רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

1.המבקשת עותרת לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת שטיין) מיום 8.8.00 בה.פ. 1106/00 בש"א 22661/00 בה קיבל בית משפט קמא את בקשתה לעכב את ביצוע הליכי ההוצאה לפועל בדרך של מימוש משכנתא על דירת מגוריה אך היתנה זאת בהפקדת מלוא סכום חובה למשיב בלשכת ההוצאה לפועל.

2.לאחר שנתתי דעתי לפרטי הבקשה ולתשובת המשיב, באתי לכלל דעה כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כערעור לגופו, ולהיענות לבקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת סכום החוב כתנאי מוקדם לעיכוב ביצועם של הליכי מימוש המשכנתא.

אלה הטעמים:

3.לאחר שראש ההוצל"פ הורה כי על המבקשת ובעלה לפנות את הדירה ביום 14.8.00 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתובענה לסעד הצהרתי לפיו חתימותיה על גבי מסמכי המשכנתא לטובת הבנק בטלות בשל מצבה הרפואי-נפשי וחוסר יכולתה להבין את משמעות חתימות אלה.

במסגרת תובענה זו, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי המשכנתא ובהחלטתה קבעה הערכאה הראשונה כי יעוכב הביצוע בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב בלשכת ההוצל"פ. סכום החוב נכון ליום 31.7.00 על פי חישוב הבנק עמד על 1,036,858 ש"ח. ברי כי אין בידי המבקשת יכולת להפקיד סכום זה שאם לא כן היו נמנעים הליכי מימוש המשכנתא מלכתחילה, ויוצא, איפוא, כי אם תנאי ההפקדה נותר על כנו, שקול הדבר, למעשה, לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע.

4.דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכנתא כמוה כאמירה כי התובענה לסעד הצהרתי שהוגשה על ידי המבקשת התייתרה, שהרי משתחוייב המבקשת לפנות את דירתה במסגרת הליכי המימוש שוב לא יהא טעם בניהול ההליך והוא יהפך במידה רבה תיאורטי. שאלה היא האם נכון וראוי לגופם של דברים להיענות במקרה זה לבקשת עיכוב הביצוע או שמא יש לסרב לה. מכל מקום, לא נראה בעיני להורות על עיכוב ובד ובבד עמו להתנותו בתנאי שמלכתחילה אינו ניתן לקיום.

5.בסוגיה זו פועלים השיקולים הבאים:

מחד - עומדת לבעל דין שהגיש תובענה הזכות ל"יומו בבית המשפט". זכות זו מהווה ביטוי חוקתי לזכותו של הפרט לגישה הוגנת ואמיתית לערכאות המשפט. (לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, עמ' 6). הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות.

מנגד - ניצב האינטרס המוגן של הנתבע, המתנגד למתן סעד זמני העלול להסב לו פגיעה בלתי ראויה, והוא - כאשר במערך הסיכויים והסיכונים סיכוייה של התביעה קלושים, ובמושגי מאזן-הנוחות, נזקו ממתן הצו עשוי להיות גדול לאין ערוך מנזקו של התובע אם הצו לא ינתן.

השיקלול בין הערכים השונים כאמור מצריך הערכת גורמי הסיכון והסיכוי הנילווים לתובענה ושקילת מאזן הנוחות היחסית בין הצדדים, כשברקע הערכה זו ניצבת זכות הגישה של בעל הדין לערכאה השיפוטית כזכות-על בעלת מימד חוקתי.

בענייננו, המבקשת השתיתה את תביעתה על עילה של חוסר נפקות חתימתה על מסמכי המשכנתא לטובת הבנק מחמת מצבה הרפואי-נפשי. היא תמכה את תביעתה בתצהיר ובחומר רפואי שיש בו, לכאורה, אישוש לטענותיה בדבר מצב בריאותה.

טענות הבנק לפיהן סיכויי המבקשת בתביעתה הינם קלושים בשל השיהוי שחל בהעלאת גרסתה, ולנוכח פעולות ומהלכים שונים שעשתה בשלבים שונים מהם ניתן להסיק הסכמה קודמת מצידה לפנות את הדירה הינן בעלות משקל, אולם אין הן מסוג הטענות המייתרות, מיניה וביה, את גרסתה בתביעתה וגירסה זו ראויה לבירור וליבון. גם אם אין לומר כיום במידת וודאות כלשהי מהם סיכוייה של המבקשת בגרסתה, נראה כי אין מדובר בטענת סרק הראויה להידחות על פניה בלא דיון, ויש ליתן לה את יומה בערכאות המשפט לצורך הכרעה בה, בלא לייתר את התביעה באמצעות התרת המשך הליכי מימוש המשכנתא.

מנגד - הבנק מחזיק בבטוחה קניינית אשר תינתן למימוש גם לאחר סיומה של התובענה, באם תידחה, וכיום ערך הבטוחה גבוה באופן ניכר מסכום החוב.

בהינתן כל אלה יש לקבל את הערעור, להשאיר בעינו את צו עיכוב הליכי מימוש המשכנתא, ולבטל את תנאי ההפקדה של סכום החוב אשר הוטל על המבקשת בהחלטת בית משפט קמא.

המשיב ישלם למבקשת את הוצאות בקשה זו בסכום של 3,500 ש"ח.