פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 8890/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
עמוס גבעון
נ ג ד
המשיבים:
1. נעמי וייל
2. זאב וייל ז"ל
המשיבים הפורמליים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים ברע"א 38637-11-20 מיום 22.11.2020,
שניתנה על-ידי כב' השופט ר' וינוגרד
בשם המבקש:
עו"ד סתיו גבעון
בשם המשיבים:
עו"ד עמוס ון-אמדן
פסק
דין
1.
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט
ר' וינוגרד
) ברע"א 38637-11-20 מיום 22.11.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת
רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטות בית משפט השלום בירושלים (סגנית הנשיא
ד' פיינשטיין)
מיום 4.10.2020 ומיום 4.11.2020. בהחלטות אלה
נדחתה בקשת המבקש למחוק את כתב הגנתם של המשיבים 2-1 (להלן:
המשיבים
) ולחייב את בא כוחם בהוצאות אישיות, בגין התבטאויותיו כלפי המבקש
ובנו בדיון שהתקיים ביום 10.8.2020.
2.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור בקבעו כי הבקשה הוגשה
באיחור, ומשכך דינה להידחות. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי יש לדחות את הבקשה אף
לגופה.
3.
המבקש טוען בבקשתו כי בקשת רשות הערעור הוגשה במועד. כמו כן,
נטען כי דחיית הבקשה לגופה לא נומקה.
המשיבים
מתנגדים לבקשה, וסומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתם, ההחלטה לדחות את
בקשת המבקש למחוק את כתב הגנתם ניתנה עוד ביום 5.9.2020, החלטה
שהמבקש כלל לא הזכיר בבקשה דנן, ולפיכך בקשת רשות הערעור המתייחסת, הלכה למעשה, להחלטה זו, הוגשה באיחור. מכל מקום, נטען כי יש לדון בבקשה בסוף ההליך.
4.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, ולאחר שנתתי לבעלי הדין הזדמנות לטעון בעניין החלתה של תקנה 410
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם להוראת תקנה זו, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה בה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אקדים ואומר כי אני סבורה שדין הערעור להתקבל חלקית, והכול כפי שיבואר להלן .
5.
הכלל הוא כי התערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי" תיעשה רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", וכן במקרים שבהם ההתערבות נדרשת על מנת למנוע עיוות דין. בענייננו, אף שהמקרה הנדון אינו מעורר שאלות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה ואת הערעור בשל עיוות הדין שעלול היה להיגרם למבקש.
6.
כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי בקשת רשות הערעור הוגשה על-ידי המבקש באיחור, ובכך נתפס לכלל טעות, שכן הבקשה המתייחסת להחלטות מיום 4.10.2020 ומיום 4.11.2020 הוגשה במועד , וזאת בשים לב לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983, ולתקנות בתי המשפט (פגרות) (הוראת שעה), התשפ"א-2020, כמפורט בבקשה דנן.
בהקשר זה אציין כי לא נעלמו ממני טענות המשיבים בנוגע להחלטת בית משפט השלום מיום 5.9.2020, ואולם, טענות אלה, שראויות להישמע, צריכות להתברר בשלב ראשון בפני בית המשפט המחוזי.
7.
זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה, ואולם קביעה זו לא נומקה ולו באופן תמציתי. הפסיקה עמדה זה מכבר על חשיבותה של הנמקה של הכרעה שיפוטית, אשר ביכולתה לסייע לצדדים המתדיינים בהבנת ההכרעה בעניינם. כמו כן, הנמקה שיפוטית מאפשרת לערכאת הערעור להעביר את ההכרעה הרלוונטית תחת שבט ביקורתה (ראו: רע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 11 (19.4.2015); רע"א 5414/19
רוזנטוייס בע"מ נ' קסטנבוים עיבוד ושיווק בע"מ , פסקה 11 (2.10.2019); רע"א 7641/19 היערי נ' קיבוץ גת אגודה שיתופית חקלאית , פסקה 9 (2.1.2020)) .
8.
על רקע כל האמור, מצאתי כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהשיב את הבקשה לבית המשפט המחוזי על מנת שישלים את החלטתו וינמקה.
אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ט' באדר התשפ"א (21.2.2021).
ש ו פ ט ת