פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5614/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
ברק שקד שיווק בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. האניה
MIRAGE 1
2.
MEGIC CRIUS
3. יש תיירות בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט לימאות בחיפה ב-ת"ח 31701-05-11 שניתנו ביום 18.5.2011 וביום
19.7.2011, על ידי כבוד השופט ר' סוקול; בקשה לסעד זמני
בשם המבקשת:
עו"ד יוסי שפרינצק;
עו"ד יודיטה דוידוביץ
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול ) בשבתו כבית משפט לימאות, מן הימים 18.5.2011 ו-19.7.2011. יחד עם בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לסעד זמני.
2.
אומר כבר בפתח הדברים, כי ככל שהדברים נוגעים למבקשת, "ברק שקד שיווק בע"מ" (להלן: ברק ), ההחלטה מיום 19.7.2011 היא בגדר דחיית בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.5.2011. לכך ישנה משמעות בענייננו, כפי שיובהר להלן.
3.
ביום 18.5.2011 דחה בית המשפט לימאות בקשה שהוגשה לו על ידי ברק למעצרה של אוניה, בגין חוב נטען של 175,780 ש"ח בשל אספקת מצרכים לאוניה. בית המשפט נימק את ההחלטה כאשר נימק, ואין צורך להיכנס לפרטי הדברים לצורך הכרעה בבקשה שבפניי.
4.
בקשות למעצרה של האוניה האמורה הוגשו גם מטעם נושים אחרים. בינתיים הגישה ברק בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.5.2011. תחילה לא דן בית המשפט בבקשה, בשים לב לכך שניתנו צווי מעצר נגד האוניה, במסגרת בקשות אחרות. לאחר מכן התקיים דיון בנוכחות תובעים שונים, דיון אליו התייצבו גם נציגי בעלי האוניה, ובית המשפט נתן הוראה לפיה כל נושה המבקש להצביע על עילה למעצר האוניה יגיש בקשת מעצר, וכי על בעלי האוניה להגיש תשובות. סמוך לדיון שהתקיים ביום 7.7.2011 הגישו הבעלים בקשה לשחרור האוניה.
5.
בסופו של יום, בהחלטה מיום 19.7.2011 ניתנו החלטות מעצר לבקשת נושים שונים, ונקבע שהאוניה תשוחרר אם יופקדו סכומים שפורטו בהחלטה. לגבי תביעת ברק ציין בית המשפט בקצרה: "איני מוצא מקום לעיון חוזר. אין מקום למעצר" (סעיף 8(י) להחלטה).
6.
זה המקום להזכיר את הנמקת ברק בבקשתה לעיון חוזר. ברק טענה בבקשה לעיון חוזר, כי "בפני כב' בית המשפט לא היתה מונחת (בעת מתן ההחלטה מיום 18.5.2011 – מ"נ ) כל האינפורמציה הנחוצה לשם סיווגן הנכון של האספקות שסופקו ע"י המבקשת בנסיבות העניין וכי לא ניתנה בפני המבקשת ההזדמנות להגיש ראיות ביחס לנ"ל ולטעון את כל טענותיה בקשר לסוגיה זאת". ברק ביקשה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה.
בהנמקה זו אין כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה, ועל כן בדין קבע בית המשפט כי אין עילה לעיון חוזר. היה זה תפקידה של ברק להניח בבקשה הראשונה בפני בית המשפט את כל התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת, ואין לה אלא על עצמה להלין אם לא עשתה כן. בעל דין אינו זכאי לפצל הבאת ראיותיו, ואי הנחת תשתית הולמת במועד אינה מהווה עילה לעיון חוזר.
7.
אשר להחלטה הראשונה – זו מיום 18.5.2011 – המועד להגשת הליך ערעורי על החלטה זו חלף זה מכבר, ואין המבקשת יכולה, באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר, "להחיות" זכות ערעור שפגה זה מכבר (ראו והשוו: בש"א 1438/08 ניצולת הקרטל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.2.2008); בש"א 5035/11 עמוס אמירה נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 7.7.2011)). כאמור, עילה לעיון חוזר לא נמצאה למבקשת.
8.
לאור האמור, אני דוחה את בקשת רשות הערעור ועימה גם ממילא את הבקשה לסעד זמני, מבלי להידרש לשאלת נכונות ההחלטה מיום 18.5.2011.
9.
משלא נתבקשו תשובות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בתמוז תשע"א (28.7.2011).
ש ו פ ט ת