחייבת את המבקשים לשלם את הוצאות המשיב בבקשה זו בסך 3,000 ש"ח, בנוסף להפקדת הערבון. המשיב יוכל להגיש את תגובתו לבקשת רשות הערעור תוך 30 יום מהמועד בו יופקדו הפקדון.