רע"א 5413/11 פלוני נ. עיריית כרמיאל פקידת הסעד

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי ) אשר דחה בקשה לסעד זמני דחוף וכן בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לנוער (כבוד השופטת ה' קרוואני ). בגדר החלטה אחרונה זו נקבע כי בקשת המבקש להשיב את ילדיו לחזקתו, ולחילופין לאפשר לו להיפגש עם ילדיו, תידון לאחר הגשת סיכומים בכתב. בד בבד הגיש המבקש בקשה דחופה למתן סעד זמני.

1.

המבקש נעצר ביום 4.4.2011 על-ידי משטרת כרמיאל בגין שוטטות – לטענתו בעת ששהה עם ילדיו בצימר ביישוב אמירים. הוא הובא לתחנת המשטרה ומשם הובל בכפייה לבית החולים לחולי נפש "מזרע" (להלן: בית החולים ). לאחר בדיקה פסיכיאטרית, שוחח הפסיכיאטר שבדק את המבקש עם סגן הפסיכיאטר המחוזי, והאחרון הוציא הוראת אשפוז כפוי, מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 9 לחוק הטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991 (להלן: חוק הטיפול ). על החלטה זו הגיש המבקש ערר לוועדה הפסיכיאטרית (בהתאם לסעיף 12(א) לחוק הטיפול). משנדחתה הבקשה, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. מהחלטת בית המשפט בערעור (כב' סגן הנשיאה, השופט ש' ברלינר , ע"ו 12543-04-11) מיום 13.4.2011 עולה כי המבקש אובחן בעבר כלוקה בהפרעה סכיזואפקטיבית שבגינה אף אושפז פעמים מספר בבתי חולים לחולי נפש. סיבת אשפוזו הכפוי בעת הזו הייתה ממצאי הבדיקה שנערכה לו שלפיהם הוא מצוי במצב פסיכוטי שיש בו סיכון פיסי מידי לעצמו ולסובבים אותו. כמו-כן, שלושת ילדיו הקטינים ששהו עימו נמצאו מוזנחים ורעבים ועל-כן הוצאו מידיו בצו חירום. להשלמת התמונה יצוין כי אף אשת המבקש סובלת מהפרעת נפש ומאושפזת במחלקה הפתוחה בבית החולים "מזרע".

2.

נוכח מצבו הנפשי, וכאמצעי חירום, החליטה המשיבה להוציא מרשות המבקש את שלושת ילדיו. זאת מכוח סמכותה הקבועה בסעיף 11(א) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך-1960 (להלן:

חוק הנוער ). שני הילדים הגדולים שגילם 12 ו 9 שנים, נמסרו למשמורת זמנית לאחיו של המבקש, ואילו הקטן שבהם, שהינו כבן שנה, נמסר לטיפולה של מנהלת מעון הילדים שבו טופל עד אותה עת. המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט לנוער כי יאשר את אמצעי החירום שבהם נקטה, בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 12 לחוק הנוער. בהחלטתו מיום 10.4.2011 קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה ואישר את הוצאת הילדים מחזקת הוריהם שכן שוכנע כי טובת הקטינים טמונה בכך. בהמשך נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להעברת התינוק למשפחה אומנת חסויה, וכן החליט כי המבקש יוכל לפגוש את הקטינים אך ורק במרכז קשר הורים-ילדים, בין היתר בשל הממצאים שנתגלו באשפוזו וצוינו בסיכום האשפוז.

עם שחרורו מבית החולים הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול ההחלטות שהתקבלו בהיעדרו ולהשבת הילדים לחזקתו הבלעדית. לטענתו, המשיבה התנתה את קיום המפגשים בינו לבין ילדיו בכך שיחתום על כתב התחייבות לשמירה על כללי מרכז הקשר, אך הוא סירב לחתום, ולפיכך לא נפגש עם ילדיו תקופה של כשלושה חודשים. יצוין כי מתשובה שהגישה המשיבה לבית המשפט לנוער עולה כי בניגוד לטענת המבקש, הוא נפגש עם ילדיו מספר פעמים וביניהם – ביקור של שני הילדים הגדולים בבית החולים בתקופת אשפוזם של הוריהם, מפגש בין האב והילדים במינהל לשירותים חברתיים בעיריית כרמיאל לאחר שחרורו של המבקש וכן מפגש אחד במרכז הקשר.

הדיון בבית המשפט לנוער התקיים ביום 22.6.2011, ולאחר שמיעת דברי הצדדים הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב בבקשת המבקש להשיב את הילדים לחזקתו. ביום 29.6.2011 הגיש המבקש בקשה דחופה נוספת להשבת ילדיו לחזקתו ולחילופין לאפשר לו להיפגש עם ילדיו אצל אחיו ובנוכחותו. בהחלטתו מיום 5.7.2011 קבע בית המשפט כי הבקשה תידון לגופה לאחר הגשת הסיכומים בכתב. על החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "הודעת ערעור ובקשה לסעד זמני דחוף במעמד צד אחד".

3.

בית המשפט המחוזי ציין כי גם לאחר שלבקשת בית המשפט הגיש המבקש הודעת הבהרה, לא עלה בידיו לרדת לסוף דעתו של המבקש בדבר הסעד שביקש מערכאת הערעור. לפי קביעת בית המשפט, אם בקשתו היא כי המשמורת על ילדיו תעבור לידיו ללא דיחוי, וטענתו המרכזית היא כי אין צורך להמתין עד שיוגשו הסיכומים, הרי שדינה של זו להידחות. זאת שכן המבקש לא הראה מהי החלטת בית המשפט לנוער שאליה מכוונת בקשתו, ומדוע יש להתערב בה. עוד ציין בית המשפט כי טענותיו של המבקש כלפי המשיבה – חמורות ככל שתהיינה – יידונו על-ידי בית המשפט לנוער. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

המבקש טוען כי הרחקת ילדיו התבססה על מצג שווא והטעייה מצד המשיבה. עוד הוא טוען כי בית המשפט לנוער קיבל את ההחלטה על הרחקת הילדים בטרם הוגש לו תסקיר, כנדרש על-פי סעיף 8 לחוק הנוער, ואף מבלי שזימן את ילדיו להעיד בפניו על טיב הקשר שלהם עימו. המבקש מוסיף וטוען כי הרחקת הילדים אף נעשתה בניגוד למדיניות משרד הרווחה שלפיה ילדים אינם נלקחים מהוריהם ללא דיון לפני ועדה לתכנון וטיפול. לבסוף טוען המבקש כי לא ייתכן שבית המשפט יכריע בבקשתו לסעד זמני בסוף ההליך, לאחר שהוגשו הסיכומים. על רקע האמור, עותר המבקש בבקשה זו כי אורה על השבת הילדים לחזקת המבקש, עד שיינתן פסק דין חלוט בבקשת המשיבה אשר לפני בית המשפט לנוער. עוד מבוקש כי אורה על דחיית סיכומי הצדדים בבית המשפט לנוער עד שילדי המבקש יעידו לפני בית המשפט; ייערך תסקיר לפי חוק הנוער; וייערך דיון לפני "הועדה לתכנון וטיפול" בנוכחות המבקש.

5.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי עילה המצדיקה היעתרות לבקשתו. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, ותיוחד למקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). שאלה כזו איננה מתעוררת במקרה שלפנינו שכן, מטבע הדברים, שאלות של משמורת והסדרי ראייה קשורות בטבורן בעובדות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. כמו כן, דחיית מועד הסיכומים שלה עותר המבקש, מצריכה התערבות באופן ניהול הדיון. דא עקא שההכרעה בעניינים אלה מסורה לערכאה הראשונה, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם, לא כל שכן "בגלגול שלישי" (רע"א 7214/00 מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ

נ' בר חן (לא פורסם, 25.3.2001)). בשלב ראשוני זה של ההליך, נוכח החלופות הדיוניות שיעמדו למבקש בעתיד, לא מצאתי לחרוג מן הכלל האמור.

למעלה מן הצורך, יצוין כי אף לגופו של עניין אין להיעתר לבקשה. סעיף 12 לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר. הקטינים טרם הובאו לעדות היות שבית המשפט לנוער סבר, כעמדת המשיבה, כי מפגש עם המשיב באותה עת בין כותלי בית המשפט עשוי לפגוע בהם רגשית (החלטה מיום 12.4.2011). אף בכך אינני רואה לנכון להתערב. לבסוף, ועדת תכנון, טיפול והערכה נקבעה לתאריך 25.5.2011, אך משנבצר מבא-כוח המשיב ללוותו, ומשהמשיב עצמו סירב להיכנס לוועדה, לא התקיים בה דיון. יש לקוות כי דיון בוועדה יערך בהקדם אם אכן טרם התקיים.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.