רע"א 5298/05 עז' שמואל זילברשטיין ז"ל נ. דוד הנדל,עו"ד

1.בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. הבקשה לרשות ערעור נסובה על החלטת בית משפט קמא לדחות את ערעורם של המבקשים על החלטות שתי רשמות של בית המשפט קמא לדחות את בקשתם לפטור מתשלום אגרה בתביעה נזיקית שהגישו. בית המשפט היה מוכן להניח, לצורך הדיון שבפניו, כי עלה בידי המבקשים להוכיח שאין לאל ידם לעמוד בתשלום האגרה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצליחו להראות כי יש לתביעתם סיכוי להצליח. במהלך הדיונים בעניין בקשתם של המבקשים לפטור מאגרה הסתבר כי עסקם נוהל על ידי חברה בשם ישראפלוס בע"מ (להלן: החברה), אשר המבקשת ובתה היו בעלי מניותיה, וכי עיקר הנזקים אותם תבעו הם נזקים שנגרמו, על פי הנטען, לחברה. החברה לא צורפה כתובעת נוספת לתביעה בפני בית המשפט קמא, למרות שנתנה למבקשים אפשרות לתקן את כתב התביעה בעניין זה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי אין בידי המבקשים להראות את סיכויי תביעתם, ככול שתביעה זו נוגעת לנזקי החברה.

2.לאחר עיון בבקשה, בבקשה לרשות ערעור, בתגובת המשיבים וכן בתגובת המבקשים לתגובת המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי אין להעניק למבקשים פטור מלא מאגרה וערבון. אשר לערבון, אני מוכנה להניח, לצורך הדיון שבפני, כי המבקשים הוכיחו שאין בידם יכולת כלכלית לשלמו. אולם גם בנסיבות אלה, אין לקבל את בקשתם לפטור מהפקדתו שכן דעתי היא, כי סיכויי תביעתם קלושים. ראשית, מדובר ברשות ערעור על בקשה לפטור מתשלום אגרה שנבחנה ונדונה שלוש פעמים והוכרעה בשלוש החלטות מנומקות ומפורטות, וספק אם יש מקום לבדיקה נוספת של העניין בערכאה שלישית. זאת, שכן הנושא אינו מעורר שאלות משפטיות כלליות החורגות מן המחלוקת הישירה שבין הצדדים. שנית, המבקשים לא הצביעו על סיכוי ממשי להצלחת ההליך שיש בו כדי לפטור אותם מחובת הפקדת ערבון. כאמור, עיקר הנזקים הנטענים בכתב תביעתם נגרמו לחברה ולא להם ישירות, אולם המבקשים לא צירפו חברה זו לתביעה. טענתם היא, כי לאור אופייה של החברה, כחברה משפחתית, יש לזהות את המבקשת עם החברה ועל כן יש לייחס את נזקי החברה למבקשת ולפצותה על הפסדים אלה. ברי כי אין לקבל טענה זו. לחברה אישיות משפטית משלה הנפרדת מזו של בעלי מניותיה. העילה הנזיקית לתביעה בגין נזקים שנגרמו לה, ככול שיוכח קיומה, שייכת לה. ברי כי בית משפט קמא אינו יכול להכריע בתביעה נזיקית שעניינה נזקים שנגרמו לחברה, לפי הנטען, אם זו אינה מצורפת כתובעת. כל שכן, אין הוא יכול לפסוק פיצויים לטובתה מבקשת בגין נזקים שנגרמו לחברה, שכן פיצויים אלה שייכים לקופת חברה, אשר לה נושים משלה אשר יתכן שיש להם תביעות לגבי כספים אלה, והדברים ידועים. אשר לנזקים שנטען כי נגרמו ישירות למבקשים, כפי שהובהר בהחלטת הרשמות בבית משפט קמא, אין די בגובה הסכום שנתבע כדי להקנות סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי לדון בתביעה. לכך נוסיף, כי המבקשים לא שילמו למשיבים את סכום ההוצאות שנפסקו לטובתם בהליך הקודם, וגם בכך יש כדי להשפיע על בקשתם לפטור מהפקדת ערבון בהליך הנוכחי.

3.למרות האמור, בהתחשב בנתונים אשר הובאו בפני לגבי מצבה הכלכלי של המבקשת, שוכנעתי כי ניתן להקל בנסיבות העניין במידת מה בסכום הערבון ביחס למקובל בבית משפט זה ולהעמידו על שיעור מופחת של 10,000 ₪. כמו כן, מאותו טעם, ולמרות שספק בעיני אם ההליך מגלה עילה מהסיבות המפורטות לעיל, יופחת סכום האגרה לסך של 500 ₪. האגרה והערבון יופקדו תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום או הפקדה ידחה ההליך או ימחק לפי העניין ללא התראה נוספת.