רע"א 6227/20רון שניידרמן נ. עו"ד גבור מיכאל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי חיימוביץ ) בפש"ר 49399-10-17 מיום 10.8.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקש למחיקת תשובת המנהל המיוחד, אשר הוגשה במסגרת בקשת המנהל המיוחד ל"ביטול הענקה" בהתאם לסעיף 96(א) ל פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ).

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 30.10.2017 ניתן צו כינוס לנכסי אמיר לוי (להלן: החייב ), על פי בקשתו, והמשיב 1, עו"ד מיכאל גבור, מונה כמנהל המיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). עניינו של ההליך דנן בעסקה להעברת מניות שבוצעה כשנה וחצי עובר למתן צו הכינוס (להלן: העסקה ), במסגרתה העביר החייב 70 ממניותיו בחברת מ.א.ב נופש וקייט בע"מ למבקש בהליך זה, מר רון שניידמן (להלן: החברה ו- המבקש , בהתאמה).

2.

ביום 11.9.2019, הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הענקה של 2.3 מיליון ש"ח, כשוויין המוערך של המניות שהועברו למבקש במסגרת העסקה (להלן: הבקשה לביטול הענקה ). זאת, בהתאם לסעיף 96(א) ל פקודה , המאפשר לנאמן לדרוש ביטול הענקה בנסיבות אלה. בבקשתו, הסתמך המנהל המיוחד על שטר העברת המניות עליו חתמו החייב והמבקש ביום 22.5.2016, בו צוין מפורשות כי ההעברה הנה ללא תמורה . את התחשיב לשווי המניות במסגרת הבקשה לביטול הענקה (2.3 מיליון ש"ח), ביסס המנהל המיוחד על התמורה ששולמה במסגרת עסקה אחרת שבוצעה באותו היום, להעברת יתרת מניותיו של החייב בחברה לצד שלישי, חברת זיו רבינוביץ אחזקות בע"מ.

3.

על רקע האמור, ביום 28.11.2019 התקיים דיון מקדמי בבקשה לביטול הענקה, במסגרתו נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לשווי המניות שהועברו למבקש במסגרת העסקה, וכן בשאלת התמורה שהועברה. בסיומו של הדיון, הורה בית המשפט קמא למנהל המיוחד למנות מומחה להערכת שוויה ההוגן של החברה ערב ביצוע העסקה, ולבחינת השאלה האם התמורה שהועברה הינה תמורה בת-ערך.

4.

ביום 26.1.2020 הגיש המבקש את תגובתו לבקשה לביטול ההענקה, במסגרתה טען כי יש לדחותה, מאחר ששילם עבור המניות תמורה מלאה. בטענתו זו, סמך המבקש את ידיו על "מזכר הבנות" אשר נחתם בין הצדדים בפברואר 2016, בו נקבע כי ישלם תמורת המניות סך כולל של 1.55 מיליון ש"ח לחייב (להלן: מזכר ההבנות ) – סכום אשר לטענתו שולם על ידו זה מכבר.

5.

ביום 2.8.2020 הגיש המנהל המיוחד את תשובתו לתגובת המבקש, בצירוף חוות המומחה שמינה המנהל המיוחד, בה הוערך שווי המניות שהועברו למבקש בסך של כ-5.2 מיליון ש"ח. על בסיס חוות דעת זו, ביקש המנהל המיוחד את תיקון הסכום הנקוב בבקשה לביטול ההענקה (להלן: תשובת המנהל המיוחד ).

6.

בחלוף שבוע מהגשת תשובת המנהל המיוחד, ביום 9.8.2020, הגיש המבקש בקשה למחיקתה (להלן: בקשת המחיקה ). בבקשת המחיקה, טען המבקש כי התשובה כוללת שלל טענות עובדתיות ומסמכים חדשים שלא נכללו בבקשה המקורית, העולות כדי "הרחבת חזית" אסורה, באופן המחייב את מחיקתה.

למחרת, ביום 10.8.2020 דחה בית המשפט קמא את בקשת המחיקה תוך מתן אפשרות למבקש להגיש תשובה משלימה בתוך 20 ימים.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה למתן רשות ערעור

7.

במסגרת בקשת רשות הערעור, טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא עת דחה את בקשת המחיקה, וזאת ממספר טעמים: ראשית,

התשובה כללה שלל טענות חדשות אשר לא הועלו

בבקשה המקורית, דבר הנלמד אף מהפער הכמותי בין היקפה של התשובה (509 עמודים) להיקף הבקשה המקורית לביטול ההענקה (9 עמודים). כזו היא למשל, הטענה כי מזכר ההבנות מפברואר 2016 הנו "פיקטיבי", וכך גם הטענה כי ממילא ההסכם שנחתם באפריל 2016 גובר על מזכר ההבנות. לטענת המבקש, המנהל המיוחד מנוע ומושתק מלהעלות טענות חדשות אשר לא נכללו בבקשה המקורית, ודי היה בכך כדי להצדיק היענות לבקשת המחיקה. שנית , טעה בית המשפט קמא בכך שהתיר את תיקון הסעד הנתבע, אשר כלל כמעט שילוש של הסכום אשר נתבע בבקשה המקורית. שלישית,

שגה בית המשפט קמא בכך שהתיר צירופם של מסמכים וראיות חדשות שלא צורפו לבקשה המקורית, וזאת חרף פגמים שנפלו בהגשתם, בהם למשל העדר תמיכה בתצהיר. לשיטת המבקש, בהצטברות שלושת הטעמים הללו, ניתן להסיק כי תשובת המנהל המיוחד השתכללה לכדי "בקשה חדשה", ולמעשה בית המשפט קמא התיר למנהל המיוחד לערוך "מקצה שיפורים קיצוני" תוך פגיעה מהותית בזכות המבקש להתגונן; לסיום , מלין המבקש על כך שהחלטתו של בית המשפט קמא ניתנה ללא הנמקה כלל.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון, הן לאור מומחיותו הייחודית בתחומו והן לאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (רע"א 7692/19 אביחסרה נ' עו"ד תורג'מן , פסקה 8 (9.1.2020); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018)). הלכה זו נכונה ביתר שאת כאשר עסקינן בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון בסוגיות הנוגעות לסדרי דין ודיני ראיות, אשר נוטים לגמישות שתאפשר רגישות לנסיבות ולשינויים (ראו לדוגמא סעיפים 186–187 לפקודה). בענייננו, לא מצאתי כי הבקשה שלפניי נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור. החלטת בית המשפט קמא ניתנה לאחר שהתקיים דיון בבקשה לביטול ההענקה, ולאחר שטענות המבקש בעניין נשמעו וניתן להן מלוא המשקל הראוי בהחלטת בית המשפט קמא. בכלל זה, ניתנה למבקש הזכות להגיש תשובה משלימה, באופן המלמד כי בית המשפט קמא נתן דעתו לא רק לשאיפה לאפשר למנהל המיוחד להציג תמונה מלאה לפני בית משפט של חדלות פירעון, אלא גם להכרח לשמור על הגינות דיונית כלפי המבקש.

9.

למעלה מן הצורך, יצוין כי אף בחינת הדברים לגופם מובילה למסקנה כי אין ממש בבקשת רשות הערעור. עיון בבקשה לביטול הענקה ובתשובה לה, מעלה כי עיקר הטענות והראיות החדשות אשר נכללו במסגרת תשובת המנהל המיוחד, מהוות מענה ישיר לטענות ההגנה שהועלו בתשובת המבקש לבקשה לביטול ההענקה – באופן השולל סיווגן כ"הרחבת חזית אסורה" .

כך למשל, אשר לטענת המבקש נגד הוספת הטענה לפיה מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים הנו "פיקטיבי", הרי שמזכר ההבנות לא נזכר בבקשה המקורית, ומנגד זכה להתייחסות נרחבת ב תגובת המבקש לבקשה לביטול ההענקה. במצב דברים זה, גם אם ראוי היה כי המנהל המיוחד יציג את עמדתו ביחס למזכר ההבנות כבר בבקשה לביטול ההענקה, אין בכך כדי למנוע ממנו מלהעלות טענות אלה במסגרת תשובתו לתגובת המבקש לבקשה לביטול ההענקה (ראו, באחרונה: רע"א 6198/20 לבייב נ' הנאמן לפשיטת רגל של שלום לבייב ערן קאופמן (8.10.2020)). מכל מקום, בית המשפט קמא אפשר כאמור למבקש להגיש התייחסותו לתשובת המנהל המיוחד, ובכך סיפק הגנה נאותה לאינטרס הדיוני של המבקש. כך גם ביחס להיתר לתיקון הסכום הנקוב בבקשה לביטול ההענקה, שהתבקש בעקבות חוות דעת המומחה שמונה על ידי המנהל המיוחד על פי הוראות בית המשפט בדיון המקדים (והשוו תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, אשר אומנם אינה חלה במישרין במקרה שלפנינו, אך מלמדת על נכונות לאפשר תיקון כתבי טענות בעקבות חוות דעת שהוכנה בהתאם להחלטת בית המשפט).

10.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המנהל המיוחד – אין צו להוצאות.