רע"א 947/05 יונתן גרינצוויג נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

1.כנגד המבקש הוגשה על ידי המשיב 1 תביעה לבית משפט השלום בירושלים בגין ערבותו להלוואה. לאחר שהוגשה התביעה, הושג הסדר חוב בין המבקש למשיב 1 במסגרתו אישר, בין היתר, המבקש את ערבותו למשיבה 2 עד לסכום של 160,000 ש"ח. בית משפט השלום (כב' השופט י' ברקלי) קיבל חלק מטענות המבקש, הורה להפחית 100,000 ש"ח מחובו של המבקש וחייב אותו לשלם למשיב 1 סכום של 60,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' גל, צ' זילברטל, א' אפעל-גבאי) דחה את ערעורו של המבקש על פסק הדין, תוך שקבע כי לא מצא בפסק דינו של בית משפט השלום פגמים בקביעת ממצאי העובדה או בהסקת המסקנות המשפטיות הנובעות מממצאי העובדה.

2.בבקשה שבפני שב המבקש וטוען בעיקרו של דבר את שטען בפני בית המשפט המחוזי, כי חובו כלפי המשיב 1 עומד על סך של 7,982.38 ש"ח בלבד וכן מבקש הוא לבטל את הוצאות המשפט בהן חוייב בשתי הערכאות הקודמות. הטענה, בתמצית, הינה כי נקודת המוצא של הערכאות הקודמות הייתה כי חובו של המבקש עמד על סך של 160,000 ש"ח, סכום אשר לא נתבע על ידי המשיב 1 ועולה על הסכום שנתבע. כל זאת, מבלי שכתב התביעה לא תוקן ולא התבקש תיקונו. לפיכך הטענה המשפטית שמבקש הוא להעמיד לדיון היא האם רשאי בית משפט לפסוק בניגוד להלכה לפיה אין לפסוק לתובע יותר מאשר תבע. עוד טוען הוא, כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לטענתו זו ולא נימק מדוע מצא לדחותה. יצוין, כי בפני בית המשפט המחוזי טען המבקש כי יש לדחות התביעה נגדו במלואה, אולם כעת מבקש הוא לקבוע, כאמור, כי חובו למשיב 1 עומד על 7,982.36 ש"ח.

3.דין הבקשה להידחות על הסף. כפי שמציין המבקש עצמו, עניינה של הבקשה באופן יישומן של הלכות קיימות, יישום שלטעמו של המבקש שגוי הוא. יישומן של הלכות קודמות אינו מצדיק בירור הסוגיה בפני ערכאת ערעור שנייה ובוודאי שאינו נכנס בגדר העקרונות המנחים שנקבעו בר"ע 103/82 חניון

חיפה בע"מ נ' מצת אור ( הדר חיפה בע"מ ), פ"ד לו(3) 123.

למעלה מן הנדרש אוסיף, כי טענותיו של המבקש הועלו בפני בית המשפט המחוזי כעולה מעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי לבית המשפט המחוזי ומפרוטוקול הדיון. בית המשפט המחוזי לא מצא טעם מטעמי הערעור שיצדיק קבלתו, באמצו את ממצאי בית משפט השלום ומסקנותיו. איני סבורה כי שגה בעשותו כן ומכל מקום, בנסיבות, די בהנמקה זו.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.