רע"א 5963/14 הגליל תעשיות ר.ס בע"מ נ. עו"ד גיא גיסין, בתוקף תפקידו כנאמן

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' אורנשטיין ) מיום 19.6.2014 אשר קבע כי תביעת המשיב 1 נגד המבקשת תתברר בהליך של בקשה למתן הוראות.

1.

במסגרת הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד חברת ישאל אמלט השקעות (1993) בע"מ (להלן: החברה ), מינה בית המשפט המחוזי ביום 3.1.2013 את המשיב 1 כנאמן לביצוע הסדר הנושים שלה (להלן: הנאמן ). ביום 11.8.2013 הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה למתן הוראות בה עתר לחייב את המבקשת (להלן: הגליל ) לשלם לקופת ההסדר 1,113,331 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. לטענת הנאמן במהלך חודש מאי 2007 נערך הסכם אופציות בין בעלי המניות של החברה לבעלי המניות של הגליל במסגרתו נקבע כי החברה תעניק שירותי ניהול להגליל תמורת 125,000 ש"ח לכל רבעון (להלן: ההסכם מ-2007 ). לשיטת הנאמן, על פי הרשום בספרי החברה הגליל לא מילאה אחר הוראות ההסכם ולא שילמה עבור שירותי הניהול שקיבלה החל מחודש נובמבר 2010 ועד לחודש ינואר 2013.

2.

ביום 13.10.2014 הגישה הגליל בקשה לסילוק על הסף של התביעה ולחלופין עתרה לכך שבית המשפט יורה לנאמן להגיש את התביעה בסדר דין רגיל. לטענת הגליל ליבון המחלוקת מצריך בירור עובדתי מורכב מאוד ובירורה על דרך של בקשה למתן הוראות יגרום לעיוות דין ולפגיעה מהותית בזכויותה. הנאמן התנגד לבקשה, ובהתאם להחלטת בית המשפט הגישה הגליל את תגובתה לגוף תביעת הנאמן, אליה צורף תצהיר התומך בטענותיה. ביום 19.6.2014 קיים בית המשפט דיון בבקשה והחליט לדחות את בקשת הגליל בקובעו כי מן הראוי שבקשות המוגשות בתיקי חדלות פירעון תתבררנה בבית המשפט של חדלות הפירעון ולא כתביעות עצמאיות, אלא אם מדובר במחלוקת מורכבת ומסובכת שאינה מתאימה לבירור במסגרת כזו. במקרה דנן, כך קבע בית המשפט, אין מתקיים החריג האמור שכן המדובר במחלוקת ממוקדת בשאלה האם הגליל חבה בתשלום דמי ניהול על פי ההסכם מ-2007 אם לאו. בית המשפט הוסיף כי נתן דעתו לטענות הגליל לעניין קיום הליכי גילוי מסמכים וזימון עדים, וכי ככל שתוגש בקשה לגילוי מסמכים הוא ידון בה לגופה והוא הדין בבקשה שתוגש לזימון עדים, אף שהליכים אלו אינם נהוגים במסגרת בקשה למתן הוראות. בית המשפט הוסיף וציין כי הגליל צרפה לתגובתה תצהיר אחד בלבד אך הוא לא ימנע ממנה להגיש תצהירים נוספים ולזמן עדים שאין לה שליטה עליהם. דיון מקדמי נוסף נקבע ליום 28.9.2014.

3.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 4.9.2014 ובה טוענת הגליל כי דיון בתביעת נאמן המופנית כנגד צד שלישי להליכי חדלות הפירעון, מן הראוי כי תידון בסדר דין רגיל וכי דיון בתביעה כזו על דרך של בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון, צריך שיהא החריג לכלל ויש להחילו כאשר הבירור העובדתי הנדרש הוא פשוט וזכויות הנתבע אינן נפגעות מניהול ההליך בדרך זו. יישומו של כלל זה על המקרה דנן מוביל לדעת הגליל אל המסקנה כי יש לברר את התביעה דנן בסדר דין רגיל וזאת נוכח הבירור העובדתי המעמיק הנדרש לטענתה במקרה זה, המחייב בחינת מסמכים, שמיעה וחקירה של עדים וקיום הליכים מקדמיים.

יום אחד בלבד לאחר הגשת הבקשה דנן הודיעה הגליל (ביום 5.9.2014) כי הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לגילוי ולעיון במסמכים וכן בקשה למתן מענה על שאלונים, וכי היא לא תעמוד על בקשת רשות הערעור דנן אם ייעתר בית המשפט המחוזי לבקשותיה אלה. ביום 29.9.2014 הגישה הגליל הודעה נוספת בה ביקשה לדחות את הדיון בבקשת רשות הערעור עד לסיום ההליכים המקדמיים בבית המשפט קמא. עם זאת, ואף שבית המשפט המחוזי קיבל, כאמור, את בקשתה לקיום הליכים מקדמיים ולזימון עדים, הודיעה הגליל לבסוף ביום 10.12.2014 כי היא עומדת על בירור הבקשה דנן נוכח העובדה כי במועד הגשת ההודעות בחודש ספטמבר 2014, לא היו בידיה כמויות המסמכים הרבות והתשובות לשאלון שהגיש הנאמן, וכי רק עתה נודע לה שבית המשפט יידרש לשמוע תשעה עדים. לשיטת הגליל דברים אלו מלמדים על כך שהתביעה אינה פשוטה כפי שטוען הנאמן וכי מדובר במחלוקת עובדתית רחבת היקף, בין היתר, בהינתן העובדה כי היא כופרת בעצם חיובה לתשלום דמי הניהול.

4.

הנאמן וכונס הנכסים הרשמי מתנגדים לבקשה. הנאמן טוען כי הבקשה התייתרה כיוון שביום 28.9.2014 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הגליל לניהול הליכים מקדמיים וכי בימים אלה מתנהלים בין הצדדים הליכי גילוי מסמכים. עוד טוען הנאמן כי מדובר בתביעה פשוטה הנסמכת על יתרת חוב המופיעה בספרי החברה והוא סבור כי כל מטרת הבקשה אינה אלא סרבול ההליכים. עוד נטען כי החלטתו של בית המשפט בדבר ניהול ההליך במסגרת בקשה למתן הוראות התקבלה לאחר שניצבו בפניו מלוא טענות הצדדים לגוף המחלוקת וכן הוא מטעים כי בירור המחלוקת בדרך של בקשה למתן הוראות יתרום לשמירה על אינטרס הנושים. הכונס הרשמי מוסיף מצדו כי הלכה היא שלבית המשפט של חדלות פירעון שיקול דעת רחב בנוגע לשאלה אם לנהל הליך כבקשה למתן הוראות וכי בהינתן העובדה שבית המשפט קמא בחן את טענות הצדדים לגופו של עניין וקבע כי מדובר במחלוקת ממוקדת שניתן לבררה על דרך של בקשה למתן הוראות, אין מקום להתערב בשיקול דעתו.

5.

דין הבקשה להידחות.

לא אחת נפסק כי להוציא מקרים חריגים, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בדבר אופן ניהול ההליך בפניה, ובכלל זה החלטות הנוגעות לבירור סכסוכים בדרך של בקשה למתן הוראות (רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן , פיסקה 10 (26.3.2007) (להלן: עניין שרידב ); רע"א 3565/13 רוטמן נ' עו"ד רענן קליר , פסקה 7 (15.7.2013)). המקרה דנן אינו נמנה עם

המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטה נושא הבקשה. ההלכה הפסוקה הכירה בכך ש"בקשה למתן הוראות" מהווה מסגרת יעילה ומהירה לפיקוח על פעילות בעלי התפקיד בהליכי חדלות פירעון וכן בכך שבמקרים מסוימים זוהי אף המסגרת הראויה לבירור טענות המועלות על ידי בעלי התפקיד כנגד צדדים שלישיים ולמתן סעדים נגדם (רע"א 3565/13 רוטמן נ' עו"ד רענן קליר , פיסקה 4 (15.7.2013) והאסמכתאות שם) (להלן: עניין

רוטמן )). כמו כן נקבעו בפסיקה אמות מידה אשר מן הראוי כי ינחו את בית המשפט בבואו להכריע בשאלה האם יש מקום לברר סכסוך שבין בעל תפקיד לבין צד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות, ולפיהן על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לשאלות הבאות: האם ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נדרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; האם בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; והאם אין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל הדין באופן שאינו מידתי ומוצדק (ע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ , פיסקה 7 (4.5.2014) (להלן: עניין פלמר ); ע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב , פ"ד נה(3) 385, 394-393 (2001); עניין שרידב , פסקה 5; ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה , 219-208 (מהדורה שנייה, 2010)).

6.

במקרה דנן בחן בית המשפט קמא את הטענות המועלות על ידי שני הצדדים לגוף הדברים והגיע למסקנה כי מדובר במחלוקת ממוקדת ובבירור שאיננו מורכב, אותו ניתן לקיים במסגרת בקשה למתן הוראות. בית המשפט אף איפשר קיומם של הליכים מקדמיים, לבקשת הגליל, וכן איפשר גילוי מסמכים, מתן מענה לשאלונים, הגשת תצהירי עדות והזמנת עדים שלא ניתן לקבל מידם תצהירים, והכל על מנת להבטיח כי זכויותיה הדיוניות של הגליל לא תיפגענה כתוצאה מניהול ההליך בדרך זו. בנסיבות אלה, ובהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט קמא בעניינים כגון דא, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו באשר למסגרת שבה יש לברר את הדרישה שהעלה הנאמן כנגד הגליל לעניין חוב דמי הניהול לחברה מתוקף ההסכם מ-2007, כנטען.

7.

בשולי הדברים יצוין כי אחת הטענות שהעלתה הגליל בבקשה שבפניי להמחשת הפגיעה בזכויותיה, הייתה כי בשל ניהול ההליך נגדה במסגרת בקשה למתן הוראות הנאמן פטור מתשלום אגרת משפט. שאלה זו לא נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי ואף לא נתבקשה לכך תגובת המדינה, כמי שמופקדת על גביית אגרות. אשר לדרך שבה מן הראוי להעלות טענה זו, ככל שהגליל עומדת עליה, ראו והשוו: עניין שרידב , פסקה 11; עניין רוטמן , פסקה 8 וכן ראו והשוו: רע"א 4906/13 איבי נ' עו"ד שחר בן מאיר בתפקידו כמפרק (5.1.2015).

סיכומם של דברים - הבקשה נדחית. הגליל תישא בשכר טרחת הנאמן בסך 5000 ש"ח ובשכר טרחת הכונס הרשמי בסך 5000 ש"ח.