רע"א 6973-23 רע"א 6973-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 4.6.2023, בע"א 35609-06-22 (השופטים ר' שפירא – נשיא, ב' טאובר – סג"נ ו-ת' נאות פרי), שבגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט השלום בקריות, מיום 22.4.2022, בת"א 22221-10-14 (השופט מ' ארדמן).

2.המבקש, זוהר כץ, שימש כבעל השליטה במשיבה, חברת ראז חקלאות אחזקות ופיתוח (להלן: החברה) עד לחודש נובמבר של שנת 2008. ביום 3.11.2008, מכר המשיב 70% ממניותיו בחברה זו ובחברה נוספת, לרונן אזולאי ואבי אביטל. הזמן חלף, וביום 9.2.2011, מכר כץ את יתרת מניותיו בחברות. לאורך כל התקופה הזו, ועד למועד פיטוריו של כץ ביום 25.12.2013, המשיך להיות מועסק על-ידי החברה.

3.ביום 18.10.2014, הגישה החברה כתב תביעה בסדר דין מקוצר ובו נטען כי כץ "נטל מאת [החברה] כספים בסכום של 1,563,299 ₪ ולא החזירם". את התביעה ביססה החברה על כרטסת הנהלת חשבונות; כץ הכחיש את תוקפה. לאחר אי-אלו גלגולים, הוסכם על מינוי מומחית מוסכמת מטעם בית המשפט (להלן: המומחית), למתן חוות דעת. בדיון ביום 6.11.2019, הוסכם על הצדדים כי הראיות היחידות בתיק יהיו חוות דעתה של המומחית, והחומר שיוצג לה על-ידי הצדדים. ביום 20.4.2022 ניתן פסק הדין, בו קיבל בית משפט השלום את תביעת החברה בחלקה, וקבע כי על כץ לשלם לחברה סך של 936,817 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנימוקי פסק הדין, צוין בין היתר, כי בהתאם להלכה הנוהגת בנוגע לעד מומחה, שמונה על-ידי בית המשפט – "יש לקביעותיה של המומחית בענייננו, שהינה מומחית מוסכמת, שבדקה באופן פרטני את כל הפעולות הכספיות בכרטסת הנהלת החשבונות של [החברה], משקל רב [...] לעומת זאת, [בית המשפט] כן יבדוק ויתערב במידת הצורך בקביעות של המומחית שאינן מתיישבות עם העובדות המוכחות או אינן ברות ביסוס משפטי".

4.ערעור שהגיש כץ לבית המשפט המחוזי – נדחה. בית המשפט המחוזי ציין, כי הבחירה לאמץ את מרבית מסקנותיה של המומחית, לצד נכונותו של בית משפט השלום לבחון מספר סוגיות פרטניות שקביעות המומחית לא התיישבו עם העובדות המוכחות – היא מוצדקת. אחר זאת, פנה בית המשפט המחוזי לדחות את יתר טענותיו הערעוריות של כץ, וסיכם: "לאור כל האמור סבורים אנו כי לא נפלה כל שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא המבוסס היטב עובדתית ומשפטית ואין להתערב בקביעותיו או בתוצאה אליה הגיע ומשכך אנו מורים על דחיית הערעור".

5.כץ לא השלים עם פסק הדין, ולאחר גלגולים שונים של התיק בבית משפט זה (ראו: רע"א 5922/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ (6.8.2023); רע"א 6377/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ (13.9.2023)) הגיש את הבקשה שלפנַי, שבגדרה מלִין כץ, בעיקר, על סטייתו של בית משפט השלום מעמדת המומחית במספר נקודות. לדבריו, ראוי היה לאמץ את קביעות המומחית לגבי מידת המהימנות של הכרטסת, ולגבי השגיאות, הסתירות והכשלים המהותיים ב'פקודת היומן', קביעות שלשיטתו, מאששות את גרסתו.

6.דין הבקשה להידחות; אף אין צורך בתשובה מטעם החברה. המקרה אינו מציף שאלה משפטית כללית, החורגת מעניינם של הצדדים, ואף לא נעשה ניסיון לטעון כך; לאחר שעיינתי בפסקי הדין, סבורני כי גם חשש שמא נגרם עיוות דין – אינו מתעורר. עיון בבקשת רשות הערעור מלמד כי עיקר חיציו של כץ לא מופנים כלפי בית המשפט המחוזי, אלא כלפי בית משפט השלום, וביתר דיוק: לקביעות עובדתיות שלו ביחס לכרטסת, ולקביעות הסוטות מעמדת המומחית. סוגיות אלה אינן מצדיקות להיעתר לבקשה ב'גלגול שלישי' (ראו, למשל: רע"א 4705/22 אליהו נ' אליהו, פסקה 9 (29.9.2022); רע"א 5293/23 חייט נ' גפנר, פסקה 12 (26.7.2023); בע"מ 1966/23 פלוני נ' פלונים, פסקה 9 (27.8.2023)). יתרה מזו, גם לוּ הייתי מניח, ואיני עושה כן, כי צודק כץ בטענתו, שבית משפט השלום סטה מהלכות שנקבעו בבית משפט זה לעניין מעמדה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, ולא יִשמם כהלכה – גם בכך אין כדי להצדיק דיון ב'גלגול שלישי' (ראו: ראו, למשל: רע"א 2334/23 תנועת מכבי ישראל נ' קרנקורס ביגוד בע"מ, פסקה 3 (23.3.2023))

הבקשה נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.