רע"א 5894/14 רוזליה זלמנוביץ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה מורדות הכרמל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 22.6.2014 (רע"א 28407-04-14, השופט מ' רניאל ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשות על החלטתו של בית משפט השלום חיפה מיום 2.4.2014 (ת"א 42290-10-11, השופט ר' חדיד ).

רקע והליכים קודמים

2.

בין הצדדים מתנהלת בבית משפט השלום תביעה הנסבה על טענות בדבר ליקויי בניה ובניה ללא היתר בדירה סמוכה לדירת המבקשות, אשר לטענת המבקשות פגעו בבטיחותה ובערכה של דירתן. ביום 30.10.2013 החליט בית משפט השלום, במסגרתו של דיון קדם משפט, למנות מומחה מטעמו לרקעם של חילוקי דעות שעלו מחוות הדעת של הצדדים ביחס לבניה. המבקשות טענו כי ראוי שימונה כמומחה מהנדס קונסטרוקטור. ביום 5.11.2013 מינה בית המשפט את המהנדס והשמאי מר מיקי קרבצ'יק (להלן: קרבצ'יק ) כמומחה מטעמו בתביעה. ביום 6.11.2013 המבקשות הגישו בקשה לביטול מינויו של המומחה, בשל תביעה שהוגשה נגדו בגין רשלנות נטענת בפעולתו כמהנדס מומחה בתיק אחר. ביום 11.11.2013 קיבל בית המשפט את הבקשה וביטל את מינויו של קרבצ'יק. מהנדס ושמאי נוסף שמינה בית משפט השלום ביום 12.11.2013, מר אייל שנהב, ביקש לבטל את מינויו ונימק בקשתו זו ב"זהות הצדדים", ללא פירוט נוסף. בית משפט השלום נענה לבקשתו ביום 18.11.2013, ומינה בו ביום את מר דן אורמן, שהוא מהנדס ושמאי, כמומחה מטעמו בתביעה (להלן: אורמן

או המומחה ). אורמן הוא המשיב 8 בהליך שבפני.

3.

לטענת המבקשות, ביום 18.2.2014 נודע לבאת כוחן על החלטה מיום 17.4.2013 בתיק אחר (ת"א 47120-12-11, השופט ר' חדיד ), שבה בוטל מינויו של אורמן כמומחה, כיוון שבנסיבות המקרה נדרש מומחה בתחום הקונסטרוקציה, ואילו אורמן הסתייע לצורך חוות הדעת במומחה אחר בתחום, אשר לא מונה על ידי בית המשפט. עם גילוי זה, פנתה באת כוחן של המבקשות לאורמן במכתב וביקשה את תגובתו לדברים. אורמן השיב כי אין מניעה שישמש כמומחה בתביעה, לנוכח הנושאים שבהם נדרשת חוות דעתו.

4.

עם קבלת תשובה זו של אורמן, ועוד בטרם ביקר בדירה, פנו המבקשות לבית משפט השלום בבקשה לבטל את מינויו כמומחה. בבקשה זו חלקו המבקשות על העמדה שהציג אורמן במכתב, לפיה כישוריו מספיקים על מנת לחוות דעתו כמומחה בתביעה, וטענו כי התביעה עוסקת בסוגיות מתחום הקונסטרוקציה שבהן אורמן אינו מומחה. בית משפט השלום נתן למומחה וליתר הצדדים להגיב על בקשה זו. ביום 31.3.2014 הגיש אורמן את תגובתו, ובה ציין כי נוכח הנתונים בתביעה, שהם נתונים פשוטים בתחום הקונסטרוקציה, אין מניעה שישמש כמומחה. זאת הן בשל ניסיונו כמהנדס והן נוכח העובדה שיתלווה אליו מומחה אחר ממשרדו עם ניסיון נוסף בתחום הקונסטרוקציה. עוד ציין אורמן, כי באת כוחן של המבקשות נוהגת להגיש בקשות פסילה למינויים שהוא מקבל מבתי המשפט, וכי לטעמו זוהי תופעה שלילית שיש להפסיקה, במיוחד כאשר הסיבה לפסילה אינה מוצדקת.

5.

ביום 2.4.2014 דחה בית משפט השלום את הבקשה לביטול מינויו של אורמן. בית משפט השלום נדרש בהחלטתו גם לעמדתו של אורמן לפיה נוכח ניסיונו והשכלתו הוא יוכל לחוות דעתו בענייני הקונסטרוקציה הרלוונטיים למחלוקת. בית משפט השלום ציין כי העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, ולאחר שנקבעו מועדים לבדיקת הנכס על ידי המומחה, מספקת משנה חיזוק להחלטה.

6.

על החלטה זו הגישו המבקשות ביום 18.4.2014 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבקשתן הן טענו כי עיקר הנזקים שבמחלוקת בין הצדדים הם נזקים בתחום הקונסטרוקציה, ועל כן יש למנות מומחה בתחום זה, שיהיה מהנדס רשום בענף מבנים אצל רשם המהנדסים. בנוסף, טענו המבקשות כי אורמן חשוד כנגוע במשוא פנים נגדן, לנוכח התייחסותו לכך שבאת כוחן נוהגת להגיש כנגדו בקשות פסילה.

7.

ביום 13.5.2013 הורה בית המשפט המחוזי על צירופו של אורמן כמשיב לבקשת רשות הערעור, בשים לב לטענת המבקשות בדבר משוא הפנים (שלא עלתה בבית משפט השלום), והחליט כי הצדדים, ובכללם אורמן, יגישו תגובה לבקשת רשות הערעור. בתגובתו של אורמן הוא ביקש לבטל את מינויו. אורמן נימק את בקשתו בכך שבאת כוחן של המבקשות עושה "כל אשר לאל ידה" על מנת לפסול את מינויו, ועל כן הוא מעדיף שזה יבוטל.

8.

ביום 28.5.2014, בעוד בקשת רשות הערעור תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי, פנו המבקשות לבית משפט השלום בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא לבטל את מינוי המומחה, נוכח תגובת המומחה לבקשת רשות הערעור שבה הוא ביקש לבטל את מינויו. בית משפט השלום דחה בקשה זו בקובעו כי תגובת המומחה הוגשה בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על אותה החלטה, ולכן אין זה ראוי כי בית משפט השלום יעסוק בכך.

9.

ביום 22.6.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשות, בקובעו כי אין בנימוקיה של הערכאה הדיונית פגם המצדיק התערבות בהחלטה לדחות את הבקשה לביטול מינוי המומחה.

10.

בית המשפט המחוזי קבע כי ככל שלדעת המבקשות המומחה נגוע במשוא פנים ויש לבטל את מינויו מטעם זה היה עליהן להגיש בקשה המבוססת על עילה זו לבית משפט השלום, ורק אם זה לא ייעתר לבקשתן לפנות בעניין זה לערכאת הערעור. לגופם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי כי תגובתו של אורמן אינה מלמדת על קיומו של משוא פנים מצידו. לעניין בקשתו של אורמן לבטל את מינויו כמומחה קבע בית המשפט המחוזי כי אין זה מתפקידו לבטל את המינוי, אלא לבחון את ההחלטה של בית משפט השלום לדחיית הבקשה שהוגשה לביטול המינוי. בית המשפט המחוזי ציין כי קיימת אפשרות שבקשת רשות הערעור תידחה, ועם זאת בית משפט השלום יחליט לבטל את מינויו של אורמן, לבקשתו.

11.

בנוגע לטענת המבקשות כי נדרש במקרה זה מינוי מומחה שהוא קונסטרוקטור, קבע בית המשפט המחוזי כי בחירת המומחה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. על כן, כך נקבע, אם זו הגיעה למסקנה כי עיקר הליקויים בתיק הנדון אינם ליקויי קונסטרוקציה, אין כל מניעה לכך שימונה מומחה שאינו קונסטרוקטור, וזה ייעזר במידת הצורך בקונסטרוקטור. לעניין השיהוי בהגשת הבקשה קבע בית המשפט המחוזי כי זו הוגשה לאחר שנקבעו מועדים לבדיקת הנכס על ידי המומחה, וגם אם התיק הנוסף שבו נפסל אורמן הובא לידיעתן של המבקשות מאוחר יותר, הרי שאת שאלת הרישום שלו בפנקס המהנדסים היה עליהן להקדים ולבדוק עוד קודם לכן.

12.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפני.

13.

יצוין, כי עוד קודם להגשתה של הבקשה שבפני פנו המבקשות לבית המשפט המחוזי ביום 29.6.2014 בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו. בבקשה זו הן טענו כי לא הובאה לידיעתו של בית המשפט המחוזי העובדה כי הן פנו לבית משפט השלום בבקשה לעיין מחדש בהחלטתו לאחר קבלת תגובת המומחה. כמו כן טענו המבקשות, כי הסוגיה של קבלת תגובה מן המומחה בעת שמוגשת בקשה לביטול של מינויו אינה מוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), ועל כן אינה ברורה. בנוסף טענו המבקשות כי באת כוחן לא נוהגת להגיש בקשות פסילה כנגד המומחה, והפנו למספר תיקים כדוגמה לכך. בבקשתן זו המבקשות אף הלינו על ההוצאות שנפסקו לחובתן בבקשת רשות הערעור. ביום 3.7.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בהחלטתו, לאחר שקבע כי לא הוצגו לו נסיבות חדשות המצדיקות זאת.

14.

להשלמת התמונה נציין כי ההליכים הנוגעים לשאלת מינויו של המומחה, הליכים שאינם בפני, ממשיכים להתנהל בבית משפט השלום. ביום 1.9.2014 המומחה הודיע לבית משפט השלום כי הוא מבקש לבטל את מינויו, אך החלטה בעניין טרם התקבלה. המשך הדיון בפני בית משפט השלום קבוע ליום 26.1.2015.

הבקשה לרשות ערעור

15.

לטענת המבקשות, בית משפט השלום שגה בכך שביסס החלטתו על תגובת המומחה בלבד מבלי לאפשר למבקשות להשיב עליה, ובמסגרת זו להעלות את טענת משוא הפנים. כמו כן, טוענות המבקשות כי בית משפט השלום טעה בכך שהתעלם מחוסר מומחיותו של אורמן בתחום הקונסטרוקציה, אשר עלתה לשיטתן גם מדבריו שלו, וכן בכך שאפשר לו להיות מלווה על ידי מומחה מתחום הקונסטרוקציה ממשרדו, מה גם שלטענתן אף האחרון אינו מומחה מספק בתחום. המבקשות מוסיפות וטוענות כי בית משפט השלום לא היה צריך להבחין בין מקרה זה לבין התיק הנוסף שבו פסל את המומחה אורמן, ואשר בו עלו טענות דומות בדבר חוסר מומחיותו בתחום הקונסטרוקציה.

16.

עוד טוענות המבקשות כי בית המשפט המחוזי לא בחן את הנימוקים והשיקולים שעמדו בבסיס החלטתו של בית משפט השלום, ובכך שגה אף הוא באי-ייחוס חשיבות לסוגיות בתחום הקונסטרוקציה שמעלה התיק.

17.

המבקשות אף סבורות כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי לא היה זה מתפקידו לבטל את מינוי המומחה למרות שהאחרון הגיש בקשה לבטל את מינויו, וזאת בשים לב לסמכות הרחבה הנתונה לערכאת הערעור בסעיף 462 לתקנות סדר הדין האזרחי.

18.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי הדין הקיים לא מבהיר כיצד עליהן לנהוג כאשר מומחה מודיע לבית משפט של ערעור שהוא מבקש לבטל את מינויו. כראיה לכך הן מביאות את התנהלות הדברים במקרה הנוכחי – שבו בית המשפט המחוזי קבע כי אין הוא מוסמך לבטל את מינוי המומחה, מחד גיסא, ואילו בית משפט השלום דחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא לבטל את מינויו, בשל הערעור התלוי ועומד, מאידך גיסא.

19.

לבסוף, טוענות המבקשות כי העובדה שתקנות סדר הדין האזרחי לא נותנות להן זכות תשובה לתגובת המומחה בהתייחס לבקשה לבטל את מינויו יוצרת מצב לא מאוזן. לטענתן, השתרש נוהג בבתי המשפט לבקש את עמדת המומחה ביחס לביטול מינויו, אף בטרם החל בעבודתו, בהתבסס על חוות דעת מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 6.9.2006. נוהג זה, כך נטען, יוצר אי בהירות ביחס להתנהלותם של בעלי הדין, אשר להם לא נתונה זכות להשיב לעמדת המומחה.

דיון והכרעה

20.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין ליתן בה רשות ערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

21.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה עקרונית וכללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין חמור באם לא תינתן רשות הערעור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982)). לא השתכנעתי כי המקרה דנן מעלה שאלה כללית מעין זו, או כי למבקשות עלול להיגרם עיוות דין. לכך יש להוסיף, כי בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהליכי ערעור על החלטת ביניים הנוגעת לאופן בירור התובענה בערכאה הדיונית, לסדרי הדין ולראיות, וזאת על מנת לאפשר ניהולו של הליך משפטי באופן רציף ויעיל (ראו: רע"א 2104/12

פלונית נ' וינברג , פסקה 11 (1.5.2012); רע"א 4799/12 פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 7 (8.8.2012)).

22.

למעשה, עיון בטענות המבקשות מעלה כי הן נסובות כולן על ההחלטות הקונקרטיות שהתקבלו על-ידי הערכאות הקודמות בהליכים הנוגעים לביטול מינויו של המומחה. רבות מטענותיהן התמקדו בכך שאופיו של התיק, הנוגע לסוגיות קונסטרוקציה, מצדיק את ביטול מינויו של המומחה. אולם, קביעתו של בית משפט השלום כי גדר המחלוקת לא נוגע לשאלות קונסטרוקציה מורכבות היא קביעה עובדתית שאין מקום להתערבות בה במסגרת "גלגול שלישי" (ראו: רע"א 10498/06 מגדל ישי חברה לבניין בע"מ – בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה ד' (30.1.2007)).

23.

דומה, כי שתי הטענות המרכזיות של המבקשות במישור הדיוני נסבות על כך שלא ניתנה להן זכות תשובה לתגובת המומחה בכל הנוגע לבקשה לביטול מינויו, וכן על הימנעותו של בית המשפט המחוזי מביטול מינויו של המומחה בהתאם לבקשתו של זה. אולם, גם אם הייתי מקבלת את טענותיהן של המבקשות בשני עניינים אלה – ואיני קובעת כך –

הרי שלא היה בכך כדי לסייע להן. לא למותר לחזור על ההלכה לפיה לא תינתן רשות ערעור במקרה בו עולה שאלה שאין בה כדי להשפיע על תוצאות הבקשה ( רע"א 7664/13 סטניצקי נ' בנק לאומי למשכנתאות , פסקה 27 (16.1.2014)). בנסיבות העניין, המבקשות יכולות היו להגיש בקשה להשיב על תגובת המומחה, אך בחרו שלא לעשות כן. לכך ניתן להוסיף, כי טענתן של המבקשות באשר למשוא הפנים נדונה בסופו של דבר בבית המשפט המחוזי לגופה, ונדחתה. בנוסף, לא נפל כל פגם בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שהחליט שלא לדון בבקשה של המומחה לביטול מינויו, בקשה שכלל לא הייתה בפני בית משפט השלום.

24.

הנה כי כן, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה. אני מבקשת להעיר כי במבט מערכתי ניתן להצטער על כך ששאלת מינויו של מומחה בתיק זה הגיעה לכלל דיון – כמעט במקביל – במספר ערכאות והליכים.

25.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.