רע"א 5647/09 פאיז עזאם נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) מיום 7.6.09 בתיק ע"א 1667-12-08.

ב.

ביום 15.6.08 חייב בית משפט השלום את המבקשים (יחד עם שני אחרים) לשלם למשיב סך של כשמונים אלף ₪, בגין ערבותם להלוואה שנטל מר עזאם האני בשנת 1988 (עיקרי הפרשה נסקרו בפסק דינו של בית משפט זה בתיק רע"א 2094/04 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' מושלב , פ"ד נט(3) 433). בית המשפט דחה את טענת הערבים כי תביעה קודמת (משנת 1991) מיצתה את עילת התביעה של המשיב, וכן את חוות דעת המומחה שהגישו, לפיה החוב שולם במלואו. עוד נקבע, כי בנסיבות לא לקתה תביעת הערבים בשיהוי, שכן היה צורך למצות את ההליך נגד החייב העיקרי.

ג.

כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 31.12.08 דחה בית המשפט את הבקשה, מהטעם שלא קדמה לה בקשה מתאימה לבית משפט השלום. ביום 22.2.09 דחה בית משפט השלום את הבקשה (החלטתו לא צורפה), והמבקשים הגישו בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי. ביום 3.3.09 דחה בית המשפט את הבקשה. ביחס לסיכויי הערעור נקבע, כי טענת המבקשים מתבססת על חוות דעת שנערכה אחרי תום ההליך בבית משפט השלום, ולפיכך לא עמדה לחקירה נגדית והגשתה בשלב זה טעונה את אישור ערכאת הערעור. אשר לטענות בדבר מאזן הנוחות נקבע, כי השיקול המכריע הוא אפשרות השבת המצב לקדמותו - ואין לקבל טענה כזו ביחס למשיב, שהוא בנק. בקשה לעיון מחדש נדחתה ביום 7.6.09, וכך נאמר: "העובדה שהמבקשים חולקים על החלטתו של בית המשפט לפיה נדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין, אינה כשלעצמה עילה לעיון חוזר בהחלטה ובקשתם נדחית".

ד.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית. בעיקר , נטען נגד קביעות בית משפט השלום לגבי טיב חוות הדעת שהגישו המבקשים. הוזכר, כי בעקבות חוות הדעת תיקן המשיב את סכום התביעה, ונטען כי בית משפט השלום התעלם מתשלומים שונים של המבקשים בשנים 2001-1990. נטען איפוא כי סיכויי הערעור טובים. כן נטען, כי אל מול האפשרות להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור, יש להעמיד את הנזק הנגרם למבקשים מהמשך ניהול הליכי ההוצאה לפועל נגדם (כנטען, נזקים בלתי הפיכים), ואת העובדה שאין חולק כי על חשבון ההלוואה (בסך 10,000 ₪) שולמו לפחות 50,000 ₪. סוף דבר, המבקשים עותרים להורות על עיכוב ביצועם של הליכי ההוצאה לפועל.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). במובהק אין המקרה דנא - שעניינו יישום הלכות מוכרות בדבר התנאים לעיכוב ביצועו של פסק דין - בא בכלל אלה. המדובר בהלכות ידועות, וכך סוכמו הדברים, לדוגמה, על ידי המשנה לנשיא אלון:

"הלכה היא כי בבקשה כגון זו יבחן בית משפט שנים אלו: האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87, פד"י מא(1) 713, 715; ב"ש 216/89, פד"י מג(2) 172, 174). כמו כן ישקול בית משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תדחה, את מהות הנזקים שיגרמו ואת האפשרות לתקנם (ב"ש 396/86, פד"י מ(3) 133, 136; ב"ש 894/85, פד"י לט(3) 525, 531)" (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין , פ"ד מה(5) 499, 504).

ו.

על כך יש להוסיף, כי "ככלל, ביצועו של חיוב כספי שנפסק על-ידי בית המשפט לא יעוכב שכן ביצועו המידי אינו צפוי לגרום לנזק בלתי הפיך למבקש את עיכוב הביצוע" (עע"מ 5098/05 חברה אחוזה 8 בגוש 6603 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-השרון (לא פורסם) - השופטת ארבל; ע"א 2074/07 גורן נ' זהבי (לא פורסם)). לשון אחר, "עיכוב ביצוע של חיוב כספי אפשרי בשל חשש ליכולת ההחזר של הזוכה במקרה שהערעור יתקבל או בשל נזק ניכר ובלתי-הפיך הצפוי לחייב כתוצאה מביצוע מיידי של החיוב" (ע"א 6690/99 מילר נ' פקיד שומה כפר סבא (לא פורסם) - השופט זמיר).

ז.

נשוב לענייננו. ההלכות בדבר התנאים לעיכוב ביצוע פסק דין ברורות וידועות, ושאלת יישומן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 947/05 גרינצוויג נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם); רע"א 11119/05 Invensys Powerware Limited

נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); רע"א 7496/07 אפריאט נ' רוזנבליט (לא פורסם)).

ח.

אף מבלי להידרש למסננת של הלכת חניון חיפה ייאמר, כי בתצהיר שנלוה לבקשה אין פירוט עובדתי של הנזקים העלולים להיגרם למבקשים, ולמעשה מדובר בנוסח הכוללני המופיע בבקשה עצמה. אין די בתשתית כוללנית זו כדי לעכב את ביצועו של פסק דין של חיוב כספי, גם אם הדעת נותנת שעיקולים, למשל, אינם מסבים קורת רוח לבעלי המעוקלים. לא אדרש לסיכויי הערעור, שלעת הזאת הוא תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי, אך לענייננו די לציין כי חוות הדעת עליה מסתמכים המבקשים עמדה לנגד עיני בית משפט השלום, ובפסקאות 20-17 הוא נדרש לבעייתיות שבחלקים ממנה, והדברים נאמרים בלא קביעת מסמרות. עוד נזכיר, כי ההחלטה נשוא ההליך היא זו הדוחה בקשה לעיון מחדש, וכי כלפי ההחלטה העיקרית בעניין עיכוב הביצוע (מיום 3.3.09) לא הוגשה בקשה מתאימה.

ח.

סוף דבר, אינני נעתר לבקשה. ייטיבו הצדדים לעשות אם יגיעו ביניהם להסכמה לגבי המשך הליכי הגבייה (אם לא לגבי ההליך כולו). ההלוואה העומדת ביסוד ההליך ניטלה בשנת 1988 (לפני למעלה מעשרים שנה), ומאז נדונה חזור והידון בבתי משפט וצוברת מטבע הדברים הפרשים. על כן ייטב אם תימצא הדרך לסיים את ההליכים (המגיעים אף לבית משפט זה בשנית) בפתרון מוסכם.