פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5652/20
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
קאוסה עמאש
נ ג ד
המשיבים:
1. הכונס הרשמי
2. ניר שדה, עו"ד בתפקיד המנהל
המיוחד
3. עסאם עבדאלקאדר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט
א' באומגרט) מיום 13.07.2020 פש"ר 14778-06-19
בשם המבקשת:
עו"ד אמירה קראג'ה אבו
לבן
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט ) בפש"ר 14778-06-19 מיום 13.7.2020 במסגרתו התאפשר למשיב לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת.
1.
נגד המבקשת מתנהלים הליכי פשיטת רגל. ביום 23.6.2019 ניתן צו כינוס למבקשת ומשיב 2 מונה למנהל מיוחד לנכסיה (להלן: המנהל המיוחד ). בחלוף כשנה, ביום 25.6.2020 הגיש משיב 3 (להלן: המשיב ) בקשה לאפשר לו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת. במסגרת הבקשה טען המשיב כי הוא מחזיק בשיקים חתומים על ידי המבקשת אשר זמן פירעונם חל במהלך חודש מאי 2020, היינו, לאחר מועד מתן צו הכינוס. המבקשת התנגדה לבקשה, בציינה כי המשיב הינו "חלפן כספים" הפועל נגדה באופן שיטתי, אם כי מעולם לא פגשה בו. לטענתה, היא מעולם לא השתמשה בשיקים ומדובר בפנקס שיקים שהונפק על שמה בעבר ונמסר לאביה, כאשר לפי דברי אביה הוא מסר למשיב שיק אחד בודד בעבר כביטחון לכיסוי הלוואה שנטל ממנו. לטענתה התאריך הנקוב על פני השיקים אינו תאריך נכון, והוא תוקן במזיד על ידי המשיב על מנת להתגבר על העובדה שהיא מצויה בהליכי פשיטת רגל.
2.
ביום 13.7.2020 הוגשה תגובת המנהל המיוחד לבקשת המשיב, אשר ציין כי אינו מתנגד לכך שהמבקש יפעל לפתיחת תיק הוצאה לפועל נגד המבקשת. בתגובתו ביקש המנהל המיוחד להבהיר כי המשיב לא יוכל לפעול לגביית הכספים בתיק ההוצאה לפועל אלא לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל בעניינה של המבקשת. בשולי תגובתו ציין המנהל המיוחד כי קיימת אי בהירות בנוגע לשאלה אימתי נמשכו השקים, על כן יבדוק המשיב האם החוב הנו אכן חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל של המבקשת. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט כי הדין עם המנהל המיוחד, ועל כן לתגובתו ניתן תוקף של החלטה.
מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה טוענת המבקשת כי היה על המנהל המיוחד לברר את סוגיית מועד יצירת החוב ואופן מסירת השיקים לעומקה, לפני שהביע את הסכמתו לפתיחת הליכי הוצאה לפועל נגדה. כמו כן, היה על המנהל המיוחד להכריע בשאלה אם מדובר בחוב בר-תביעה, אם לאו, וזאת בהתייחס לכך שתאריך מועד הפירעון על גבי השיקים, תוקן.
3.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. אכן, לשאלה אם מדובר בחוב בר-תביעה או חוב שאינו בר-תביעה יכולות להיות נפקויות משמעותיות, הן עבור המשיב והן עבור המבקשת. לפי סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. משמעותו של דבר כי חוב שנוצר לאחר יום מתן צו הכינוס, אינו בר-תביעה בהליך פשיטת הרגל והנושה בגין אותו חוב אינו כלול בהליכי פשיטת הרגל של החייב. לשבט או לחסד.
4.
וכפי שנאמר במסגרת ע"א 6581/05 ה.א.ל ערד 2000 (1999) קבלנות ויוזמות בע"מ נ' הכונס הרשמי (24.1.2006)):
"לשאלה האם מדובר בחוב בר-תביעה או חוב שאינו בר-תביעה יכולה להיות כמובן חשיבות בהקשר זה של מתן היתר לנקוט הליכים או להמשיך בהם וכן בעניינים אחרים, חשובים לא פחות. כך למשל, אם אמנם מדובר בחוב בר-תביעה, הרי היה והמערערת תזכה בתובענה ייכלל החוב בגדר הליכי פשיטת הרגל והמערערת תהיה זכאית לדיבידנד כנושה רגיל. לעומת זאת, אם אין מדובר בחוב בר-תביעה, לא ניתן יהיה להכניס את החוב למסגרת פשיטת הרגל ועל המערערת יהיה להתאזר בסבלנות עד שהחייב יקבל הפטר." (שם, פסקה 4).
5.
במקרה זה בידי המשיב שטרות שמועד פירעונם כשנה לאחר מועד מתן צו הכינוס נגד המבקשת. אכן אין לדעת מתי הם נמשכו ומתי נולד החוב כלפי המשיב. אם לפני מתן צו הכינוס או לאחריו. עניין זה טעון בירור. ברם, טענתה מרחיקת הלכת של המבקשת כי היה על המנהל המיוחד, מיוזמתו, מבלי שהוגשה תביעת חוב, לתור אחר אופיו של החוב, אינה יכולה להתקבל (וזאת אף מבלי שהמבקשת מצידה מנסה לשפוך אור על הנסיבות הספציפיות של מתן השיק, הרשום על שמה). השאלה אם מדובר בחוב בר-תביעה תיבחן אפוא אם וכאשר יגיש המשיב תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל (בצירוף בקשה להארכת מועד). ניתן אף להניח כי אם יתברר למפרע (לאחר מתן הפטר למבקשת, אם יינתן) כי מדובר בחוב שנוצר עובר למועד מתן צו הכינוס, יישא המשיב בתוצאות מעשיו.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז
בכסלו התשפ"א (3.12.2020).
ש ו פ ט