רע"א 4867/21 ישראל הנר נ. הכונס הרשמי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט איתי ברסלר-גונן ) בפש"ר 53353-01-16 מיום 16.5.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש

להחיל את צו ההפטר שיינתן בעניינו, לכשיינתן, על חוב מזונות אותו הוא חב לגרושתו ולמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ).

1.

ביום 27.1.2016 נפתח הליך פשיטת רגל בעניינו של המבקש – בן 69, גרוש ואב לשלושה ילדים בגירים (להלן: החייב ), לבקשתו. ביום 26.12.2017, הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיבה 2, עו"ד אורטל אסולין, מונתה כנאמנת לנכסיו (להלן: הנאמנת ). לשלמות התמונה יצוין כי הכנסתו של החייב עומדת על סך חודשי של כ-10,000 ש"ח, והיא מורכבת משכר עבודתו כנהג מונית וכן מקצבת זקנה מהמל"ל בסך של 2,200 ש"ח. עוד יצוין כי מדובר בהליך פשיטת רגל שני במספר שמתנהל בעניינו של החייב, לאחר שההליך הקודם, שנפתח ביום 8.12.2004, בוטל עקב אי עמידתו בחובות ההליך (החלטה מיום 8.9.2008 בפש"ר 5104-04, כב' השופטת דפנה אבניאלי ) .

2.

ביום 27.12.2020 פנה החייב לבית המשפט של חדלות פירעון בבקשה להורות על החלתו של צו ההפטר בעניינו, לכשיינתן, על חוב מזונות בסך של כ-550 אלף ש"ח, אותו צבר בין השנים 2012-2006, ואשר תיק הוצאה לפועל לגבייתו נפתח בשנת 2012 (הוצל"פ 03-01658-06-3). את עיקר החוב (450 אלף ש"ח) חב החייב לגרושתו, ואת היתרה (100 אלף ש"ח) חב החייב למל"ל, אשר נשא בחלק מדמי המזונות עבור ילדיו של החייב, חלף החייב (להלן: חוב המזונות ). במסגרת הבקשה, טען החייב, בתמצית, כי החלת צו ההפטר על חוב המזונות מוצדקת בהינתן מצבו הכלכלי הרעוע; מצבו הבריאותי המתדרדר; העובדה שילדיו בגרו ושכיום הם אינם דורשים ממנו דבר; וכן נטען כי במהלך תקופת צבירת החוב תמך בילדיו כפי יכולתו, וזאת כעולה מתצהיר אחד מבניו אשר צורף לבקשה.

בתגובותיהם לבקשת החייב – המל"ל, הנאמנת וגרושתו של החייב, טענו פה אחד כי נסיבותיו האישיות של החייב אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר על חוב מזונות. גרושתו של החייב הוסיפה כי יש לדחות את בקשת החייב מכל וכל, משהיא מהווה ניסיון להתחמק מחובתו המוסרית לתשלום מזונות, אותה הפר משך שנים, בהן נאלצה לגדל את ילדיהם המשותפים בחיסרון כיס.

3.

ביום 16.5.2021, דחה בית המשפט קמא את בקשת החייב בהסתמך על סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), אשר מחריג את חוב המזונות מתחולת ההפטר. בנמקו את החלטתו, קבע בית המשפט כי המקרה הנדון אינו נמנה בגדר המקרים החריגים שהותוו בפסיקה לחריגה מהכלל לפיו צו הפטר אינו חל על חוב מזונות, וזאת, בין השאר, בהינתן שהחייב לא הציג " קושי רפואי משמעותי, בוודאי שלא כזה שהשפיע במרוצת השנים על יכולת הפרנסה " (פסקה 9 להחלטה); כי החייב איננו ממצה את כושר השתכרותו לאורך השנים; וכי העובדה שלא פעל למצות את פוטנציאל השתכרותו, והמשיך וצבר חובות חדשים במהלך הליך פשיטת הרגל הקודם שהתנהל בעניינו, מלמדת על חוסר תום ליבו, ועל שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל . כן קבע בית המשפט קמא כי גם אם אין " תועלת כספית מיידית בהותרת החוב הרי שישנה תועלת ערכית-מוסרית להשאיר את ההפטר למקרים חריגים בלבד ולא לפתוח פתח רחב מכפי הדרוש למקרים הראויים בלבד " (ההדגשה במקור. פסקה 10 להחלטה). עוד הטעים בית המשפט קמא כי העובדה שעיקר החוב הוא לגרושתו של החייב, משמע שהיא וילדיהם המשותפים חיו במשך השנים בחיסרון כיס, ובנסיבות אלו אין מקום לפטור את החייב מחוב המזונות. על יסוד כל אלה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כי אין להחיל את צו ההפטר, לכשיינתן, על חוב המזונות. בסיום החלטתו, ציין בית המשפט קמא כי " העובדה כי לאחר סיום ההליך יידרש החייב להסדיר את החוב [...] בלשכת ההוצל"פ, אולי ראויה דווקא" שכן "שם ניתן יהיה לבחון לעומק ובאופן דווקני את יכולתו הכלכלית בכל רגע ורגע " (פסקה 11 להחלטה) .

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

בבקשת רשות הערעור, שב החייב על עיקר טענותיו בפני בית המשפט קמא, וטוען כי שגה בית המשפט קמא בהחלטתו שלא לכלול בצו ההפטר שיינתן את חוב המזונות. החייב מוסיף וטוען כי טעה בית המשפט קמא בקביעתו לפיה יש בהתנהלות החייב משום חוסר תום לב; בכך שלא נתן משקל מספק לנסיבותיו החריגות, בהן גילו המבוגר ומצבו הרפואי המתדרדר; בכך שנתן את החלטתו מבלי שנערך דיון בבקשה, למרות השלכותיה על החייב; ובכך שהתעלם מתצהירו של בנו, המלמד כי החייב עשה כל שאל ידו על מנת להמשיך ולסייע למשפחתו. כן טוען החייב כי לנוכח מצבו הבריאותי הלקוי, בצירוף גילו המבוגר, ברי כי לא יוכל, כעניין מעשי, לפרוע את חוב המזונות, כך שלא ברור מהי התועלת מהמשך ניהול הליכי גבייתו. לבסוף, טוען החייב כי על פי סעיף 11(ב) ל חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) , התשי"ט-1959, חוב מזונות שלא החלו בגבייתו בתוך שנתיים מתום התקופה שבגינה נפסק, אין לגבותו אלא באישור בית המשפט. לטענתו, הואיל ובמקרה הנדון חלפו למעלה מ-7 שנים מהמועד שביחס אליו נפסקו המזונות, ובהעדר אישור בית המשפט המוסמך (הוא בית המשפט לענייני משפחה) – על המל"ל להראות כי בכל אותה תקופה הוא פעל לגבייתם.

5.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.8.2021 במעמד הצדדים, הבהירה הנאמנת כי לחייב חובות נוספים בהיקפים ניכרים, וכי בשלב זה טרם מוצו ההליכים במסגרת תיק פשיטת הרגל, וטרם בשלה העת לקבוע תכנית פירעון לחייב. נוסף על כך, בא-כוח המל"ל הבהיר במעמד הדיון כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב ביחס לחוב המזונות בשל תקלה טכנית, וכי הוא שוקל לפנות לבית המשפט של חדלות פירעון בבקשה מתאימה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, צו הפטר לא יחול על חוב מזונות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת (סעיף 69(א)(3) לפקודה; ראו גם סעיפים 175(א)(3) ו-175(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018).

על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, ומשמעותו הייחודית של חוב המזונות ככזה המגלם "כשל מוסרי" של בעל החוב כלפי הסמוכים על שולחנו, מיושם בפסיקה החריג לכלל אי תחולת ההפטר על חוב מזונות במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם שוכנע בית המשפט כי החייב נהג בתום לב לאורך כל תקופת צבירת החוב, וכי מצבו אינו בעל אופק שיפור

(רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 10 (8.8.2019)) . זאת – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד ( ראו: ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן , פסקה 15 והאסמכתאות שם (26.9.2016) ).

8.

על דרך הכלל, המועד להגשת בקשה להכללת חוב מזונות בצו הפטר לפי סעיף 69(א)(3) לפקודה הוא לאחר מתן צו ההפטר . ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם מוצדק לדון בסוגיה זו בשלב מוקדם יותר, כאשר על הפרק מצויה תכנית פירעון שגובשה על ידי המנהל המיוחד או הנאמן, ושאלת הפטור מחוב המזונות היא בעלת משמעות לאפשרות לקדמה. ואולם, בענייננו, החייב הגיש את בקשתו להחלת צו ההפטר על חוב המזונות בטרם הגיש בקשה למתן צו הפטר, ואף בטרם גובשה תכנית פירעון בעניינו. למרות העיתוי הלא שגרתי, בית המשפט קמא מצא לנכון לדון בעת הזו בבקשה זו של החייב. ספק גדול בעיניי אם בנסיבות המתוארות, ובפרט בהתחשב בעובדה כי נגד החייב עומדים חובות נוספים בהיקף משמעותי מאד, היה טעם לעסוק בשאלת מתן הפטר מחוב המזונות בעת הנוכחית, ולמצער, בטרם הוגשה תכנית פירעון. מכל מקום, בשים לב לאמת המידה המצומצמת להתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון בעניינים כגון דא , אינני מוצא מקום להתערב בשלב זה בהחלטה גופה (לאמות המידה להתערבות ערכאת הערעור בעניינים אלה ראו: רע"א 37/20 אלבו נ' גבור , פסקה 14 (31.3.2020); רע"א 2021/21

אזולאי נ' הכונס הרשמי , פסקה 14 (27.5.2021); רע"א 2395/21

מעאמרה נ' עו"ד לביא – הנאמן לחייב , פסקה 9 (18.6.2021) ).

9.

ככל שיתקדם ההליך, ותגובש תכנית פירעון או יינתן צו הפטר, יהיה החייב רשאי להגיש בקשה חדשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות, ובית המשפט קמא ידון בבקשה שכזו, ככל שתוגש, על פי מיטב שיקול דעתו, ובשים לב למכלול הנתונים שיהיו רלוונטיים בעת האמורה.

10.

לאור האמור,

בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.