פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6153/07 - ה'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקשים:
1. יחזקאל כהן
2. כרמלה כהן
3. עו"ד שחר הררי (מנהל מיוחד לנכסי החייבים)
נ ג ד
המשיבים:
1. עופר מדמון
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
1.
לפני בקשה לפטור מתשלום האגרה והפקדת העירבון בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בבקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (מיום 07.06.07) אשר קבע כי צו עיכוב ההליכים אשר ניתן כנגד חייבים בהליך פשיטת רגל, אינו מעכב את בירורה של תובענה ב בית משפט השלום ברחובות. המבקש, המנהל המיוחד לנכסי החייבים בהליך פשיטת הרגל, טוען כי הבקשה מוגשת על ידו בלבד כנאמן בקופת פשיטת רגל, והחייבים (המבקשים 1 ו-2)
אינם מהווים צד בבקשת רשות הערעור או בבקשת הפטור. המבקש סבור כי
יש בהליך זה כדי לצמצם עלויות, למנוע ריבוי הליכים ולהביא תועלת לקופת פשיטת הרגל ולנושים. זאת היות והנכס נשוא התובענה המוזכרת הוא הנכס היחיד שנותר בידי החייבים בהליך פשיטת הרגל וממנו בלבד ניתן יהיה להיפרע. את הבקשה לפטור מאגרה ועירבון סומך המבקש על הטענה לפיה אין בקופת פשיטת הרגל די כדי לשלם האגרה ולהפקיד את העירבון ולפיכך אי מתן הפטור המבוקש משמעותו פגיעה קשה בקופת פשיטת הרגל ובנושים.
2.
המשיב מתנגד לבקשה. בתגובתו לבקשה טוען המשיב בראש ובראשונה כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור. זאת, שכן ההחלטה נשוא הערעור הומצאה למבקש והייתה בידיעתו עוד ביום 13.06.07 אולם בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 15.07.06 ולפיכך דינה להידחות. אשר לגוף הבקשה לפטור מתשלום האגרה והפקדת העירבון בהליך טוען המשיב, כי הבקשה חסרה אסמכתאות כנדרש בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן "התקנות).
ה"ראיה לכאורה" בדבר חוסר יכולת כלכלית הקבועה בסעיף 14(ד)(3) לתקנות, ועניינה קיומה של הכרזה על המבקש-החייב כי הוא פושט רגל, אינה חלה על המנהל המיוחד היות ובשונה מהנאמן בהליך פשיטת רגל הוא אינו בא בנעלי החייבים. עוד טוען המשיב כי לחייבים עצמם יש יכולת מספקת לעמוד בחובת האגרה והערבון בהליך זה. בהקשר זה נטען כי אחד החייבים מקבל גמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה שעבר בגובה של 10,000 ₪ וסכום זה יכול לשמש מקור לתשלום האגרה והפקדת העירבון. אשר לסיכויי ההליך נטען כי הינם נמוכים. דרישת המבקש להותיר את צו עיכוב ההליכים על כנו ולאפשר ברור התובענה נשוא ההליך באמצעות המנהל המיוחד, כך נטען, אינה מתיישבת עם ההלכה והדין לפיהם תובענה מהסוג נשוא ההליך, על פי מהותה, אינה נופלת למסגרת תביעות שיש לרכזן לברור בידי הנאמן ולפיכך דינה להידחות.
3.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, באתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה וערבון להתקבל. אשר לטענת המשיב לעניין האיחור בהגשת ההליך הרי שלא מצאתי יסוד לקבלה. כך הדבר, שכן גם אם יש למנות את המועד להגשת ההליך מיום 13.6.07, הרי שתום המועד להגשת ההליך היה ביום 13.7.07. יום זה היה יום שישי בשבוע ומשכך ניתן היה להגיש את ההליך עד ליום ראשון 15.7.07. ואכן כך נעשה במקרה זה. במצב דברים זה, הוגש ההליך במועד. אשר לגוף הטענות, הרי שמקובלת עלי עמדת המבקש. אין חולק כי המבקש מונה כמנהל מיוחד מכוח החלטת בית המשפט המחוזי בתיק פשיטת רגל כנגד החייבים (החלטה מיום 19.6.07) וכי ההליך שבכותרת כמו גם הבקשה לעיכוב ההליכים שנדונה לפני בית המשפט
קמא, באה במסגרת תפקידו זה כמנהל מיוחד. משכך, הנתון המרכזי שיש לקחת בחשבון אינו היכולת הכלכלית של החייבים עצמם – שכפי הנראה גם היא אינה ניכרת – אלא הכספים המצויים בקופת הכינוס. בהקשר זה, לא נמצאה ראיה סותרת לטענת המבקש לפיה אין בידו לקיים את חובת תשלום האגרה והפקדת הערבון בהליך זה. נתון זה, כשהוא מצטרף לסיכויי ההליך, הנראים בעיני מספיקים, מוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך זה, וכך אני מורה.
ניתנה היום, כ"ה בחשוון
תשס"ח (6.11.2007).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם