פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 6312/21
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט ח' כבוב
המבקשת:
תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אבראהים סאלח עפיפי
2. וליד מוחמד טאהה
3. מילגם בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.6.2021 (כבוד השופט
מ' רניאל
)
ב-ת"צ
12593-05-20
תאריך הישיבה:
ט"ו בתמוז התשפ"ב
14.7.2022
בשם המבקשת:
עו"ד שי תמר; עו"ד ישראל
שמאי
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד חוסיין אבו חוסין
בשם המשיבה 3:
עו"ד ירון גרשון
החלטה
1.
כפי שהובהר, זה מכבר נקבע בהרכב מורחב ב-דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל (17.12.2019) כי תאגידי מים וביוב עונים להגדרת "רשות". עוד הבהרנו כי לעניין אמצעי אכיפה והוצאות בגין הפעלתם, שהמבקשת (להלן גם: תאגיד המים ) גובה מצרכנים המאחרים בתשלום, ממלאת המבקשת תפקיד שלטוני מובהק; וכי בהתייחס לסיווג התשלום, הריהו בגדר "תשלום חובה אחר" כמשמעו בפרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית, התשס"ו-2006 (להלן:
התוספת השנייה ו- פרט 11 , לפי העניין). כך כבר מן הטעם שפעילות הגבייה שתאגיד המים מבצע היא מכוח פקודת המיסים (גביה), כאמור בסעיף 39 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001; ובכלל זה הפעילות שעניינה החזר הוצאות בגין העלויות הנגרמות לו בשל פעולות הגבייה.
שיקפנו את התרשמותנו זו לבאי-כוח הצדדים; ומשעשינו כן, קיבלו את המלצתנו שלפיה בקשת האישור שהגישו משיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) תתקבל, והתובענה הייצוגית תנוהל נגד תאגיד המים לפי פרט 11 לתוספת השנייה ובעילת השבה של "תשלום חובה אחר" שלטענת המשיבים נגבה שלא כדין. זאת תחת ניהול התובענה הייצוגית לפי פרט 1 לתוספת השנייה (תביעה נגד עוסק) ובעילה של הפרת חובה חקוקה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי תוך שסיווג את תשלום הוצאות האכיפה כ"מחיר". משמדובר בתובענה ייצוגית נגד רשות ובכובעה השלטוני, היא תתנהל בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
2.
עוד אנחנו רואים להתייחס לטענת תאגיד המים שלפיה בית המשפט המחוזי לא התיר למצהירים מטעמו ומטעם המשיבה 3 להעיד על עובדות המצויות בידיעת התאגידים שבשמם העידו; זאת חרף היותם בעלי תפקידים בכירים וותיקים הבקיאים בעובדות הרלוונטיות – בין היתר על יסוד בדיקות שערכו עם עובדים אחרים ועל סמך עיון במסמכי התאגידים ובמערכות המחשב שלהם. בעניין זה נפנה לפסק הדין שניתן לאחרונה ב-רע"א 8007/20 6 – חוצה צפון בע"מ נ' וענונו
(23.1.2022) בהקשר לטענות דומות שנשמעו על ידי המבקשת שם. נאמר בפסק הדין כי:
"בנסיבות העניין על פניו נראה שהגורם בעל הידע והיכולת להעיד על מדיניות ופעילות חוצה צפון ביחס לסוגיות המתעוררות בבקשת האישור, מצוי גם בקרב השדרה הניהולית מטעם החברה. הידע של מי שנושא בדרגה בכירה בנוגע לחברה שעליה הוא אמון ומעורב בפעילותה, מתפרש לא אחת לא רק על אירועים שבהם נכח או פעולות שאותן ביצע באופן אישי, אלא גם על נהלים של החברה ועל שיטות העבודה בה; ובכלל זה גם ידע כללי ורוחבי, כגון המערכות שאותן מפעילה החברה, חלוקת העבודה בין המחלקות השונות, וכיוצא באלה. " (שם, בפסקה 9)
דברים אלה כוחם יפה גם בהתייחס למבקשת בענייננו.
3.
לבסוף נורה כמבוקש, כי מן ההגדרה של השאלות המשותפות לחברי הקבוצה כמפורט בפסק הדין נושא בקשת רשות הערעור, תוסר השאלה: "האם [תאגיד המים] פעלה כדין עת חייבה את החייבים בסכומים העולים על הקבוע בנוהלי המשטרה, לפי סיכום עם תחנת המשטרה בשפרעם". אנו סבורים כי אין מקום להידרש לשאלה זו כנוסחה, ובנפרד מהשאלה שבמוקד התובענה הייצוגית כפי שהוגדרה, והיא: "האם [תאגיד המים] גבתה הוצאות גבייה מעבר להוצאות הישירות והסבירות שהיו לה בפועל והמותרות מכוח תקנות הוצאות מירביות".
4.
יש לקרוא את ההוראות האופרטיביות שבפסק הדין של בית המשפט המחוזי בכפוף לכל האמור לעיל, ולבצע את ההתאמות הנדרשות; ויראו אותן כניתנו היום.
בנסיבות כפי שפורטו ולנוכח ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, איננו עושים צו להוצאות בערכאתנו.
ניתן
היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (17.7.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט