פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6261/14 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
מבקשת העיון:
מפעלי מתכת ש. כהן בע"מ
המבקש:
שמעון (מוני) מידני
נ ג ד
המשיבים:
1. ישראל עדי קירשטיין
2. גיל מסטיי
בקשה לעיין בתיק בית המשפט
החלטה
לפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת. עיינתי בטענות הצדדים (מבקשת העיון והמבקש בהליך עצמו), ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בקשות לעיון בתיקי בית המשפט נבחנות על-פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות ). בענייננו, אין טענה כי העיון אסור על-פי דין, ולכן נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, זאת לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו למשל בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (1.11.2004)). בהתאם לכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. אכן, "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). במקרה שלפניי, המבקש לא הצביע על טעם מפורט וכבד משקל המצדיק לשלול את זכות העיון, ולמעשה טענתו מתמקדת בכך שבקשת העיון כללית וגורפת מדי, ואין בה הסבר ממשי לגבי התועלת הגלומה בעיון, עד כי נראה שעסקינן בניסיון ל"דיג". עם זאת, כלל הוא כי נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הוא קל יחסית. אכן, "נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים..." (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פס' 25 (8.10.2009)). סבורני כי מבקשת העיון עמדה בנטל זה, וכאמור, נימוק משמעותי, מפורט ומבוסס שלא לאפשר את העיון – לא מצאתי.
אני נעתר אפוא לבקשת העיון. העיון ייערך בתיאום עם מזכירות בית המשפט.
ניתן היום, ב' בטבת תשע"ה (24.12.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם