רע"א 5177-23 רע"א 5177-23

לפניי בקשה לסעד זמני, בה עותר המבקש למתן צו המורה על עיכוב הליך פשיטת הרגל שמתנהל בעניינו של המשיב 1 (להלן: החייב) בפש"ר 45151-06-16, ובפרט על עיכוב מתן הפטר חלוט לחייב.

1.בתמצית, הרקע לבקשה הוא כדלקמן: ביום 24.4.2023 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל בו מצוי החייב, בטענה כי בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל, יצר החייב חוב חדש כלפיו בסך של 80,000 דולר, תוך שהונה את המבקש והציג לו מצג שווא.

לאחר שהוגשו תגובות הצדדים והתקיים דיון בבקשה, החליט בית המשפט ביום 19.6.2023 לדחות את הבקשה. בית המשפט ציין כי כבר ביום 4.7.2022 אושרה תכנית פירעון למתן הפטר מותנה, שהתייחסה גם לחובות מסוימים שיצר החייב במהלך ההליך, וזאת לצורך ריפוי חוסר תום לבו של החייב בהקשר זה. כן צוין כי החייב עמד בהסדר שנקבע ושילם את הסכומים שנקבעו בו. עוד הוסיף בית המשפט כי המבקש ידע על הליך פשיטת הרגל ועל ההסדר שנקבע בטרם אישורו, וחרף זאת לא הצטרף אליו. על כן, קבע בית המשפט כי אין מקום לביטול ההסדר שאושר וקיבל תוקף של החלטה.

מעבר לכך, ציין בית המשפט כי גם כאשר יקבל החייב הפטר על פי ההסדר שנקבע, יוכל המבקש להיפרע מהחייב את מלוא חובו, בהיותו חוב שנוצר לאחר צו הכינוס. זאת, בעוד שנושים אחרים שהצטרפו להסדר הסתפקו בקבלת מחצית מחובם. מטעמים אלה, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לביטול הליך פשיטת הרגל.

2.ביום 6.7.2023 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. ביום 12.7.2023 הוריתי על העברת התיק ללשכת הרשמות לצורך סיווגו. יוער כי במסגרת אותה החלטה נדחתה בקשה קודמת שהגיש המבקש למתן סעד זמני המורה כי צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל יעמוד בתוקפו, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי להסירו.

3.ביום 10.7.2023 הגיש החייב לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מתן הפטר חלוט, משקיים את מלוא חובותיו לפי ההסדר שנקבע. ביום 11.7.2023 נתן בית המשפט קמא החלטה לפיה לאחר שיינתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בתביעה שהגיש החייב לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, יינתן הפטר לחייב.

4.על רקע זה, הגיש המבקש ביום 13.9.2023 את הבקשה הנוכחית, בה הוא עותר למתן צו זמני לעיכוב הליך פשיטת הרגל המתנהל נגד החייב, ובפרט לעיכוב מתן הפטר חלוט. לטענתו, מתן הפטר חלוט יקשה על השבת המצב לקדמותו, ויביא לכך שהמבקש לא יוכל לפעול נגד החייב שהופטר מחובותיו ויוכל לצאת מהארץ לצמיתות. כן נטען כי מתן הפטר חלוט יביא לפגיעה רוחבית בהליכי חדלות פירעון, שכן מדובר בחייב העושה שימוש לרעה בהליך ויוצר חובות חדשים במהלכו.

5.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים. טענתו העיקרית של המבקש המצדיקה לגישתו היעתרות לבקשה, היא שמתן הפטר חלוט לחייב יביא לכך שהוא לא יוכל לפעול לגביית חובו הנטען, ובכך ייגרם לו נזק בלתי הפיך. אלא שכפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 19.6.2023 – אף אם יינתן לחייב הפטר חלוט, הרי שהוא לא יחול על חובות שנוצרו לאחר שניתן צו הכינוס, בהיותם חובות שאינם בני תביעה בהליך פשיטת רגל (ראו: ע"א 4586/22 גרינברג נ' עו"ד מיכאל – מנהל מיוחד, פסקה 19 (5.9.2022); רע"א 5652/20 עמאש נ' הכונס הרשמי, פסקאות 4-3 (3.12.2020)).

משכך, הואיל ואין חולק כי החוב לו טוען המבקש נוצר לאחר מתן צו הכינוס, יוכל המבקש לפעול לגבייתו מהחייב בכל דרך שימצא לנכון גם לאחר שיינתן לו הפטר חלוט. באשר לטענה כי ככל שיינתן הפטר חלוט החייב עלול לצאת מהארץ לצמיתות – יש להזכיר כי צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל הוסר בהחלטת בית המשפט המחוזי כבר ביום 6.7.2023, כך שממילא לא יהיה במתן הפטר חלוט כדי לשנות את המצב הקיים. על כן, אינני סבורה כי עלול להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך ככל שתידחה בקשתו.

לבסוף, לא למותר לציין גם כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה צפוי להינתן לחייב הפטר חלוט ניתנה כבר ביום 11.7.2023, ובקשתו הנוכחית של המבקש לסעד זמני הוגשה רק בחלוף למעלה מחודשיים. התנהלות זו של המבקש לוקה בשיהוי המהווה שיקול נוסף לדחיית הבקשה.

6.הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.