רע"א 5302/09 סמואל טומשובר נ. ארט אופטיק בע"מ

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא י' זפט ), בה נדחתה בקשת המבקשים לעיון מחדש בצו מניעה זמני שניתן נגדם.

רקע

2.

ביום 1.10.2004 התקשרה המשיבה, המייצרת ומשווקת מסגרות משקפיים מפלסטיק מצוירות בעבודת יד (להלן: המסגרות המצוירות ), עם המבקשים בהסכם הפצה, לפיו ישמשו המבקשים כמפיצים בלעדיים של המסגרות המצוירות בארה"ב מיום 1.12.2004 ועד 31.12.2005.

3.

בין המשיבה למבקשים התגלע סכסוך בקשר להפצת המסגרות המצוירות ובשנת 2006 חדלה המשיבה לספק למבקשים מסגרות מצוירות. המשיבה טענה, כי המבקשים משווקים בארה"ב מסגרות משקפיים המהוות חיקוי של המסגרות המצוירות.

4.

המשיבה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א 1661/07), בה תבעה להצהיר כי המבקשים מנועים מלייצר או מלשווק מסגרות משקפיים הדומות למסגרות המצוירות או המתחרות בהן, במשך תקופה של שנתיים החל מיום 30.9.2006, הוא המועד האחרון בו סיפקה המשיבה למבקשים מסגרות מצוירות. כן תבעה המשיבה לאסור על המבקשים לייצר ו/או למכור מסגרות הנושאות את השם "רונית פירסט", "אופ-ארט" או "ארט אופטיק" או המתחזות להיות מסגרות המצוירות על ידי המשיבה ו/או מעוצבות על ידי רונית פירסט ו/או להציג עצמם כמפיצים ו/או נציגים של המשיבה.

5.

כן עתרה המשיבה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המבקשים לייצר ו/או לשווק ו/או להפיץ ו/או למכור מסגרות משקפיים צבועות בעבודת יד, וכן לאסור על המבקשים לייצר ו/או למכור ו/או להציג בכל מקום בעולם מסגרות משקפיים הנושאות את השם "רונית פירסט", "אופ-ארט", או "ארט אופטיק" או מסגרות המתחזות להיות מיוצרות או מעוצבות על ידי המשיבה.

6.

ביום 9.10.2007 נתן בית המשפט את החלטתו בעניין הסעד הזמני. נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיבה כלשונה, אשר נועדה למנוע מהמבקשים להתחרות במשיבה לתקופה בלתי מוגבלת, מקום שלכל היותר זכאית המשיבה למנוע מן המבקשים לשווק מסגרות משקפיים המתחרות במסגרות המצוירות עד ליום

31.12.2007 - מכוח הגבלת התחרות שבהסכם ההפצה. לאחר שקבע בית המשפט, כי לכאורה קיים דמיון מטעה בין מסגרות משקפיים שנמכרו על ידי המבקשים לבין המסגרות המצוירות, ומשניתנה הסכמת המבקשים לכך שיינתן נגדם צו מניעה זמני שיאסור עליהם להפיץ מסגרות מזויפות, ניתן

צו זמני האוסר על המבקשים לייצר ו/או לשווק ו/או למכור מסגרות למשקפיים המהוות חיקוי של מסגרות המשקפיים המצוירות של המשיבה, הנושאות את השם "רונית פירסט", "אופ-ארט" או "ארט אופטיק". תוקף הצו הזמני הותנה בהפקדת התחייבות עצמית. נקבע, כי נוכח הסכמת המבקשים לצו האמור, אין צורך בהתניית הצו הזמני בהפקדת ערבות.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.

ביום 16.4.2009 הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני. ביום 26.5.2009 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע, כי אין בהליכים המשפטיים שנוהלו בין בעלי הדין בארה"ב ו/או בהודעת המבקשים על חזרתם מההסכמה למתן צו המניעה הזמני משום שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את ביטול צו המניעה הזמני. זאת, במיוחד לאחר שנמצא כי מבקש 1 הפר את צו המניעה הזמני למצער בשני מקרים, כמפורט בפסק הדין מיום 1.2.2009, שניתן במסגרת בקשת המשיבה לאכיפת הצו הזמני לפי פקודת ביזיון בית המשפט (בש"א 20273/08). עוד קבע בית המשפט, כי אין עילה לעיון מחדש בערובה לנזקי המבקשים.

8.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקשים

9.

לטענת המבקשים, חלה התפתחות "דרמטית", כהגדרתם, בהליכים בין הצדדים, אשר מהווה "שינוי נסיבות קיצוני" ומצדיקה את ביטול צו המניעה הזמני: במהלך חודש פברואר 2009 הגישה המשיבה לבית המשפט הפדרלי במדינת ניו יורק בקשה לביטול כל ההליכים כנגד המבקשים. לטענת המבקשים, בקשה זו מחלישה מאוד את תביעת המשיבה בישראל, למתן צו מניעה קבוע. המבקשים, מצידם, הגישו בקשה לדחיית התביעה ולמתן צו גודר. המבקשים מציינים, כי שתי הבקשות ממתינות להכרעת בית המשפט בארה"ב. עוד טוענים המבקשים, כי אין לבית המשפט בישראל סמכות ליתן צו אקסטריטוריאלי כנגד תושבי חוץ, כאשר במקום הטבעי לבירור טענות המשיבה - ארה"ב - נמצאו טענותיה משוללות יסוד. כן נטען, כי לאור עקרון הטריטוריאליות בדיני הקניין הרוחני, מלכתחילה סיכויי המשיבה להוכיח את תביעותיה בישראל הינם קלושים מאוד. לחילופין טוענים המבקשים, כי בשל האירועים הדרמטיים שהתרחשו בארה"ב, יש, למצער, לחייב את המשיבה בהמצאת ערבות כתנאי להמשך צו המניעה הזמני.

טענות המשיבה

10.

על פי החלטתי מיום 12.7.2009, הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת רשות הערעור. לטענת המשיבה, המבקשים, בבקשתם לעיון מחדש, פירשו את הצו הזמני שניתן כנגדם כצו האוסר עליהם או על מי מטעמם למכור מסגרות משקפיים מזויפות. משמע, המבקשים עותרים לביטולו של צו האוסר עליהם לייצר מוצרים מזויפים או לשווקם, ומבקשים מבית המשפט להכשיר המשך מעשים כאלו.

11.

לטענת המשיבה, המבקשים מנסים ליצור רושם מוטעה, לפיו התובענה שהוגשה על ידה בניו יורק נידונה במלואה או בחלקה, ונקבעו בה ממצאים כלשהם. המשיבה טוענת, כי לא זו בלבד שתביעתה בניו יורק, שעניינה תשלום פיצויים, מעולם לא נידונה לגופה, אלא אף טרם הוגש בה כתב הגנה. נטען, כי המבקשים ביקשו את עיכוב הדיון באותה תובענה וכן את מחיקתה על הסף, מטעמים של חוסר סמכות. לאחר התדיינות ממושכת שנסובה בלעדית על סמכות בית המשפט בניו יורק לדון בתובענה, קצה נפשה של המשיבה בהתכתשות זו, והיא הודיעה על הסכמתה להתדיין בישראל ואף לקיים בוררות, ומשכה את תביעתה בניו יורק. משסירבו המבקשים לקיים את הבוררות, הגישה המשיבה את תביעתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א 2101/08). לדידה של המשיבה, יש להשית על המבקשים, הטוענים לחוסר סמכות הן בישראל והן בארה"ב, הוצאות עונשיות בגין התנהלותם זו.

12.

בכל הנוגע לעניין הסמכות נטען, כי אין ממש בטענות המבקשים. זאת, בין היתר, משום שהצו אינו מתייחס לטריטוריה כלשהי, ומכיוון שהמשיבה טוענת כי המבקשים הפרו את הצו גם בישראל. עוד נטען, כי לאחר שבית משפט קנה סמכות לדון בתביעה המוגשת נגד תושב חוץ, מוסמך הוא גם ליתן צו מניעה אישי כנגד אותו נתבע גם במקרה בהם הנכסים לגביהם מוצא הצו מצויים מחוץ לגבולות המדינה. כן מציינת המשיבה, כי המבקשים הכפיפו עצמם במפורש לסמכותו של בית המשפט בישראל, בתנית השיפוט הבלעדי בחוזה שמכוחו הוגשה התובענה. בנוסף להסכמה מפורשת זו, הביעו המבקשים הסכמה משתמעת לסמכות בית המשפט, משהגישו בעצמם תביעה נגד המשיבה בבית משפט בישראל (ת.א 1661.1/07). כמו כן, ניתן בענייננו היתר המצאה אל מחוץ לתחום, עליו המבקשים לא ערערו, ולא טענו כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. טענת חוסר הסמכות אינה יכולה להתעורר כעת, במסגרת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון מחדש בצו הזמני שניתן.

13.

באשר לטענת המבקשים בעניין הפקדת ערבות נטען, כי גם בעניין זה לא גילו המבקשים כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. המבקשים לא הצביעו על נזק לגיטימי כלשהו העלול להיגרם להם בשל קיום הצו והימנעות ממעשי זיוף, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם. עוד מציינת המשיבה, כי בקשות הדדיות של הצדדים בתיקים העיקריים, לחיוב בהפקדת ערבות להוצאות, תלויות ועומדות בפני בית המשפט המחוזי, ויש להניח לבית המשפט המחוזי להכריע בהן.

תגובת המבקשים לתשובת המשיבה

14.

ביום 1.9.2009 הגישו המבקשים בקשה להתיר להם הגשת תגובה קצרה לתשובת המשיבה, אליה צורפה תגובתם. החלטתי לקבל את התגובה כמבוקש. בתגובה טענו המבקשים, כי ביטול הצו הזמני אין משמעו התרת מעשי זיוף על ידי המבקשים. לדידם, מטרתם בבקשה לביטול הצו היא למנוע את השימוש לרעה שעושה בו המשיבה, שימוש אשר יש בו כדי לפגוע במהלך העסקים הרגיל של המבקשים, בתחרותם המותרת, במוניטין של המבקשים ובשמם הטוב.

15.

עוד טוענים המבקשים, כי היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום של התביעה הראשונה שהגישה המשיבה (ת.א 1661/07), ביקש להסמיך את בית המשפט בישראל מכוח סעיף תנית השיפוט/בוררות המצוי בהסכם ההפצה שנכרת בין הצדדים. אין חולק, כי הסכם ההפצה אינו תקף עוד כיום, ומשכך בית המשפט אינו יכול להמשיך את תוקפו של צו המניעה למועד שהוא הרבה מעבר למועדים הנשלטים על ידי הסכם ההפצה - שהקנה מלכתחילה את הסמכות לבית המשפט ולתקופה מוגבלת. עוד מציינים המבקשים, כי אכן תבעו הם מכוח אותה תנית שיפוט את המשיבה בתביעה שכנגד (ת.א 1661.1/07), ואולם התביעה שכנגד היא רק בעניינים ובמועדים הרלוונטיים להסכם ההפצה. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי לא הגישו בקשת רשות ערעור על היתר ההמצאה שניתן למשיבה, משום שידעו בבירור כי המשיבה לא תצליח לאכוף את הצו בארה"ב.

16.

המבקשים שבים ומציינים, כי המשיבה נכשלה בתביעתה בארה"ב. לטענתם,

ההתדיינות שם לא נסובה באופן בלעדי על סמכותו של בית המשפט. כן נטען, כי אין כל אמת בטענת המשיבה, לפיה משכה את תביעתה משום שקצה נפשה בהתכתשות בעניין סמכות בית המשפט בניו יורק ; על פי הטענה, המשיבה "ברחה" מבימ"ש בארה"ב, לאחר שנדרשה על ידי בית משפט פדרלי להתייצב עם פרקליט חדש מטעמה בתוך חודש ימים מיום שקיבל בית המשפט בארה"ב את התפטרותם של פרקליטיה המקומיים של המשיבה.

17.

בעניין הערבות נטען, כי אין קשר בין הבקשות ההדדיות התלויות ועומדות בפני בית המשפט המחוזי בעניין חיוב בהפקדת ערבות על פי סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) או על פי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, לבין בקשת המבקשים דנן, שמקורה בסעיף 364(ב) לתקנות ולפסיקה שצירפו המבקשים במסגרת בקשת רשות ערעור זו.

דיון והכרעה

18.

ראשית יודגש, כי הבקשה שלפניי אינה בקשת רשות ערעור על צו המניעה הזמני, אלא על ההחלטה בבקשה לעיון מחדש באותו צו.

19.

אינני מקבלת את טענות המבקשים בדבר חוסר סמכותו של בית המשפט המחוזי ליתן את הצו הזמני. למשיבה ניתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, לשם אכיפת הצו הזמני בארה"ב, עליו לא ערערו המבקשים - יהיו טעמיהם לכך אשר יהיו. ברי, כי בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לעיון מחדש בצו זמני אינה המקום להעלאת טענת חוסר סמכות, ודי בכך כדי לדחותה.

20.

אף טענת המבקשים לשינוי קיצוני בנסיבות, אשר התרחש עת משכה המשיבה את תביעתה בארה"ב, אינה מקובלת עליי. ראשית, מהנתונים שבפניי לא ברור מה מהותה של התביעה בארה"ב, ומה היחס בינה לבין התביעה שהוגשה בישראל. מכל מקום ייאמר, כי המבקשים מנסים ליצור מצג, לפיו טענותיה של המשיבה בתביעתה בארה"ב נמצאו משוללות יסוד, ועל כן ביקשה המשיבה למחקה. ככל הנראה, לא כך הם פני הדברים ; המשיבה טענה בתשובתה, כי משכה את תביעתה אך משום שקצה נפשה בהתדיינות בנושא סמכותו של בית המשפט, וכי תביעתה מעולם לא נידונה לגופה. בתגובת המבקשים אין מענה של ממש לעניין זה. כל שנטען הוא, כי המשיבה "ברחה" מתביעתה, לאחר שנדרשה להתייצב עם פרקליט חדש. מכאן לא עולה כי טענותיה נדחו לגופן, כפי ששבים המבקשים וטוענים בהמשך תגובתם. מן המקובץ עולה, כי לא התרחשה "התפתחות דרמטית" בהליכים בין הצדדים בארה"ב, בניגוד לטענת המבקשים. משום שטענה זו עמדה בבסיס הבקשה לעיון מחדש בצו הזמני - בדין נדחתה בקשה זו.

21.

משלא נמצא כל שינוי בנסיבות אשר יצדיק עיון מחדש בהחלטה על מתן הצו הזמני, אין כל עילה להתערב אף בקביעה לעניין הערבות. למעלה מן הצורך יצוין, כי המבקשים אינם מבהירים, מהו הנזק הלגיטימי העלול להיגרם להם מהותרת צו המניעה הזמני, האוסר עליהם לחקות את מסגרות המשקפיים המצוירות של המשיבה, על כנו. המבקשים לא התייחסו לעניין זה אף בתגובתם, פרט לאמירה סתמית לפיה מטרתם בביטול הצו הינה הפסקת שימוש לרעה שנעשה בו על ידי המשיבה, אשר פוגע, בין היתר, בתחרותם המותרת במשיבה. אולם, אין בפיהם של המבקשים אף לא דוגמה אחת לביסוס טענתם זו. יתרה מכך ; בהחלטתו על מתן הצו קבע בית המשפט, כי אין להיעתר לבקשת המשיבה במתכונתה המלאה, אשר נועדה למנוע מהמבקשים להתחרות במשיבה. הצו שניתן בסופו של דבר ניתן במתכונת מצומצמת מאוד, בהסכמת המבקשים. כאן המקום לציין, שאף צו מצומצם זה הופר על ידי המבקש 1, לפי קביעת

בית המשפט המחוזי בפסק הדין שניתן ביום 1.2.2009, בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (ערעור המבקש על החלטה זו תלוי ועומד בפני בית משפט זה, וקבוע להישמע ביום 23.11.2009 (ע"פ 2418/09)).

22.

לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עו"ד המשיבה בסך 15,000 ש"ח.