רע"א 5414/19 רוזנטוייס בע"מ נ. קסטנבוים עיבוד ושיווק בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' עובדיה ) בת"א 2489-07-16 מיום 29.7.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לזמן לעדות את נציג הוועדה המקומית לתכנון ובניה של המועצה האזורית שומרון ואת ראש אגף מחלקת עסקאות בניין במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון (להלן: עובדי הציבור ).

2.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים 2-1, בגדרה עתרה היא לקבלת סעדים שונים, וזאת, בעיקרו של דבר, בטענה כי המשיבים 2-1 פלשו למקרקעין המצויים בבעלותה. המשיב 3 הוא נתבע בתביעה שכנגד אשר הגישה המשיבה 1, וכן נשלחה לו ולמשיב 4 – מנהלה של המבקשת, הודעה לצדדים שלישיים מטעם המשיבים 2-1.

3.

ביום 13.6.2019 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לזימונם של עובדי הציבור לעדות מטעמה, וזאת, הן על מנת שאלה יביאו עמם מסמכים הרלוונטיים להוכחת תביעתה (להלן: המסמכים ), והן היות ש"מדובר בעובדי מדינה שאינם עומדים לרשות התובעת [המבקשת, י.ו.] בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה".

4.

בתשובתם לבקשה זו טענו המשיבים 2-1 כי דרך המלך להעדת עובד ציבור ולהצגת ראיות מטעמו היא באמצעות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 178(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א ) ובפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. לטענת המשיבים 2-1, הבקשה לזימון עובדי הציבור נועדה אך לשם הגשת המסמכים, אותם ניתן להגיש באמצעות תעודת עובד ציבור כאמור, ומשכך אין מקום לזמנם לעדות בעל-פה.

המשיב 3 הודיע כי הוא אינו מתנגד לזימון עובדי הציבור ולהגשת המסמכים, אך לצד זאת, ציין הוא כי ככל שמטרת הזימון היא הגשת המסמכים בלבד, כי אז על המבקשת לשקול הגשתם באמצעות תעודת עובד ציבור.

5.

בהמשך לאמור, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 4.7.2019 כי המבקשת תגיב לתשובת המשיבים 2-1, תוך הבהרה מדוע לא תגיש תעודת עובד ציבור, חלף זימונם של עובדי הציבור לעדות.

6.

בתגובתה מיום 14.7.2019 טענה המבקשת, בין היתר, כי זימונם של עובדי הציבור לעדות נועד גם לשם חקירתם בעל-פה , וכן טענה כי אין באפשרותה להגיש את אחד המסמכים באמצעות תעודת עובד ציבור, שכן המשיבים 2-1 הפרו צווי גילוי מסמכים אשר ניתנו לגבי מסמך זה על-ידי בית המשפט המחוזי.

7.

בהחלטה מיום 29.7.2019 דחה בית המשפט המחוזי, כאמור, את בקשת המבקשת, וזאת, כך נקבע, היות שמנימוקי הבקשה עולה כי מטרת זימונם של עובדי הציבור לעדות היא הצגת המסמכים בפני בית המשפט, ואילו המבקשת לא נימקה מדוע לא פעלה היא להגשתם באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית כדין.

8.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה בפני הערכאה קמא. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקשת לא הציגה טעם לזימון עובדי הציבור לעדות, שכן היא העלתה טעמים כאמור במסגרת תגובתה מיום 14.7.2019, אך בית המשפט המחוזי לא נדרש לטעמים אלה בהחלטתו.

המשיב 3 הודיע כי הוא מסכים לקבלתה של בקשת רשות הערעור.

9.

בתשובתם סומכים המשיבים 2-1 ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענים כי לגופם של דברים, אין הצדקה להיעתר לבקשת המבקשת לזימון עובדי הציבור לעדות. עוד נטען כי בתגובה מיום 14.7.2019 לא העלתה המבקשת טעם מבורר להיעתר לבקשתה, וכן כי טענותיה במסגרת תגובה זו מהוות הרחבת חזית אסורה.

10.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקסד"א, ושוכנעתי כי לא תפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.

11.

דין הערעור להתקבל באופן חלקי, וזאת מחמת היעדר הנמקה מספקת. לא אחת עמד בית משפט זה על חשיבותה של הנמקה, אף תמציתית, אשר מבהירה לבעלי הדין את ההחלטה שניתנה בעניינם, וכן מאפשרת לערכאת הערעור להעביר החלטה זו תחת שבט הביקורת הערעורית (ראו: רע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 11 (19.4.2015); רע"א 6903/17 ארז נ' פרץ , פסקה 8 (25.10.2017)).

12.

בענייננו, בהחלטה מיום 4.7.2019 הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להבהיר מדוע לא תגיש תעודת עובד ציבור חלף זימונם של עובדי הציבור לעדות, והמבקשת עשתה כן במסגרת תגובתה אשר הוגשה ביום 14.7.2019, בגדרה נטען, בין היתר, כי זימונם של עובדי הציבור לעדות נועד גם לשם חקירתם בעל-פה וכי לא ניתן במקרה זה להסתפק בתעודת עובד ציבור. ואולם, בהחלטתו מושא הבקשה דנן בית המשפט המחוזי לא נדרש כלל לנימוקים אלה – לחיוב או לשלילה, ואך ציין כי לא נמסר טעם להימנעות המבקשת מהגשת המסמכים באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית. אשר על כן, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, אני מקבלת את הערעור באופן חלקי, כך שהדיון בבקשה לזימון עובדי הציבור לעדות יוחזר אל בית המשפט המחוזי, אשר ישוב ויכריע בה תוך שקילת טענות הצדדים בנדון, והנמקה כדין.

13.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, ממילא מתייתר הצורך להידרש להודעה אשר הגישה המבקשת ביום 24.9.2019, בגדרה הודיעה היא על כוונתה להגיש בקשה להגיב לתשובת המשיבים 2-1.

14.

סוף דבר : הערעור מתקבל באופן חלקי, כמבואר לעיל.

אין צו להוצאות.