פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2728/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
חנה ארגמן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אוריאל זעירא, נאמן לנכסי החייב נתן ארגמן
2. הכונס הרשמי
3. נתן ארגמן
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 18.3.2019 בפש"ר 35076-11-17 שניתנה
על ידי כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ
בשם המבקשת:
עו"ד אמנון מ. יצחקניא
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 18.3.2019 בפש"ר 35076-11-17 (כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ ), בה קבע בית משפט של חדלות פירעון כי תביעה שהגיש הנאמן על נכסי חדל הפירעון נגד אשת החייב תידון במסגרת "בקשה למתן הוראות" לפני בית משפט של חדלות פירעון ולא על דרך של תביעה נפרדת.
2.
המשיב 3 (להלן: " החייב ") והמבקשת נשואים משנת 1969, ומתגוררים תחת אותה קורת גג. ביום 15.11.2017 הגישו שלושה בנקים – בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק איגוד, בקשה להכריז על החייב פושט רגל בגין חוב נטען בסך 3,229,967 ש"ח.
ביום 14.1.2018 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: " המנהל המיוחד " ובהמשך " הנאמן "). ביום 8.2.2018 ניתן, לבקשת המנהל המיוחד, צו איסור דיספוזיציה ארעי ביחס לשני נכסי מקרקעין – דירת המגורים של בני הזוג בנתניה (להלן: " דירת המגורים ") ודירה נוספת בקיסריה, אשר שתיהן
רשומות על שם המבקשת בלבד (להלן יחדיו: " נכסי המקרקעין "); וביחס לשני רכבים
- רכב מסוג BMW הרשום של שם החייב ורכב מסוג יגואר הרשום על שם המבקשת. ביום 7.11.2018 הוכרז החייב, בהסכמתו, כפושט רגל, והמנהל המיוחד מונה כנאמן לנכסי החייב.
3.
ביום 5.12.2018 נערך דיון לפני בית משפט קמא בבקשה לצו איסור דיספוזיציה, במסגרתו הציע בית המשפט את ההצעה הבאה:
הנאמן יודיע תוך פרק זמן קצר אם על סמך החומר המצוי בפניו בכוונתו להגיש תביעה כנגד המשיבה [המבקשת בהליך דנן], בשים לב לתצהיר שהוגש מטעמה במסגרת תגובה לבקשה למתן צו איסור דיספוזיציה. ככל שיחליט להגיש תביעה יהיה רשאי לבקש לקבל מסמכים וכן יהיה רשאי לחקור פעם נוספת את החייב. צו איסור הדיספוזיציה ייוותר על כנו עד לסיום ההליך כנגד המשיבה, בהתאם להחלטת הנאמן.
לצדדים ניתנה אפשרות להתייחס להצעת בית המשפט ובתום הדיון ניתנה החלטה הבאה:
נוכח הסכמת הצדדים להסדר הדיוני המוצע על ידי בית המשפט, אני מורה לנאמן לגבש עמדתו ביחס להגשת תביעה כנגד המשיבה תוך 7 ימים מהיום לתיק בית המשפט ולב"כ המשיבה.
...
במקרה שיוחלט על הגשת תביעה, הבקשה תוגש על דרך של הבקשה למתן הוראות במסגרתה יהיה הנאמן רשאי לבקש גילוי מסמכים (כללי או ספציפי).
להלן תכונה הסכמת הצדדים בדיון מיום 5.12.2018: " ההסכמה הדיונית ".
4.
ביום 11.12.2018 הודיע הנאמן כי בכוונתו להגיש תביעה נגד המבקשת בדרך של "בקשה למתן הוראות", וביום 30.12.2018 הוגשה הבקשה עצמה. במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט של חדלות פירעון להורות כי החייב הוא הבעלים של מלוא הזכויות בנכסי המקרקעין; כי מכוח חזקת השיתוף יש להורות על שיתוף מלא בחובות ובנכסים בין החייב למבקשת; לחילופין כי מחצית מהנכסים הרשומים על שם המשיבה שייכים לקופת הכינוס כדי חלקו של החייב בנכסים אלו; לחילופי חילופין כי דירת המגורים בה מתגוררים בני הזוג היא רכוש משותף. ביום 20.1.2018 הגישה המבקשת תגובה לבקשה למתן הוראות אשר התפרשה על פני 76 עמודים, וכללה בקשה לסילוק על הסף של הבקשה. למחרת, ביום 21.1.2018, הגישה המבקשת בקשה נפרדת לסילוק על הסף של הבקשה. בקשה זו התפרשה על פני 8 עמודים, ובמרכזה הטענה כי העניין אינו מתאים להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, נוכח מורכבותו העובדתית והמשפטית, ולכן יש לבררו במסגרת תובענה כספית נפרדת .
5.
לאחר שנתקבלו תגובות הנאמן וכונס הנכסים הרשמי לבקשה לסילוק על הסף ניתנה, בפתקית, החלטת בית משפט של חדלות פירעון אשר דחתה את הבקשה לסילוק על הסף. מפאת היותה תמציתית, תובא להלן החלטת בית משפט של חדלות פירעון במלואה:
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להדחות מהטעמים הבאים:
1.
בין הצדדים הושגה הסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה התובענה תוגש על דרך של בקשה למתן הוראות (ראה פרוטוקול דיון מיום 5.12.18).
2.
עסקינן בבקשה הנוגעת להיקף נכסיו של החייב ומן הראוי כי תתברר בפני בימ"ש של פש"ר, שבפניו התמונה המלאה ביחס לנכסיו וחובותיו של החייב.
3.
לא שוכנעתי כי הכרעה בבקשה כרוכה בבירור עובדתי מורכב המצדיק העברת התובענה לפסים רגילים.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
הנאמן יגיש תשובה לתגובות החייב והמשיבה לבקשה העיקרית תוך 10 ימים מהיום. לתגובת כנ"ר תוך 14 יום לאחר מכן.
כלפי החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי.
6.
המבקשת סבורה כי שגה בית משפט של חדלות פירעון בהחלטתו, משלושה נימוקים:
ראשית , ההליך בו נקט המנהל המיוחד אינו מתאים להתברר בדרך של בקשה למתן הוראות, הואיל ומדובר בהליך מורכב וסבוך שמצריך הכרעה עובדתית בפלוגתאות רבות;
שנית , בית המשפט של חדלות פירעון אינו מוסמך להכריע בחלק מהסעדים שביקש הנאמן, דהיינו בבקשה להורות על ביטול מחמת מרמה של פסק הדין שניתן בשנת 2004, במסגרתו אושר הסכם יחסי הממון שבין המבקשת לבין החייב, ובבקשה למתן הצהרה בדבר שיתוף המבקשת בחובות החייב;
שלישית , ההסדר הדיוני בין הצדדים, אליו הגיעו הצדדים לפני שהגיש המנהל המיוחד את הבקשה למתן הוראות, לא כלל ויתור של המבקשת על טענותיה לעניין אופן בירור התובענה כלפיה.
7.
דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבים. כידוע, הליך של "בקשה למתן הוראות" (סעיף 148 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980; סעיף 310 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983) משמש כמסגרת דיונית יעילה ומהירה לפיקוחו של בית המשפט של חדלות פירעון על פעילותו השוטפת של בעל התפקיד שמונה מטעמו. אמנם, בקשה למתן הוראות נועדה לפתרון מחלוקות בין בעלי הדין "הטבעיים" בהליך חדלות הפירעון, אולם נקבע כי ניתן לעשות בה שימוש גם כלפי צדדים שלישיים, חיצוניים להליך חדלות הפירעון (ע"א 5709/99 לוין נ' שילר , פ"ד נה(4) 925, 936-935 (2001) ; רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן , פסקה 5 (26.3.2007) (להלן: "עניין שרידב "); ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק) , פסקאות 29-28 לפסק דינו של השופט מינץ; פסקאות 4-2 לפסק דינו של השופט פוגלמן (29.10.2017)).
8.
ב רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב , פ"ד נה(3) 385, 396-395 (2001)
(להלן: "עניין פליצ'ה" ) פירט בית משפט זה שלושה תנאים הנדרשים להכרעה במחלוקת מהותית בין בעל תפקיד לבין צד שלישי בהליך של בקשה למתן הוראות : בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; ואין בניהול ההליך בדרך מקוצרת כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל דין. שלושת התנאים הללו עוגנו, בשינויים קלים, בסעיף 45(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 .
9.
כמו כן נקבע בפסיקת בית משפט זה כי יש מחלוקות שאף אם מעורבים בהן צדדים שלישיים, ראויות הן על פי טיבן וטבען להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות. כך למשל, מקום בו מדובר בבקשה למתן הוראות בעילה ייחודיות לדיני חדלות פירעון כמו העדפת מרמה. בעניין זה נקבע כי אין מקום שהליך המבוסס על עילה ייחודית לדיני חדלות הפירעון, יידון מחוץ למסגרת הליכי חדלות הפירעון. זאת, נוכח המומחיות המיוחדת שעומדת לבית המשפט שדן בענייני חדלות פירעון (עניין שרידב , פסקה 6 והאסמכתאות המופיעות שם). מקרים אחרים שבהם אפשר שבית משפט של חדלות פירעון ידון בעניינם של צדדים שלישיים הם כאלה שבהם עולה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדת לחלוקה בהליך ( עניין שרידב , פסקה 7).
10.
זאת ועוד. הסוגיה הובאה לפתחו של בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור ובמסגרת בקשת רשות ערעור. ערכאת הערעור לא נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בדבר אופן ניהול ההליך, ובכלל זה החלטות בדבר ניהול הליך בדרך של בקשה למתן הוראות, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 797/14 אשבד נכסים בע"מ נ' ל.נ.א נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 7
(3.4.2014);
רע"א 5156/17
קובלנץ נ' קובלנץ , פסקה 6 (24.8.2017); ע"א 9341/17 עו"ד שמעון אורי מפרק החברה קילופי הזהב בע"מ נ' מנדלסון , פסקה 30 (13.9.2018)) . כלל זה מקבל משנה תוקף מקום בו הערכאה הדיונית בדקה ומצאה כי הסכסוך הנדון מתאים להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות (עניין שרידב , פסקה 10; רע"א 2353/19 אופיר נ' בצלאל , פסקה 5 (13.5.2019) ).
11.
המקרה דנן איננו אחד מאותם מקרים חריגים. בית המשפט של פשיטת רגל ביסס החלטתו בראש ובראשונה על ההסכמה הדיונית שקיבלה תוקף של החלטה. נימוק זה נכון בעיני, ואינני סבור שנפל בו כל פגם. הסברי המבקשת לפיהם בית המשפט פירש באופן שגוי את ההסכמה הדיונית אינם משכנעים. כך למשל טוענת המבקשת כי תכלית ההסדר הדיוני היתה " לשים סוף פסוק להימנעות המשיב [הנאמן] מלהגיש את תביעתו העיקרית " וכן " על מנת "להקפיא" את המצב באופן זמני לשם גיבוש החלטה בדבר הגשת תביעה ". טיעון זה אינו נהיר ואינו משכנע. הצעת בית המשפט אשר התקבלה על ידי כל הצדדים, ובכלל זה על ידי ב"כ המבקשת (ראו עמוד 12 שורות 26-27 לפרוטוקול הדיון מיום 5.12.2018), ברורה ועניינה הגשת תביעה נגד המבקשת ביחס לנכסי המקרקעין והרכבים הרשומים על שמה. גם משמעותה האופרטיבית של ההסכמה באה לידי ביטוי מפורשות במסגרת החלטתו של בית משפט של פשיטת רגל " במקרה שיוחלט על הגשת תביעה, הבקשה תוגש על דרך של הבקשה למתן הוראות ...", ואם היו למבקשת השגות בדבר קביעה זו היה עליה להגישן במועדן. בוודאי שאין בעניינו " טעם מיוחד, כבד משקל ומשכנע " המצדיק סטייה מהסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה שיפוטית (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור , נו(1) 577, 586 (2001)).
12.
כן לא מצאתי כי נפל פגם בנימוקים הנוספים של בית משפט של פשיטת רגל המתייחסים להעדרו של בירור עובדתי מורכב או ביחס לעובדה כי עסקינן בבקשה הנוגעת להיקף נכסיו של החייב. המבקשת אומנם האריכה בטיעוניה, ועל כך תעיד בקשת רשות הערעור שלפניי האוחזת 16 עמודים וארבעה כרכי נספחים, אולם נסיבות המקרה אינן יוצאות דופן, שכן הבירור דנן הוא אחד מאותם הליכים המתנהלים תדיר לפני בתי משפט של חדלות פירעון במסגרת "בקשה למתן הוראות". שאלת היקף נכסיו של חייב היא שאלה מרכזית בהליכי פשיטת הרגל, ומחלוקות לגביה מוכרעות, במקרה הרגיל, באמצעות בקשות למתן הוראות מבית המשפט. בנסיבות אלה אין למצוא דופי בהחלטת בית המשפט של פשיטת רגל.
13.
בשולי הדברים יצוין כי בבקשה נטען שחלק מהסעדים המבוקשים במסגרת הבקשה למתן הוראות חורגים מסמכותו של בית המשפט של חדלות פירעון. בית המשפט קמא לא התייחס לטענות אלה בהחלטתו, ודומה כי המקום הראוי להתייחס אליהן הוא במסגרת החלטה בבקשה למתן הוראות גופה, ככל שהדבר יידרש. מטעם זה אינני מחווה דעה ביחס לטענות אלו.
14.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בסיון התשע"ט (11.6.2019).
ש ו פ ט