רע"א 5156/17 זהבה קובלנץ נ. עופר קובלנץ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן ) מיום 28.5.2017, שבה נדחתה בקשת המבקשים לדחות על הסף בקשה למתן הוראות שהגיש המשיב 2 בשל היעדר סמכות עניינית.

1.

ביום 8.3.2010 הוכרז המשיב 1 (להלן: החייב ) כפושט רגל והמשיב 2 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן ). ביום 11.10.2016 נפטרה אמו של החייב (להלן:

המנוחה ) ובצוואה שהותירה אחריה הורישה את מלוא רכושה לבנה - נתנאל קובלנץ ז"ל (להלן: המנוח ), שהמבקשים הם יורשיו. ביום 9.11.2016 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות בה עתר להצהיר כי החייב הוא הבעלים של מחצית מנכסי עזבון המנוחה (להלן: העזבון ). בבקשתו הסתמך הנאמן על הסכם שיפוי שבו התחייב המנוח להעביר לידי החייב מחצית מנכסי העיזבון. ביום 10.11.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לכלל נכסי העזבון וביום 12.12.2016 הגישו המבקשים את תשובתם לבקשת הנאמן וטענו כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ועל כן יש לדחותה. בהחלטתו מיום 7.1.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי "הואיל ועסקינן בטענות לזכויות שמקורן בעזבון, דומני כי הערכאה המוסמכת לדון ולהגדיר את הזכויות [...] הינה לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית המשפט של פש"ר. הצדדים מופנים ללבן שם את טענותיהם" (להלן: ההחלטה הראשונה ).

2.

ביום 16.2.2017 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש שהגיש הנאמן, ביטל את ההחלטה הראשונה והורה על קיום דיון בשאלת הסמכות העניינית. לאחר שקיים דיון בשאלה ביום 28.5.2017, קבע בית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית לדון במחלוקת על אודות תוקפו של הסכם השיפוי נתונה לבית המשפט המחוזי מכוח הוראות סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי בירור המחלוקת נחוץ לצורך ביצוע יעיל של כינוס נכסי החייב; כי מדובר בבירור עובדתי קצר וענייני שניתן למצותו במסגרת הליך פשיטת הרגל; וכי אין בקביעה זו משום פגיעה בזכויות מהותיות של מי מבעלי הדין. המבקשים עתרו מיד לעיכוב ביצועה של ההחלטה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, קבע דיון בבקשת הנאמן ליום 28.9.2017, וציין כי "יש לכבד את צו איסור הדיספוזיציה שיצא תחת ידו של בית משפט זה עוד בחודש נובמבר 2016" וכי "בית המשפט לענייני משפחה לרבות רשם הירושה יטיבו עשות אם מכוח עיקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות יחדלו מטיפול בנושא עיזבון המנוחה צפירה קובלנץ ז"ל עד להכרעתו של בית משפט זה".

3.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 15.1.2017 הגישו המבקשים בקשה לקיום צוואת המנוחה לרשם לענייני ירושה (תיק מס': 236666); וכי ביום 9.4.2017 הם הוסיפו והגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין שנכלל בנכסי העזבון (תמ"ש 17955-04-17). הדיון בתביעה לפירוק שיתוף עוכב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.6.2017.

4.

מכאן הבקשה דנן ובה שבים המבקשים וטוענים כי אין לקיים דיון "בתוקפה של צוואה, התנגדות לצוואה [ו]תוקפו של הסכם שיפוי" בגדר בקשה למתן הוראות בהליך פשיטת רגל. זאת, לטענת המבקשים, בפרט בהינתן העובדה שרוב כספי הנשייה (394,000 ש"ח מתוך 400,000 ש"ח) מצויים זה מכבר בקופת הכינוס. המבקשים טוענים כי התנאים שנקבעו ברע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב , פ"ד נה(3) 385, 396-395 (2001) (להלן: עניין פליצ'ה ) בהקשר זה אינם מתקיימים בענייננו, כי החלטת בית המשפט המחוזי נוגדת את הוראות סעיפים 62 ו-67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, וכי הסמכות לדון בסוגיות הנוגעות לירושה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 28.5.2017. בהחלטה מיום 18.7.2017 נדחתה בקשת המבקשים למתן צו ארעי לעיכוב ביצועה של ההחלטה, וביום 26.7.2017 נדחתה בקשתם לעיון חוזר בהחלטה זו.

5.

המשיבים כולם מתנגדים לבקשה וסומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

לטענת הנאמן, הסמכות העניינית להכריע בשאלת תוקפו של הסכם השיפוי נתונה לבית המשפט המחוזי, שכן מדובר בסוגיה הקשורה באופן ישיר למסת נכסי החייב. הנאמן מוסיף ומציין כי המחלוקת אינה מורכבת, וכי יש מקום לבררה במסגרת דיון בבקשה למתן הוראות.

הכונס הרשמי מציין כי בית המשפט המחוזי קנה סמכות לדון בשאלה ממוקדת ונקודתית בדבר תוקפו של הסכם השיפוי ובירורה של שאלה זו נחוץ לשם ביצוע יעיל של כינוס נכסי החייב. הכונס הרשמי מדגיש כי מדובר במחלוקת המצריכה דיון קצר וענייני שלא יוביל לפגיעה מהותית בזכויותיהם של המבקשים, ומעיר כי חזקה על בית המשפט המחוזי "שידון בכל טענות המבקשים ובכלל זה בטענות חוזיות וכן בטענה המשפטית לפי סעיף 8 לחוק הירושה".

החייב מצטרף לאמור בתשובות הנאמן והכונס הרשמי.

6.

דין הבקשה להידחות.

ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בדבר אופן ניהול ההליך שבפניה, ובכלל זה החלטות הנוגעות לבירור סכסוכים בדרך של בקשה למתן הוראות אלא במקרים חריגים (למשל: רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן , פסקה 10 (26.3.2007) (להלן: עניין שרידב ); רע"א 5963/14 הגליל תעשיות ר.ס בע"מ נ' עו"ד גיא גיסין , פסקה 5 (13.1.2015)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

7.

לא אחת נפסק כי "בקשה למתן הוראות" מהווה מסגרת ראויה לבירור טענות המועלות על ידי בעלי התפקיד כנגד צדדים שלישיים. כך, למשל, כשבקשה למתן הוראות מעלה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה בהליך פשיטת רגל יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדרו של הליך פשיטת הרגל

(עניין שרידב , פסקה 7). עוד נפסק כי בהחליטו האם יש לדון בסכסוך במסגרת בקשה למתן הוראות על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לשאלה האם ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נדרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; האם בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; והאם אין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל הדין באופן שאינו מידתי ומוצדק (ראו: ע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ , פסקה 7 והאסמכתאות הנזכרות שם (4.5.2014); עניין פליצ'ה ; ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה , 219-208 (מהדורה שנייה, 2010)). כמו כן, רשאי בית המשפט של פשיטת רגל לדון בשאלה הנתונה ברגיל לסמכותו של בית משפט אחר, ובכלל זה בית המשפט לענייני משפחה, אם היא עולה "בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון " (סעיף 178(א) לפקודה; רע"א 4258/17 מגן נ' ענבי , פסקה 9 (29.6.2017) (להלן: עניין מגן ) והאסמכתאות שם; דוד מינץ "השותפות הנישואית והערבות ההדדית בין בני זוג בפשיטת רגל - עיון מחודש" דין ודברים ט 105, 172 (התשע"ו-2015)).

8.

במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת שאלת תוקפו של הסכם השיפוי מחודש מאי 2004 (חצי שנה לפני חתימת צוואת המנוחה) לפיו הסכימו החייב והמנוח כי המנוח ימסור או יהוון את חלקו או ישפה את החייב במחצית מהנכסים שיקבל מעזבון המנוחה. ברי, אם כן, כי להכרעה בסוגיית תוקף הסכם השיפוי השלכות על מצבת הנכסים שמהם יוכלו הנושים להיפרע במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי סקר את גדר המחלוקות ואת טענות הצדדים והגיע לכלל מסקנה כי אין המדובר במחלוקת עובדתית סבוכה וכי בירורה בפניו במסגרת של בקשה למתן הוראות אינה צפויה לפגוע בזכויותיהם של מי מהצדדים. בית המשפט המחוזי אף הוסיף והתיר לצדדים להעיד עדים מטעמם בהקשר זה. מסקנה זו של בית המשפט המחוזי הגיונה עמה ובהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט בעניינים מעין אלו, לא ראיתי מקום להתערב בה (השוו: עניין מגן הנ"ל, פסקה 10).

הבקשה נדחית ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים יישאו בשכר טרחת הנאמן בסך 10,000 ש"ח ובשכר טרחת הכונס הרשמי בסך 5,000 ש"ח.