רע"א 5922-23 רע"א 5922-23

דין הבקשה להידחות. המבקש מלין על החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על חילוט ערובה שהפקיד בקופת בית המשפט. ערובה זו הופקדה על ידו כתנאי לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן נגדו על ידי בית משפט השלום, עד להכרעה בערעור שהגיש עליו לבית המשפט המחוזי. אלא שהערעור נדחה, והמבקש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בערעור. המבקש מציין אמנם כי בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אולם אין בכך כדי לפטור אותו מלהגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולמצער עד להגשתה. גם העובדה שבהליך אחר המתנהל בין המבקש לבין המשיבה הורה בית משפט זה על עיכוב ביצוע פסק דין שניתן לטובת המבקש (להלן: ההליך הנוסף), אין בה כדי לפטור אותו מלהגיש בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ההליך הנוכחי. טענות המבקש לפיהן החלטתו של בית משפט זה בהליך הנוסף ניתנה בהתבסס על "מערך איזונים נכונים והוגנים בין שני הצדדים" ותחת ההנחה שפסקי הדין בשני ההליכים מעוכבים – נעדרת כל אחיזה ואינה יכולה להישמע. לא למותר לציין כי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מושא בקשה זו קבע מפורשות שסיבת דחיית הבקשה לפניו הייתה כי המבקש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט אף עיכב את החלטתו במספר ימים על מנת ליתן למבקש שהות להגשת בקשה כאמור, אולם גם שהות זו לא נוצלה על ידו. לא ברורה אפוא התעקשותו של המבקש אשר אינו פועל כפי שהתווה בית המשפט המחוזי. על כן על פניו גם דינה של בקשה זו להידחות. יחד עם זאת, אני מורה על עיכוב חילוט הערובה עד ליום 9.8.2023 על מנת לאפשר למבקש לפעול כפי שהיה צריך לפעול על פי החלטת בית המשפט המחוזי ולהגיש בקשה מתאימה באכסניה המוסמכת.