רע"א 588/19 אשר צפירה נ. י.בהרי יזמות והנדסה בע"מ

1.

עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופטת חנה קיציס ) שלא להיענות לבקשת המבקש לסלק על הסף תביעה לפירוק שיתוף בזכויות הנוגעות למגרש 101 מכוח תוכנית מפורטת הר/ 1000/ 19/ 13 (להלן: " מגרש 101 " ו" התוכנית " בהתאמה). ויובהר, הזכויות הנוגעות למגרש 101 טרם נרשמו במרשם המקרקעין, וזאת למרות שהתוכנית אושרה למתן תוקף כבר ביום 14.7.2004. מכאן שעל פי סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 זכויות אלה אינן זכויות במקרקעין, אלא זכויות אובליגטוריות (התחייבויות לעשות עסקה במקרקעין). ודוק, חלקה 101 נוצרה כתוצאה מאיחוד וחלוקה של 4 חלקות (חלקות 228, 229, 230 ו-251 בגוש 6455 בהוד השרון), אשר לגביהן קיים רישום במרשם המקרקעין.

2.

הטעם המרכזי לבקשת הסילוק על הסף, אם ירדתי לסוף דעתו של המבקש שאינו מיוצג, הוא שלא ניתן לפרק את השיתוף בו מדובר אלא כפירוק שיתוף במקרקעין, וזאת ניתן יהיה לעשות רק לאחר שירשמו בעלי הזכויות בחלקה 101, ורק כנגד בעלי הזכויות הרשומים. כפי שהבהיר בית המשפט קמא, תפיסה זו שגויה מבחינה משפטית, שכן קיימת אפשרות משפטית לפרק שיתוף בזכויות אובליגטוריות (דהיינו שיתוף בין כל מי שיש להם זכות אובליגטורית להירשם במרשם המקרקעין כבעלי זכויות ביחס לחלקה 101) לפי הוראות סעיפים 10 ו-13(א) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971.

3.

מכאן שההליך בו נקטה המשיבה 1 (התובעת בבקשת פירוק השיתוף) הוא הליך המוכר בדין, ולפיכך אין מקום לסלק את התובענה שהגישה על הסף. כפי שציין בית המשפט קמא, את השאלה האם יש להיענות לבקשת פירוק השיתוף בנסיבות אלה, ואם כן, באיזה אופן, לא ניתן לבחון במסגרת בקשה לסילוק על הסף, אלא רק במסגרת הדיון בתיק גופו. מכאן שדין בקשת רשות הערעור להידחות.

4.

המבקש בעניין שלפניי הגדיל לעשות – ההליך נושא הערעור נפתח בבית המשפט המחוזי בעקבות הסכמה של כלל הצדדים, ובכלל זה המבקש, לאור הצעה של הרכב תלתא של בית המשפט המחוזי בהליך אחר שהתנהל בין אותם צדדים (ע"א 23722-07-17 פרידמן נ' נ.י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ (1.11.2017)), לפיה הליך פירוק שיתוף במקרקעין שהוגש בבית משפט השלום יבוטל, ובמקומו יפתח הליך פירוק שיתוף בבית המשפט המחוזי. הסכמה זו לא מנעה הגשת בקשה לסילוק על הסף מצד חלק מהצדדים – בקשה שנדחתה בהחלטה מנומקת מיום 29.11.2018 (ראו בקשה 2 בת"א 34851-09-18. להלן: " בקשת הסילוק הראשונה "). שני אלה – הסכמתו לפתיחת ההליך ודחיית בקשת הסילוק הראשונה – לא מנעו מהמבקש מלמחזר את בקשת הסילוק הראשונה, ולהגישה כבקשה חדשה מטעמו. ואם לא די בכל אלה, הרי שגם לאחר שנדחתה בקשת הסילוק שהגיש בהחלטה מנומקת לעילא ולעילא לא טרח המבקש לעצור ולהרהר בצניעות, שמא הטעות שנפלה בנושא משפטי שאין הוא בקיא בו היא דווקא אצלו, ולא אצל ארבעה שופטים של בית המשפט המחוזי, אלא מיהר להגיש את בקשת רשות ערעור שלפניי. התנהלות כזו, המרבה דיונים משפטיים שלא לצורך וללא כל טעם, ראוי לגנות באמצעות הטלת הוצאות מתאימות.

5.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח, אשר יגבו מתוך הפיקדון שהפקיד.