רע"א 5463/17 יעקב פוזלייב נ. כונס נכסים רשמי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן ) בפש"ר 33303-01-13 מיום 26.6.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת התשלום החודשי שהושת עליו במסגרת הליכי פשיטת רגל.

2.

ביום 17.1.2013 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, ונקבע כי עליו לשלם מדי חודש בחודשו סכום בסך של 2,500 ₪. בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי, נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.9.2014. ביום 25.4.2017 הגישה הנושה אילנה כהן (להלן: הנושה ) בקשה לבית המשפט המחוזי, שבה טענה כי החל מיום 31.8.2016 לא עמד המבקש בתשלומים שהושתו עליו. בהעדר תגובה מצד המבקש ניתנה ביום 15.5.2017 החלטה המורה לו לשלם את חובו המצטבר (להלן: חוב הפיגורים ) תוך 14 ימים. ביום 26.6.2017, ולאחר אי-אילו תגובות שהגישו הצדדים, ניתנה החלטה נוספת המורה על תשלום חוב הפיגורים, ובה הצעה כי המבקש והנאמן יגיעו להסכמות על הסדר לתשלום החוב. בית המשפט המחוזי ציין כי אם לא יגיעו הצדדים להבנות תינתן החלטה נוספת. ביום 25.7.2017 הודיע הנאמן לבית המשפט המחוזי כי הניסיון להגיע להבנות לא צלח. החלטה כאמור טרם ניתנה.

3.

ביני לביני, הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, ובה טען כי שכרו החודשי עומד על סך של 6,500 ₪; רעייתו משתכרת סך של 2,700 ₪ לחודש; וכמו כן, שלושה מילדיו עודם מתגוררים בביתו, ביניהם בתו הנכה אשר הגיעה לגיל בגרות, ועל כן קצבת הנכות שלה היא זכאית איננה מגיעה עוד לידיו. לטענת המבקש, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בצו התשלומים, והוא שהביאוֹ לצבירת חוב הפיגורים. אשר על כן, טען המבקש לפני בית המשפט המחוזי, כי יש להפחית מסכום התשלום החודשי אשר הושת עליו, ולפרוס את חוב הפיגורים.

4.

מנגד, ביקש המשיב 2 (להלן: הנאמן ) לדחות את טענות המבקש אודות מצבו הכלכלי הרעוע וטען כי אין מקום להפחתת צו התשלומים. לטענתו, המבקש עושה שימוש במכונית מסוג מרצדס, רעייתו החלה לעבוד, והוא יכול לעשות שימוש בקצבת הנכות של בתו כפי שהשתמש בה בעבר למימון חלק מהוצאות הבית שמהן היא נהנית. הנאמן הוסיף וטען בין היתר כי במסגרת הדיון בבקשה להגדלת צו התשלומים שהגישה הנושה ביום 25.4.2017, נטען כי המבקש הוא בעליה האמיתי של החברה אשר משלמת את שכרו, ורשומה כיום על שם בנו (להלן: החברה ).

5.

ביום 26.6.2017 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המבקש, ונכתב בה בזו הלשון: "מהטעמים המפורטים בתגובת המנהל המיוחד, אני דוחה את בקשת החייב להפחתת צו התשלומים" .

6.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנַי, שבה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את טענות הנאמן אודות בעלותו בחברה מבלי לבצע בירור עובדתי ראוי. המשיבים טוענים בתגובותיהם כי המבקש לא הוכיח שחל שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת צו התשלומים, וכי דומה שמצבו הכלכלי אף השתפר. על כן, לטענתם, בדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשת ההפחתה, ואין הצדקה להתערבות בית משפט זה בהחלטה דנן. כונס הנכסים הרשמי הוסיף וטען כי הדברים נכונים ביתר שאת בעוד טענות הצדדים לגבי מצבו הכלכלי של המבקש עתידות להתברר במסגרת הדיון בבקשה להגדלת צו התשלומים.

7.

לאחר שנתתי דעתי על הבקשה, בחנתי את נימוקיה ועיינתי בצרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בכל הנוגע לפריסת חוב הפיגורים, בית המשפט המחוזי אמנם דחה את הבקשה שעליה מוסבת בקשת רשות הערעור דנן, אך באותו יום הורה לנאמן ולמבקש לגבש הסדר לתשלום חוב הפיגורים, וציין כי אם לא יצלחו המגעים תינתן החלטה משלימה. משטרם ניתנה החלטה זו, לא ראיתי מקום להסיג את גבולו של בית המשפט המחוזי ולהידרש כעת להסדרת תשלום חוב הפיגורים.

8.

אשר לבקשה להפחתת צו התשלומים – כידוע, ממעט בית משפט זה להתערב בקביעות הערכאה הדיונית הנוגעות לכושר ההחזר של חייב בפשיטת רגל, אשר מטבען עוסקות בעניינים שבעובדה (רע"א 673/17 סלאחי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (21.3.2017); רע"א 6018/17 אוסאמה נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (17.8.2017)). בנדון דידן, המבקש לא הוכיח שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת התשלום החודשי אשר הושת עליו. בצדק דחה אפוא בית המשפט המחוזי את בקשתו. אוסיף ואציין, כי בהחלטתי זו לא ראיתי מקום להידרש לטענות המשיבים אודות שיפור שחל במצבו הכלכלי של המבקש, ולמחלוקת לגבי בעלותו הנטענת בחברה. כל אלה לבטח יתבררו כיאות בגדר הדיון בבקשה להגדלת צו התשלומים.

9.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית. לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.