רע"א 5770/01 כספי השקעות בע"מ נ. שרון סחר בע"מ

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הפקדת ערבון במסגרת בקשת הרשות לערער שבכותרת.

1.ההודעה על הפקדת ערבון נמסרה למבקשות ביום 24.7.01. על פי ההודעה, היה על המבקשות להפקיד את הערבון בתוך 15 ימים. עם זאת, הואיל והמדובר בתקופת הפגרה, ובהעדר התייחסות לעניין זה בהודעה על הפקדת הערבון, היו המבקשות יכולות לצאת מנקודת הנחה כי הפגרה חלה על המועד להפקדת הערבון, ומכאן כי המועד האחרון להפקדת הערבון הוא יום 15.9.01. מן הבקשה עולה, כי בימים שקדמו למועד זה נפל מר כספי למשכב, ומטעם זה נתבקשה ארכה של 45 ימים לצורך הפקדת הערבון.

2.בבקשה מעין זו, האינטרס הדומיננטי הוא זה של המבקש, אשר יש לו אינטרס לגיטימי בעל משקל במיצוי זכויותיו על פי הדין להשגה על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. אינטרס המשיבה בהפקדת ערבון מתמצה בעיקרו בהבטחת הוצאות, אם כאלה ייפסקו לטובתה. זאת, להבדיל מדחיית ההליך בלא בירור לגופו, בשל אי הפקדת ערבון במועד. אשר לאינטרס הציבור, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו הוא במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים, ועל כן בדרך כלל על המבקש ארכה להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר מפורט על מנת לאזן את מחדלו. ברם, דברים אלה הוגבלו בעיקר למצב שבו נתבקש בית המשפט לדחות את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון במועד, או רשם את הערעור לדחיה ביזמתו. זאת ועוד, במסגרת בחינתו של אינטרס הציבור, ניתן משקל ניכר לשאלה האם בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון נגועה בזלזול בבית המשפט (ראו פסק דינו של כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בבש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב(3) 625).

3.צודקת המשיבה, בטענתה כי לא ברור מה נעשה, בתקופה שקדמה להדרדרות במצבו של מר כספי, על מנת להפקיד את הערבון במועד שנקבע. מבחינה זו, לא ניתן לקבוע כי מר כספי או המבקשות פעלו בשקידה סבירה, על מנת לעמוד במועד האמור. בכל מקרה, ברי כי בימים האחרונים עד ליום 15.9.01 לא היה יכול מר כספי, אובייקטיווית, לטפל בנושא הפקדת הערבון, בשל סיבות בריאותיות שאינן תלויות בו.

עם זאת, אינני סבור כי התנהגותן של המבקשות עולה כדי זלזול בבית המשפט, או כי היא מחייבת דחיית ההליך בלא שהתברר לגופו. תוצאה זו היא מרחיקת לכת בנסיבות המתוארות, והיא איננה עומדת ביחס סביר למחדל הנטען כנגד המבקשות. המבקשות פנו לבית המשפט בתוך זמן סביר מהיווצרות העילה למתן ארכה. הן פנו למשיבה בתוך המועד שהיה קבוע להפקדת הערובה. יש גם לזכור, בהקשר זה, כי בקשת הארכה שבפניי היא שהוליכה לדיון בשאלת מועד הפקדתו של הערבון. בית המשפט לא נקט יוזמה לדחיית ההליך בהעדר ערבון, וגם המשיב לא נקט כל יזמה כאמור.

במצב דברים זה, ניתן להעתר לבקשה שבפניי. הארכה המבוקשת היא של 45 ימים. הבקשה הוגשה, על פי מסמך המצורף לה, ביום 20.9.01. כנראה מחמת תקלה, הונחה הבקשה בפניי רק ביום 21.10.01. במצב דברים זה, במועד כתיבת החלטה זו באו למעשה המבקשות על סיפוקן, בכל הנוגע לתקופת הארכה שנתבקשה. על מנת לאפשר למבקשות פרק זמן סביר לצורך התארגנות לאחר קבלת החלטתי, אני קובע כי הערבון יופקד בתוך 10 ימים נוספים מיום קבלת החלטה זו. אין צו להוצאות.