פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5845/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד האוצר
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ש' דברת, א' ואגו וי'
פרסקי
) בע"ו 34843-06-18 מיום 19.7.2018.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש, יליד העיר סירת שבלוב, היה נתון בשנת 1941 לשלילת חירות בידי צבא גרמניה. בשנת 2001 הוא ביקש תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז –1957 (להלן: החוק ). הבקשה התקבלה בשנת 2003, והמבקש קיבל תגמולים למפרע מעת הגשת הבקשה. בשנת 2017 פנה המבקש לוועדת העררים
לפי החוק וביקש להכיר בזכאותו לתגמול למפרע משנת 1954, ולחלופין משנת 1998, אז ביטל המחוקק את הגבלת המועד לתבוע תגמול לפי החוק (חוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות), התשנ"ח –1998, להלן: חוק ביטול הגבלת המועדים ). עוד ביקש להכיר בזכאות של הוריו ואשתו המנוחים לקבל תגמול לפי החוק.
2.
ביום 6.5.2018 דחתה ועדת העררים שליד בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת העמיתה ד' בית אור והחברים ר' פינאלי ו ש' שגב ) את הערר של המבקש. אשר להכרה בזכותו, היא קבעה כי סעיף 3 לחוק ביטול הגבלת המועדים מורה בבירור שאת התגמולים משלמים ממועד הגשת הבקשה, ולא ממועד אחר. הוועדה הוסיפה כי למעשה המבקש משיג על החלטה בחלוף 14 שנים מיום שניתנה, וזהו שיהוי רב שמצדיק דחייה של הערר על הסף. אשר להכרה בהוריו של המבקש ובאשתו, ציינה הוועדה כי אלה לא ביקשו תגמול בחייהם, ומשום כך אין עיזבונם זכאי לתבוע תגמול בשמם. ביום 19.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ש' דברת , א' ואגו ו י' פרסקי ) את ערעור המבקש, תוך קבלת הנמקת הוועדה.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי הרשות פרסמה טפסים מתאימים להגשת בקשה לתגמול רק בשנת 2001, ולכן לא היה לאל ידו לבקש תגמול לפני כן. כך גם לגבי אשתו, שהלכה לעולמה בשנת 2001. עוד מלין המבקש על פסק הדין הקצר של בית המשפט המחוזי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער בגלגול שלישי תינתן במשורה, כאשר הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 8745/11 מימון נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , פ"ד סו (3) 263, 285 (2013)). טענות המבקש אינן עונות על דרישה זו. ועדת הערר ובית המשפט המחוזי יישמו את הדין על עניינם של המבקש ושל הוריו ואשתו המנוחים. טענות בדבר יישום הדין אינן עילה לתת רשות ערעור (רע"א 1690/17 חממי נ' גוזי (3.4.2017)). לעניין אורך פסק הדין לא מצאתי כי הנמקתו התמציתית של בית המשפט המחוזי מגלה עילה למתן רשות ערעור בנסיבות המקרה (ע"א 668/89 פאר נ' חברת בית פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון) , פ"ד מד(4) 693, 696–697 (1990)).
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בתשרי
התשע"ט
(13.9.2018).
ש ו פ ט