רע"א 3231/22 בנימין נחום זילברשטרום נ. עו"ד אורי בראון- המנהל המיוחד לעמו

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ ) מיום 7.3.2022 בפר"ק 45457-11-16, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לצירוף צדדים שלישיים להליך של בקשה למתן הוראות אשר הוגשה בהתאם לסעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות ), ולסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות ).

1.

ביום 20.11.2016 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בקשה לפירוקה של עמותת תלמוד תורה אור מלכה חב"ד ליובאוויטש (מס' עמותה 580314672. להלן העמותה ), אשר הפעילה מוסדות חינוך במגזר חרדי. הבקשה הוגשה על ידי תשעה עובדי עמותה לשעבר (מורים, גננות וסייעות), וזאת בטענה כי העמותה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם. בהמשך, ביום 10.1.2017 נתן בית משפט המחוזי צו פירוק לעמותה, ומינה את עו"ד אורי ברון כמנהל המיוחד לעמותה (הוא המשיב 1. להלן: המנהל המיוחד ).

2.

לאחר מכן, ביום 7.7.2017 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות לבית משפט קמא (להלן : הבקשה למתן הוראות ), במסגרתה התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 54 לחוק העמותות, ומכוח סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות ולהורות למבקש, בנימין נחום זילברשטרום (להלן: המבקש ), מייסד העמותה ומנהלה, להשיב לעמותה כספים, אשר על פי הנטען נגזלו על ידו מקופתה שלא כדין, בסך כולל של 641,341 ש"ח. עוד התבקש בית המשפט לחייב את המבקש בכל חובותיה של העמותה, שהוערכו בסך של כ-2 מיליון ש"ח.

בבקשה הוסבר כי המבקש, אשר הקים את העמותה ושימש כיו"ר הועד שלה וכמנהלה בפועל, עשה בעמותה שימוש לצורך הלבנת כספים, אגב גזילתם של סכומי עתק מקופתה. בהקשר זה, המנהל המיוחד ציין כי בעוד שניתן היה לצפות שהיקף הפעילות הכספית בעמותה, ככזו המפעילה מוסדות חינוך, יעמוד על כ-2.4 מיליון ש"ח בשנה, הרי שבפועל בחשבון העמותה בוצעה פעילות כספית בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח בשנה, שעיקרה, כך נטען, בהלוואות שהמבקש העניק לעמותה, ובהחזריהן. עוד נטען בבקשה, כי בחקירה שערך המנהל המיוחד לגזבר העמותה, מר אהרון אבל (להלן: גזבר העמותה ), התברר שהמבקש זייף את חתימתו של גזבר העמותה על הסכמי ההלוואה שערך עם העמותה (להלן: הסכמי ההלוואה ). בנוסף, בבקשה צוין כי חבר ועדת הביקורת של העמותה, מר אלאור ולנר (להלן: חבר ועדת הביקורת , וביחד עם גזבר העמותה: הצדדים השלישיים ) הגיש תלונה למשטרה בגין זיוף חתימותיו על גבי דו"חות של העמותה.

3.

ביום 29.10.2017 הגיש המבקש את תגובתו לבקשה למתן הוראות, וטען כי יש לדחות בקשה זו הן על הסף, והן לגופה. עוד הדגיש המבקש כי בניגוד לנטען בבקשה, העמותה היא זו אשר חייבת לו כספים בסכומי עתק. בהמשך, ביום 17.6.2019 התקיים דיון לפני בית משפט קמא בבקשה למתן הוראות, במסגרתו הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, על מינויו של רו"ח יעקב פסי כמומחה מטעם בית המשפט לעריכת חוות דעת חשבונאית חקירתית ביחס להתנהלות הכספית בעמותה (להלן: רו"ח פסי ). שלוש שנים לאחר מכן, ביום 24.11.2020 הגיש רו"ח פסי את חוות הדעת מטעמו, ממנה עלה כי בעוד שישנו יסוד לטענות המנהל המיוחד בדבר חשש לשימוש במסגרת הפיננסית של העמותה כמנגנון להלבנת כספים, לא נראה כי המבקש גזל כספים מהעמותה. יתרה מזאת, לפי רו"ח פסי, העמותה ככל הנראה חייבת כספים למבקש.

יצוין, למען שלמות התמונה, כי ביום 7.3.2021 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה למתן היתר להגשת שאלות הבהרה לרו"ח פסי. בתחילה המנהל המיוחד התנגד לכך, ואולם ביום 7.12.2021 הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו יתאפשר למבקש להגיש את שאלות ההבהרה מטעמו לרו"ח פסי. ביום 19.1.2022 הודיע המבקש לבית המשפט כי השאלות מטעמו נשלחו לרו"ח פסי, ותשובותיו של רו"ח פסי לשאלות אלו התקבלו ביום 12.4.2022.

4.

ביום 18.1.2022, למעלה משנה לאחר הגשת חוות הדעת של רו"ח פסי, הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא להורות למנהל המיוחד לצרף לבקשה למתן הוראות את הצדדים השלישיים (להלן: הבקשה לצירוף ). בקשה זו הוגשה, ככל הנראה, בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר הורתה כי " בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה " (והשוו לתקנות 26 ו-63(ב)(11) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

בתוך כך, המבקש טען כי בהגשת הבקשה למתן הוראות, המנהל המיוחד בחר להתעלם באופן מוחלט מאחריותם האפשרית של הצדדים השלישיים, אשר היו מעורבים, כך נטען, באופן שוטף בניהול העמותה. עוד הוסיף המבקש בבקשה כי בעוד שגזבר העמותה טען לפני המנהל המיוחד שהוא אינו זוכר שחתם על מסמכי ההלוואה, הרי שישנם עדים אשר ביכולתם לאשר כי הוא אכן חתם על מסמכים אלו. כמו כן, וכמענה לטענת חבר ועדת הביקורת לפיה חתימותיו על דו"חות העמותה זויפו, המבקש הסביר כי ממסמך שהוגש מטעם רואה החשבון של העמותה עולה כי חבר ועדת הביקורת הוא שחתם על הדו"חות. עוד ציין המבקש כי הלה אף חייב לעמותה מאות אלפי שקלים אשר לא נגבו על ידי המנהל המיוחד.

5.

ביום 2.2.2022 הגיש המנהל המיוחד את תגובתו לבקשה לצירוף, במסגרתה נטען כי דינה של הבקשה להידחות על הסף בהינתן השיהוי הניכר שנפל בהגשתה, וזאת לאור העובדה כי זו הוגשה בחלוף למעלה מ-4 שנים ממועד הגשת הבקשה למתן הוראות. בנוסף, המנהל המיוחד גרס כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, שכן אין לגישתו כל עילה לצירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים במסגרת הבקשה למתן הוראות. בהקשר זה, ציין המנהל המיוחד כי הוא שוכנע מעבר לכל ספק כי חתימותיו של גזבר העמותה על מסמכי ההלוואה זויפו, וכי לא הייתה לו כל ידיעה על אודות אופן התנהלות המבקש בכספי העמותה. בנוסף, הבהיר המנהל המיוחד כי להערכתו גם חתימותיו של חבר ועדת הביקורת על דו"חות הביקורת של העמותה זויפו, וכי לא הוכח כי הלה היה מעורב באופן כלשהו במעילה שבוצעה בכספי העמותה. עוד הדגיש המנהל המיוחד כי טענותיו של המבקש בדבר חובותיו של חבר ועדת הביקורת לעמותה לא גובו בכל אסמכתא.

6.

בהמשך, ביום 23.2.2022 הגיש הכונס הרשמי (המשיב 3. להלן: הכנ"ר ) את תגובתו לבקשה לצירוף, במסגרתה הצטרף לתגובת המנהל המיוחד, לפיה אין לקבל את הבקשה. הכנ"ר הדגיש כי בהגשת הבקשה נפל שיהוי ניכר, והוסיף כי בהינתן שהמחלוקת בין המנהל המיוחד לבין המבקש בעניין הבקשה לצירוף היא מחלוקת עובדתית בעיקרה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המנהל המיוחד, שלא לצרף את הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים בבקשה למתן הוראות.

7.

ביום 7.3.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לצירוף. בהחלטתו הקצרצרה ציין כי לאחר עיון בטיעוני הצדדים הוא לא מצא עילה להתערבות בשיקול דעתו של המנהל המיוחד לפיו אין מקום להגיש תביעה נגד הצדדים השלישיים, ועל כן אין להיעתר לבקשה לצירופם להליך.

8.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. במסגרת הבקשה נטען כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה את הבקשה לצירוף. לתפיסת המבקש, החלטה זו מטילה, הלכה למעשה, את מלוא האחריות להתנהלות העמותה, ככל שישנה כזו, על המבקש, וזאת מבלי לברר את אחריותם האפשרית של בעלי תפקידים בכירים נוספים. המבקש מוסיף לעניין השיהוי שנפל בהגשת הבקשה כדלהלן: ראשית , למרות הזמן הרב שחלף, ההליך המשפטי לא התקדם מעבר לדיוני קדם משפט; ו שנית , לגישת המבקש, בשלב זה, ולאחר שרו"ח פסי קבע כי לא רק שהמבקש לא חייב כספים לעמותה, אלא כי העמותה חייבת כספים למבקש, נדרש בירור יסודי לעניין התנהלות העמותה, ולצורך כך יש לצרף להליך את הצדדים השלישיים אשר ניהלו אותה ביחד עם המבקש. בהקשר זה, המבקש מדגיש כי גזבר העמותה היה שותף פעיל ואקטיבי בניהול העמותה, ואף היה מגיע למשרדיה לכל הפחות 4-3 פעמים בשבוע. עוד טוען המבקש כי גזבר העמותה לא טען מעולם שהוא לא חתם על מסמכי ההלוואה, אלא רק שהוא לא זוכר שהוא חתם על כמות כה רבה של מסמכים. המבקש מוסיף כי הסיבה לכך שגזבר העמותה טען שהוא לא זוכר שחתם על היקף כה רב של מסמכים היא שלא הוסבר לו כי מדובר על מסמכי הלוואות מתקופת זמן של 8 שנים, ולא מתקופה זמן של שנה בודדת. עוד לגישת המבקש, לא ניתן לקבל את גרסתו של גזבר העמותה לפיה הוא, בהינתן תפקידו, לא היה מודע להתנהלות הכספית בעמותה במשך השנים. כמו כן, וביחס לחבר ועדת הביקורת, המבקש טוען כי זה חייב לעמותה סך כולל של 155,000 ש"ח. המבקש מוסיף כי בניגוד לנטען, חתימותיו של חבר ועדת הביקורת על דו"חות העמותה לא זויפו, ורואה החשבון של העמותה אף העיד כי הוא חתם בפניו על הדו"חות. עוד מציין המבקש כי גם התלונה למשטרה, שהוגשה בנושא זיוף החתימות של חבר ועדת הביקורת, נסגרה זה מכבר.

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.

10.

כידוע, שיקול הדעת המסור לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. לפיכך, לא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור, אלא במקרים חריגים (ראו: ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר , פסקה 4 (11.12.2016); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 2234/22 טאוב נ' עו"ד הנדל בתפקידו כמנהל המיוחד , פסקה 11 (7.4.2022)), ובפרט כאשר עסקינן בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, כבמקרה דנן (רע"א 2728/19 ארגמן נ' עו"ד זעירא , פסקה 10 (11.6.2019); רע"א 6584/21

הנדל עו"ד נ' קול , פסקה 17 (12.12.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק חריגה מכלל זה.

11.

בענייננו, המבקש הגיש את הבקשה לצירוף כעבור כארבע שנים וחצי מהמועד בו הוגשה הבקשה למתן הוראות. בזמן שחלף ההליך לא קפא על שמריו, אלא אדרבה, סוגיית ההתנהלות הכספית בעמותה, שעמדה ביסוד הבקשה למתן הוראות, הועברה בהסכמת הצדדים לבחינתו של רו"ח פסי, כמומחה מטעם בית המשפט, אשר הגיש את חוות דעתו בעניין למעלה משנה בטרם הגיש המבקש את הבקשה לצירוף. בנסיבות אלו, אין מנוס מהמסקנה כי הבקשה לצירוף הוגשה בשיהוי ניכר.

12.

המבקש ניסה להצדיק את השיהוי בו לוקה בקשתו בכך שמחוות דעתו של רו"ח פסי עלה כי העמותה חייבת לו כספים, ומשכך, לגישתו, נדרש כעת לברר סוגיה זו, ולצורך זאת יש לצרף להליך את הצדדים השלישיים, אשר קיים סיכוי כי יימצאו אחראים וניתן יהיה לגבות מהם כספים אלה. ואולם, כבר בתגובתו לבקשה למתן הוראות אשר הוגשה בשנת 2017 המבקש טען כי העמותה חייבת לו כספים, ומכאן שחוות הדעת אינה בגדר חידוש מבחינת המבקש, אשר יש בו כדי להצדיק את השיהוי שנפל בהגשת הבקשה. עוד ראוי לציין כי חוות הדעת הוגשה, כאמור, למעלה משנה בטרם הגיש המבקש את הבקשה לצירוף, ומשכך גם אם יש בחוות הדעת מידע חדש מבחינת המבקש, הגשת הבקשה לצירוף במועד בו הוגשה עדיין הייתה לוקה בשיהוי. כן יובהר, הגם שטענה זו לא הועלתה בצורה מפורשת על ידי המבקש, כי גם בעובדה שהאחרון הגיש לאחרונה שאלות הבהרה לרו"ח פסי אין כדי להצדיק את השיהוי הנזכר, שכן הבקשה לצירוף הוגשה בטרם התקבלו התשובות לשאלות ההבהרה, ועל כן נראה כי המענה לשאלות אלו אינו דרוש למבקש לצורך הגשת הבקשה.

13.

במצב דברים זה, בהינתן שמדובר בבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי המנהל המיוחד, אשר משיקולים שהובהרו על ידו, לאחר שבדק את הנושא וחקר את הצדדים המעורבים, אינו רואה מקום לצירוף הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים לצד המבקש, ובשים לב לעמדת הכנ"ר, כפי שהוגשה לבית משפט קמא, ולשלב המתקדם בו מצוי הליך בירור הבקשה, לא מצאתי כי החלטת בית משפט קמא מגלה עילה להתערבות.

14.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקש ישלם לקופת הפירוק הוצאות בסכום של 3,000 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשו תגובות.