פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6018/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
נאסר אוסאמה
נ ג ד
המשיבים:
1. הכונס הרשמי
2. עופר גבריאלי, עו"ד
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 17073-10-16 מיום 14.5.2017, שניתנה
על-ידי השופטת ג' ציגלר
בשם המבקש:
עו"ד שאדי עבאס
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר
17073-10-16 מיום 14.5.2017 (השופטת ג' ציגלר ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחית את התשלום החודשי שהושת עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל מסך של 400 ₪ לסך של 100 ₪.
2.
על-פי המצוין בבקשה ובנספחיה, ביום 22.11.2016 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, בהעדר תגובת הכנ"ר לבקשה. בצו הכינוס נקבע בין היתר, כי על המבקש לשאת בתשלומים עתיים בסך של 500 ₪ מדי חודש. ביום 4.12.2016 הגיש הכנ"ר את תגובתו לבקשה, שבה ציין כי יש מקום להפחית את סכום התשלומים העתיים לסך של 400 ₪. בו ביום ניתן צו כינוס לנכסי החייב חלף הצו שניתן ביום 22.11.2016, ובו נקבע כי המבקש יישא בתשלום עתי בסך של 400 ₪ מדי חודש (ראו גם החלטת בית המשפט לפשיטת רגל מיום 5.1.2017).
3.
כחודש לאחר מתן הצו, הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים. ביום 13.12.2016 דחה בית המשפט לפשיטת רגל את הבקשה, בציינו כי "הצו ניתן לפני מספר ימים בודדים, ונוכח הטעמים שפורטו ושמצריכים פירוט ואסמכתאות – יש להמתין להגשת הדוח הראשון, ולאחר מכן ניתן יהיה להגיש את הבקשה מחדש" . ביום 2.3.2017 הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת גובה התשלומים העתיים, וטען כי בשל מצבו הכלכלי הרעוע ומצבו הבריאותי המחייב שימוש בתרופות שעלותן רבה, יש להעמיד את גובה התשלום החודשי המוטל עליו בסכום של 100 ₪. המנהל המיוחד לנכסי המבקש התנגד לבקשה מן הטעם כי המבקש לא טען לקיומן של עובדות חדשות שנתגלו ושלא היו ידועות לבית המשפט לפשיטת רגל בעת מתן הצו, וכי אין גם כל טענה בפיו של המבקש באשר לשינוי נסיבות המצדיק להעתר לבקשה. ביום 14.5.2017 דחה בית המשפט לפשיטת רגל את הבקשה, משום שלא מצא כי חל שינוי בנתוני החייב המצדיק את תיקון צו התשלומים כפי שהתבקש.
4.
על החלטה זו נסובה הבקשה שלפנַי, אשר הוגשה ביום 26.7.2017, לאחר שחלף המועד הקבוע בדין להגשתה. בהעדר תגובת המשיבים, הוחלט להאריך את המועד להגשת הבקשה עד למועד הגשתה בפועל (החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו מיום 20.7.2017). בבקשתו שב וטוען המבקש כי יש מקום להפחית את צו התשלומים בעניינו, וכי בית המשפט לפשיטת רגל לא נתן משקל הולם למצבו הבריאותי והכלכלי.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ונתתי דעתי על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת המשיבים. בהתאם להוראת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ככל שהמבקש מעונין להשיג על החלטת בית המשפט לפשיטת רגל בנוגע לכושר השתכרותו ולגובה התשלומים העתיים שהוטלו עליו מכוח צו הכינוס, כי אז עליו להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, וזאת בשל שינוי נסיבות שחלו, או כאשר התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן צו הכינוס. הדרך הדיונית להשיג על החלטה בנדון היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור עליה (רע"א 5788/09 רוקן נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה (30.8.2009); רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011)). עוד יוזכר, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית בנוגע לשאלת כושר ההחזר של פושט רגל, שהיא מטבעה שאלה שבעובדה (רע"א 6670/12 ינאי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (22.12.2012)). לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטה נושא הבקשה המצדיקה התערבות. אכן נראה כי מצבם הבריאותי של המבקש ואשתו, כפי שמצוין בבקשה, אינו קל, אולם נתונים אלה ואחרים, לרבות כושר השתכרותם, עמדו לפני בית המשפט לפשיטת רגל כשהורה על מתן צו הכינוס, ומשלא חל שינוי בנסיבות ממועד מתן ההחלטה האחרון בנדון, הרי שאין מקום להעתר לבקשתו בשלב זה.
6.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. משלא נתבקשו תגובות לבקשה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באב התשע"ז (17.8.2017).
ש ו פ ט