רע"א 5997/22 גל בר נ. עומרי ישי

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים י' פרסקי , ג' גדעון , ג' דניאל ), מיום 13.7.2022, ב-ע"א 1896-04-22. במסגרת פסק הדין נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת ס' כהן ), מיום 30.1.2022, ב-תפ"מ 47220-11-21, בגדרו התקבלה תביעת המשיב 1 (להלן: המשיב ), לפינוי המושכר בו מתגורר המבקש.

מנימוקי בקשת רשות הערעור עולה כי זו מופנית למ עשה נגד החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי מיום 2 7 .6.2022 (כב' השופט א' ואגו ), אשר דחתה את בקשת המבקש להוספת ראיה.

לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פינוי המושכר, אשר נקבע ליום 8.9.2022.

רקע ההליכים בתמצית

1.

המשיב הוא הבעלים של נכס מקרקעין בעיר אשקלון, אותו השכיר בהסכם למשיבים 3-2, הם הורי המבקש, למטרות מגורים. הסכם השכירות הוארך מפעם לפעם. בתום ההארכה האחרונה של הסכם השכירות, ולאחר עיכובים בפינוי המושכר, התפנו המשיבים 3-2 מהנכס כחודשיים לאחר תום תקופת השכירות האחרונה (ביום 30.9.2021). לאחר שהוריו התפנו מהנכס, המבקש הוא המחזיק בנכס.

2.

בהגנתו במסגרת ההליך לפינוי מושכר שהגיש המשיב לבית המשפט השלום באשקלון (תפ"מ 47220-11-21), נגד המבקש והוריו, טען המבקש כי בינו לבין המשיב נכרת הסכם מכר והסכם שכירות, שמכוחם הוא זכאי להתגורר בנכס. המבקש הציג שלושה מסמכים מצולמים, ערוכים בכתב יד, אשר הוצגו לעיון בית המשפט באמצעות מכשיר הטלפון של בא-כוח המשיב. על המסמכים הללו הופיעה, לכאורה, חתימת אימו של המשיב, שהינה עורכת דין במקצועה (להלן: האם ). האם הכחישה את דבר חתימתה.

בית משפט השלום (השופטת ס' כהן ), בפסק דינו מיום 30.1.2022, קיבל את תביעת המשיב, תוך שקבע כי לא הוכח קיומם של הסכמי שכירות ומכר המקנים למבקש זכויות כלשהן בנכס. לעניין הסכם המכר נקבע כי לא ניתן ללמוד מהמסמכים שהוצגו, אשר כוללים אך אזכור עקיף של מכירה, על דבר קיומו של הסכם לרכישת הנכס. לעניין הסכם השכירות, נקבע כי אין להכיר בתוקפו. זאת, בין היתר, משום שלא הוכחה חתימת האם על המסמך; וממילא חתימת האם אינה יכולה לחייב, באשר היא אינה בעלת הנכס.

3.

על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"א 1896-04-22). במסגרת הערעור הגיש המבקש, ביום 19.6.2022, בקשה להוספת ראיה, בגדרה ביקש לצרף לערעור חוות דעת גרפולוגית לעניין חתימת האם. במסגרת תגובת המשיב לבקשה זו, נטען כי: " המדובר בהעתקה והדבקה של חתימתה של אם המשיב ", ומכאן שאין בזהות החתימה לחתימות אחרות של האם כדי ללמד דבר.

בקשת המבקש לצירוף ראיה נדחתה בהחלטת "פיתקית" מיום 27.6.2022 (השופט א' ואגו ), תוך שנקבע כי צירוף חוות הדעת הגרפולוגית לא יסייע בבירור גדר המחלוקת – האם חתימת האם "מודבקת" ממקום אחר, אם לאו. על החלטה זו הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר ביום 3.7.2022, שנדחתה אף היא בהחלטה מאותו היום (השופט א' ואגו ).

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בפסק דין שניתן על ידו ביום 13.7.2022, לאחר שהתקיים דיון, בהתאם לסמכותו על פי סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), תוך שאומצו הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום. בהתאם לכך, פינוי המושכר נקבע ליום 8.9.2022.

5.

ביום 5.9.2022, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פינוי מושכר", בה נטען כי עלה בידו לאתר את " החוזה המקורי שעליו נטענו טענות זיוף ", אשר יאפשר לו להתמודד עם הטענה כי בוצעה "הדבקה" של חתימת האם. בקשה זו נדחתה עוד באותו היום (כב' השופט י' פרסקי ), תוך שנקבע כי: " במכלול הנסיבות, ולאחר עיון, לא מצאתי כי הנימוקים נשוא הבקשה, לצד טענות המבקש כי בעוד ימים ספורים יבוצע פסק הדין, יש בהם כדי להצדיק, עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בערעור ".

בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע דנן

6.

מכאן דבר בקשת רשות הערעור דנן, ולצידה הבקשה לעיכוב ביצוע פינוי המושכר (אשר נקבע כאמור ליום 8.9.2022).

עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור מופנות נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.7.2022 שלא לאפשר את הגשת חוות הדעת הגרפולוגית. לטענת המבקש, הטענה כי חתימת האם זויפה על ידי "העתקה והדבקה" היא בגדר הרחבת חזית אסורה, אשר לא ניתנה לו האפשרות לסתור אותה.

לעומת זאת, עיקר טענות המבקש במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע עוסקות בכך שאיתר, לטענתו, את החוזה המקורי שעליו חתומה האם, אשר מוכיח לטענתו את קיומו של הסכם שכירות המקנה לו זכות להתגורר בנכס. בעניין זה נטען כי בכוונת המבקש " להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון בבקשה להציג את המסמך המקורי שהוא חוזה חתום תקף ואותנטי ". לעמדת המבקש, מאזן הנוחות נוטה לטובתו. זאת שעה שמדובר בתביעה לפינוי נכס שמשמש את המבקש למגורים, וכן בהינתן שבכפוף להפקדת " כסף לאבטחת הוצאות המשיב ", לא יגרם למשיב כל נזק מעיכוב ביצוע הפינוי. כמו כן נטען כי סיכויי הערעור גבוהים בשל איתור החוזה המקורי.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שלפניי, סבורני כי היא כלל אינה מתאימה לבירור במסגרת בקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי".

8.

ככל שניתן להבין מטענות המבקש, הטענות שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו לעניין צירוף חוות הדעת הגרפולוגית, כבר אינן אקטואליות למעשה. זאת, משום שהמבקש איתר, לטענתו, את החוזה המקורי עליו ביקש להסתמך במסגרת ההליך לפינוי מושכר בבית משפט השלום. חוות הדעת הגרפולוגית אשר לא התאפשר להגישה, עוסקת בחתימה שמופיעה בצילום של המסמך, ולא בחתימה על המקור אשר המבקש טוען כי נמצא כעת בידיו.

לכן, אין עסקינן עוד אפילו בטענות ערעוריות ביחס להגשת חוות הדעת הגרפולוגית, אלא בטענות שעוסקות בראיה חדשה, שהמבקש טוען כי יש בה כדי לשנות את המצב המשפטי והעובדתי במחלוקת מיסודו.

המקום הנכון לבירור טענה זו, ככל שיש בה ממש, אינו במסגרת בקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", אלא בקיום ההליך המתאים לכך, שלא בפני בית משפט זה.

9.

לגופו של עניין, העלה המבקש, בבקשת רשות הערעור, טענות ביחס להחלטה בבקשה להוספת ראיה, שעיקרן הטענה להרחבת חזית אסורה ביחס לטענה כי חתימת האם זויפה על ידי "העתקה והדבקה". טענות אלו אינן עומדות באמות המידה המחמירות שנקבעו למתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה נטועה היטב בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים, ובשלל הטענות ביחס לחתימת האם על מסמכים מצולמים שהוצגו לבית משפט השלום. לעניין זה, המבקש אף לא טען ולו ראשית טענה כי מדובר בסוגיה בעלת השלכות רוחב, אשר מצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". כמו כן, לא מצאתי כי יש ליתן רשות ערעור על מנת למנוע עיוות דין. זאת, בפרט, מקום בו מצב הדברים האקטואלי מייתר את העיסוק בחוות הדעת הגרפולוגית המתייחסת לצילום מסמך ההסכם, עת שנטען כי עתה אותר המסמך המקורי.

10.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

11.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע – הואיל ומדובר בדירת מגורים, בשלב זה מצאתי להורות על עיכוב ביצוע פינוי המושכר עד ליום 22.9.2022, וזאת על מנת לאפשר למבקש להגיש כל הליך שימצא לנכון על יסוד טענתו בדבר הראיה החדשה שאיתר, ובגדרו, אם יחליט לעשות כן, לעתור למתן סעד זמני.

יובהר כי אין באמור כאן כדי להביע דעה על חוזקה של טענתו של המבקש, או על סיכוייה להתקבל; או ביחס למתן סעד זמני אם וכאשר תוגש בקשה כאמור.

בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.