רע"א 5728/15 עו"ד ישראל בכר - כונס נכסים לזכויות דלק חמיס נ. דלק חמיס

1.

במסגרת משכנתא שנטל המשיב מבנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: הבנק ) שיעבד המשיב נכס ביישוב אזור כבטוחה לפירעון המשכנתא (להלן: הנכס ). בהמשך, המשיב לא עמד בפירעון המשכנתא והמבקש מונה ככונס נכסים לזכויות המשיב בנכס (להלן: הכונס ). לאחר כמה שנים המשיב והבנק הגיעו להסדר – שקיבל תוקף של פסק דין – שלפיו הנכס יימכר על ידי הכונס; התשלומים והחובות הנדרשים להיפרע לשם העברת הזכויות בנכס לרוכש ישולמו מתוך קופת הכינוס; ותשלומים וחובות שאינם נדרשים לשם העברת הזכויות, גם אם הם קשורים לנכס בצורה זו או אחרת, לא ייפרעו מתוך קופת הכינוס (להלן: הסכם הפשרה ). בהמשך לכך, מכר הכונס את הנכס ושילם את החובות שרבצו עליו מתוך קופת הכינוס, בהתאם להסכם הפשרה. לימים הוגשה נגד המשיב תביעה בגין חוב אגרת מים וביוב בנכס, חוב שהצטבר עובר למועד תפיסת החזקה בנכס על ידי הכונס (להלן: התביעה ). המשיב שלח הודעת צד ג' בתביעה לכונס, שהגיש בקשה לסילוקה על הסף. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת כ' לוי ) דחה ביום 21.5.2015 את הבקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף. נקבע כי הסכם הפשרה אינו קובע במפורש אם הוא חל רק על חובות שנוצרו בתקופת הכינוס או שמא מטרתו להביא להסדרת כלל חובות המשיב. בשים לב לכך, ומאחר שהכונס היה צד להליך שהוליד את הסכם הפשרה שייתכן ופרשנותו תידרש לשם הכרעה בטענות המשיב בתביעה, אין לסלק על הסף את הודעת צד ג' שנשלחה לכונס.

2.

הכונס הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צרניאק ) דחה ביום 12.7.2015 את הבקשה בציינו כי הכונס לא הראה מדוע יש לסטות במקרה דנן מההלכה שלפיה השגות של בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה המבררת יידונו בדרך כלל במסגרת ערעור על פסק הדין.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי הסכם הפשרה קובע כי חובות מסוגם של החוב נושא התביעה לא היו צריכים להשתלם מקופת הכינוס ומשכך אין יריבות בינו לבין המשיב; וכי הסכם הפשרה מקים מחסום דיוני ביחס לתובענות בעניין חובות מסוג זה, שפירעונם לא נדרש לשם העברת הזכויות בנכס. המבקש מוסיף כי נקיטת ההליך כלפיו כבעל תפקיד ללא אישור הגורם שמינה אותו לתפקידו מנוגדת להלכה הפסוקה; וכי מקרה זה מצדיק התערבות של בית משפט זה בהחלטת ביניים של הערכאה הדיונית שלא בגדר ערעור על פסק דין סופי, וזאת מהטעם שהותרת ההחלטה על כנה תאלץ את הכונס לנהל הליך משפטי לא לו תוך נשיאה בהוצאותיו ופגיעה בשמו הטוב.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. החלטה בנושא סילוק על הסף של הודעת צד ג' היא החלטה דיונית מובהקת שערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בה, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" ( רע"א 3514/14

איפרגן נ' טחנת קמח אשדוד בע"מ , פסקה 2 (2.6.2014)). כידוע, בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים שהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הצר של הצדדים למחלוקת ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)) . הלכה זו חלה ביתר שאת שעה שמדובר בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית ( רע"א 26/14 אורני נ' שלמה זיו ושות' – רואי חשבון , פסקה 5 (28.1.2014)) , וכוחה יפה גם כאשר מדובר בהחלטות הדוחות טענת סף כבענייננו (רע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו , פסקה 6 (26.8.2015)). אינני סבור כי המקרה דנן מצדיק התערבות נוכח אמת המידה האמורה. אין מקום לפיכך לקיים דיו ן ב"גלגול שלישי" בהחלטה שאינה בגדר סוף פסוק ושמותירה לעת הזו את טענות הצדדים בעינן.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.