פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 556/24
בבית המשפט העליון
רע"א 556/24
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
אנטולי קוהן
נ ג ד
המשיב:
עדי קייזמן
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) בת"א 2979-04-23 מיום
10.1.2024
בשם המבקש:
עו"ד טלי כלימיאן; עו"ד
אליעזר פומרנץ;
עו"ד נתנאל רוזנשטיין
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) מיום 10.1.2024 בת"א 2979-04-23, בה הורה על עיכוב בקשת המבקש לאישור פסק בוררות שניתן נגד המשיב בהיעדר הגנה, עד להכרעה בבקשה לביטול פסק הבוררות שהגיש המשיב לבורר.
פסק הבוררות ניתן על ידי הבורר ביום 30.11.2021 בהיעדר הגנה, ובמסגרתו חויב המשיב לשלם למבקש סך של 1 מיליון אירו בתוספת ריבית והוצאות משפט.
ביום 3.4.2023 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הפסק (להלן: בקשת האישור), וזו הומצאה למשיב כדין ביום 10.11.2023 (החלטת הרשמת א' מור-אל מיום 7.1.2024). ביום 31.12.2023 הגיש המשיב לבורר בקשה לביטול הפסק לפי סעיף 15(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ובסמוך לכך ביקש מבית המשפט להורות על עיכוב ההליכים בבקשת האישור עד להכרעת הבורר בבקשתו.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת העיכוב בקבעו כי בקשת המשיב לבורר הוגשה במועד, ובנסיבות אלה יש הצדקה להמתין להכרעה בה. בתוך כך התייחס בית המשפט בין היתר להודעת שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: תקנות החירום) בשל מצב החירום, וקבע כי יש לאפשר למשיב ליהנות מהארכת המועדים הנובעת מהודעה זו, החלה גם בענייני בוררות.
בבקשה שלפנַי מלין המבקש על הקביעה כי תקנות החירום חלות על הליכים המתנהלים לפני בורר, כמו גם על כך שבית המשפט הורה על עיכוב הליכים חרף העובדה שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט – חלף. המבקש טען כי עיכוב ההליכים פירושו הלכה למעשה הארכת מועד להגשת בקשת ביטול לבית המשפט, ולא היה כל מקום להורות על כך.
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בענייני בוררות ולוּ בקירוב (ראו למשל לאחרונה: רע"א 1159/24 מכנו דין בע"מ נ' יעקובי (8.2.2024); רע"א 8686/23 יוניברסל לינק בע"מ נ' צוק (16.1.2024)), והמבקש אף לא טען לכך. הדברים אמורים במשנה תוקף במקרה זה בו מדובר בעניינים פרוצדורליים מובהקים. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
למעלה מן הצורך יצוין כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בבקשה שהגיש המשיב לבורר לביטול פסק הבוררות. בקשה זו עשויה מטבע הדברים לייתר את הדיון בבקשת האישור שהגיש המבקש, ואין כל מקום להשקיע בבירורה משאבים שיפוטיים יקרים שעלולים לרדת לטמיון (לעניין מקומו של שיקול זה בבקשות לעיכוב הליכים ראו: רע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ, פסקה 13 (19.2.2013); רע"א 8758/20 זהבי בלאו ושות' נ' בורנשטיין, פסקאות 8-7 (3.2.2021); וראו עוד בעניין עיכוב ההליך עד להכרעת הבורר בבקשה לביטול פסק בוררות: רע"א 5163/10 ירחיב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דקל, פסקה 8 (9.12.2012)).
עוד יצוין כי בניגוד לטענת המבקש, אין בהחלטה משום מתן הארכת מועד למשיב להגשת בקשת ביטול לבית המשפט. עניין זה אף הובהר על ידי בית המשפט בהחלטתו בציינו כי "אין להבין מהחלטתי זו שאם הבורר ידחה את בקשת [המשיב], שניתנה גם ארכה להגשת עתירת ביטול לבית המשפט, משהמועד להגשתה היה עד 15.12.2023", ואין לקרוא אפוא לתוך ההחלטה את מה שאין בה.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ב באדר א התשפ"ד (21.2.2024).
ש ו פ ט