רע"א 2395/21 מוחמד מעאמרה נ. עו"ד שמואל לביא - הנאמן

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט העמית יוסף בן חמו ) בפש"ר 3595-07-14 מיום 4.2.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש

לשינוי תכנית הפירעון שנקבעה לו, ולמתן הפטר מתשלום יתרת חובותיו.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 23.11.2014 ניתן צו כינוס לנכסי מוחמד מעאמרה (להלן: החייב ), לבקשתו. ביום 16.3.2017, הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיב 1, עו"ד שמואל לביא, מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן ). במעמד הכרזתו כפושט רגל, אושרה לחייב תכנית פירעון על בסיס צו תשלומים חודשי של 2,000 ש"ח למשך 60 חודשים (120 אלף ש"ח בסך הכל), וזאת כתנאי לקבלת הפטר (להלן: תכנית הפירעון ). תכנית הפירעון נקבעה, בין השאר, על יסוד " אי מיצוי כושר השתכרותו וכושר השתכרות אשתו ". החייב מתגורר יחד עם רעייתו בדירה בכפר ריינה אשר בבעלותו, והשניים מתקיימים לאורך השנים מקצבת הבטחת הכנסה לזוג מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) בסך כולל של כ-3800 ש"ח לחודש.

2.

בחלוף כשלוש שנים ושמונה חודשים מאז הוכרז החייב כפושט רגל, ולאחר שבינתיים הופחת צו התשלומים ל-1,500 ש"ח לבקשתו, הגיש החייב ביום 1.12.2020 בקשה לשינוי תכנית הפירעון שנקבעה לו, ולמתן הפטר מתשלום יתרת חובותיו (להלן: הבקשה לשינוי תכנית הפירעון ). בקשתו מבוססת בעיקרה על הטענה כי הוא אובחן באחרונה כסובל ממחלה קשה בעלת " השפעה מכרעת על כושר תפקודו ", באופן המהווה שינוי נסיבות משמעותי המצדיק לדון מחדש בתכנית הפירעון, ולהורות על מתן הפטר לאלתר. בטענתו האמורה, החייב סומך את ידיו על ההלכה שנקבעה ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) (להלן: הלכת לשצ'נקו ), לפיה מקום שבו מדובר בחייב הנעדר כושר השתכרות, ואשר מלוא הכנסתו היא מקצבאות מל"ל, יש לפטור אותו מתשלום עיתי לקופת פשיטת הרגל. עוד ציין החייב בבקשתו כי על יסוד האמור, בכוונתו "לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לגמלת נכות כללית " (סעיף 10 לבקשה לשינוי תכנית הפירעון).

3.

ביום 4.2.2021, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לשינוי תכנית הפירעון. בנמקו את החלטתו, בית המשפט עמד על כך שתכנית הפירעון שנקבעה לחייב התבססה בעיקרה על " יכולתו הכספית של החייב/זכויותיו בנכס ". הואיל ו" מצב זה לא השתנה " (ומשהכנסתו אף עלתה קמעה), סבר בית המשפט כי אין עסקינן בשינוי נסיבות המצדיק מתן הפטר לאלתר.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

4.

בבקשת רשות הערעור, שב החייב על עיקר טענותיו בפני בית המשפט המחוזי לעניין השינוי שחל במצבו הבריאותי והשלכותיו על כושר השתכרותו, וטוען כי שגה בית המשפט קמא במסקנתו לפיה אין הדבר מגבש עילה למתן הפטר לאלתר. החייב מוסיף וטוען כי " ביום הגשת הבקשה לשינוי תכנית הפירעון, [ הכנסתו ] הייתה מגמלת נכות " , תוך שהוא מפנה בהקשר זה למסמך שכותרתו "זכאות לקצבת נכות" המתוארך לחודש ספטמבר 2020, ואשר לפיו הוכרה זכאותו לקצבת נכות מלאה מהמל"ל לתקופה מוגבלת של כתשעה חודשים (מיום 1.6.2020 ועד ליום 28.2.2021), כאשר לאחריה תיבחן המשך זכאותו לקצבה.

5.

הנאמן טוען מנגד כי זכאותו של החייב לקצבת נכות מהמל"ל מוצגת לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור, וכי ממילא אין מקום לקבלה, בין אם בשל כך שתקופת הזכאות על פי המסמך שצורף חלפה זה מכבר, ובין אם משום שאין על ערכאת הערעור להידרש לנתונים או למסמכים שלא הוצגו בפני הערכאה הדיונית.

6.

הכונס הרשמי (המשיב 2. להלן: הכנ"ר ) סבור, לעומת זאת, כי אומנם אין הצדקה להורות על מתן הפטר לאלתר בעניינו של החייב, אולם קביעת המל"ל לפיה החייב הנו בעל דרגת אי-כושר מלא, אפילו אם היא זמנית, מהווה שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של צו התשלומים שהושת עליו. לטענתו, בית המשפט קמא נימק את החלטתו לדחות את הבקשה לשינוי תכנית הפירעון בכך שלא חל שינוי בהכנסת החייב, אולם השיקול הרלוונטי בהקשר זה איננו האם חל שינוי בהכנסת החייב בפועל, אלא האם חל שינוי בפוטנציאל השתכרותו. בהקשר זה, מציין הכנ"ר כי " כשם שהזכות לקצבת הבטחת הכנסה אינה מהווה בהכרח ראיה חלוטה למיצוי כושר השתכרות, כך גם אובדן כושר בשיעור של 100% אינו מעיד בהכרח על אובדן מלא של כושר ההשתכרות של החייב המצדיק את ביטול צו התשלומים ומתן הפטר לאלתר ", כאשר הנטל על החייב להוכיח כי הוא ממצה את כושר השתכרותו. אלא שבענייננו, בטענתו לעניין העדר כושרו להשתכר לצורך ביטול צו התשלומים, מסתמך החייב באופן בלעדי על זכאותו לקצבת נכות מהמל"ל, אשר המועד לסיומה פקע זה מכבר, ואשר מוצגת לראשונה בפני ערכאת הערעור. בהינתן הקושי להעלות טענה זו לראשונה במסגרת ערכאת הערעור מחד גיסא, והשגיאה אשר נפלה לשיטתו בהכרעתו של בית המשפט קמא מאידך גיסא, סבור הכנ"ר כי יש להשיב את התיק לבית המשפט קמא לצורך בחינה מחודשת של צו התשלומים.

7.

בתגובתו לתשובות הנאמן והכנ"ר, החייב מוסיף וטוען כי אישור הזכאות לקצבת נכות מהמל"ל הובא לעיונו של בית המשפט קמא במעמד הדיון מיום 4.2.2021, אלא שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.

הלכה היא כי שיקול הדעת המסור לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, וזאת לנוכח מומחיותו הייחודית בתחומו ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם נסיבות ההליך (רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי , פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 6227/20 שניידרמן נ' עו"ד גבור , פסקה 8 (14.10.2020)). הלכה זו נכונה ביתר שאת שעה שעסקינן בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון בשלב הדיון בבקשה למתן הפטר (ראו, סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 37/20 אלבו נ' גבור , פסקה 14 (31.3.2020); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 201-199 (מהדורה שלישית, 2010)).

10.

כאמור בפתח הדברים, תכנית הפירעון שנקבעה לחייב, אשר אותה מבוקש לשנות, התבססה, בין השאר, על הקביעה לפיה החייב אינו ממצה את כושר השתכרותו (לעניין זה, ראו, למשל, פסקה 3 להחלטתו של בית המשפט קמא מיום 16.3.2017). במצב דברים זה, הרי שהרעה משמעותית בפוטנציאל ההשתכרות של החייב, אמורה על פניו, להצדיק בחינה מחודשת של תכנית הפירעון שנקבעה לו, ובכלל זאת גובהו של צו התשלומים שהושת עליו. כך, אפילו אם שינוי זה בפוטנציאל ההשתכרות לא גרר אחריו ירידה משמעותית בהכנסה (ראו והשוו: רע"א 571/21 מלכה נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 10 (14.3.2021); רע"א 6320/12 קוה נ' הכונס הרשמי , פסקה 9 (19.10.2012)). דא עקא: טענת החייב לעניין אובדן כושר השתכרותו מבוססת בעיקרה על אישור זכאותו לקצבת נכות כללית מהמל"ל, אשר קיימת אי-בהירות ביחס לשאלה האם הוצג בפני בית המשפט קמא אם לאו (כאמור, בעוד שהנאמן והכנ"ר טוענים כי אישור הזכאות מוצג לראשונה בערכאה זו, החייב טוען כי הוא הוצג במעמד הדיון מיום 4.2.2021, אלא שהעניין נשמט מפרוטוקול הדיון). משאלה הם פני הדברים, הרי שלא ניתן לקבל טענה זו, ולו משום שאין על ערכאת הערעור להידרש לטענות ולמסמכים אשר לא הועלו או הוצגו בפני הערכאה הדיונית ונבחנו על ידה (ראו: ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 69 (20.8.2009); רע"א 6693/13 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 19 (16.2.2014)). זאת, לבטח כאשר מדובר בטענה המצויה בליבת הסוגיה הדרושה הכרעה, כבענייננו. למותר לציין כי ככל שיגיש החייב בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה יעלה בפניו את טענתו האמורה לעניין קצבת הנכות, בצירוף אסמכתאות מעודכנות, חזקה על בית המשפט כי יבחן אותה לגופה, ויכריע בה בהתאם לכללים המקובלים.

11.

לסיום, אשר לדרישת החייב למתן הפטר מידי, יוער כי על פי הלכת לשצ'נקו , אפילו הוכחה זכאותו של חייב לביטול צו התשלומים החודשי שנקבע לו, " ביטול התשלום החודשי אינו שקול למתן 'הפטר לאלתר '" (שם, בפסקה 20). הדברים אמורים ביתר שאת מקום שבו לחייב נכס או נכסים אשר בבעלותו – שאז מתן פטור מתשלומים עיתיים לקופת פשיטת הרגל אין משמעו, בהכרח, העדר תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך. למותר לציין כי הדברים האחרונים נאמרים ברמה העקרונית, וכי בחינת השלכתם על המקרה דנן צריך שתעשה על ידי הערכאה המבררת.

12.

לאור האמור,

בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.