רע"א 6336/13 ד"ר שמואל סעדיה נ. אריאל פופר ,עו"ד - כונס נכסים

1.

המבקש התמנה לבקשת נושה מובטח ככונס נכסים על נכסי מקרקעין של חברה פלונית, תחילה במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולאחר מכן במסגרת הליכי פירוק החברה. לאחר כשמונה שנים בהם שימש בתפקידו, מונה המשיב 1 (להלן: המשיב) ככונס נכסים תחתיו. בין המבקש למשיב נתגלעה מחלוקת בעניין העברת כספים שהגיעו לידי המבקש במהלך ובמסגרת תפקידו ככונס נכסים, טרם הוחלף על ידי המשיב. לפיכך פנה המשיב לבית המשפט וביקש להורות למבקש להעביר אליו לאלתר את כל הכספים שנתקבלו עקב ובמהלך הכינוס ועדיין מוחזקים בידיו. בהחלטתו קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיב, הביע את מורת רוחו מכך שהמבקש הותיר בידיו את כספי הכינוס לאחר שסיים את תפקידו, וחייב את

המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.

2.

מכאן הבקשה שלפניי, בה עותר המבקש לביטול החלטתו של בית משפט קמא אך ורק בנושא ההוצאות. לטענת המבקש, הוא הגיע עם המשיב להסכמה דיונית לפיה בית המשפט יכריע אך ורק בשאלה אם טרם העברת הכספים למשיב, המבקש רשאי יהיה לשלם לצדדים שלישיים שנתנו לו שירותים בתפקידו ככונס. לטענת המבקש,

פסיקת ההוצאות במקרה דנן מנוגדת להסכמת הצדדים.

3.

דין הבקשה להידחות.

המשיב כפר לחלוטין בקיומה של הסכמה דיונית לויתור על הוצאות. אך אף מבלי להידרש לטענותיו העובדתיות של המשיב, הרי שהבקשה למתן הוראות מדברת בעד עצמה, ולא ניתן לדלות ממנה הסכמה דיונית לויתור על הוצאות כנטען על ידי המבקש. לכן לא מצאתי טעם להתיר למבקש להגיב על תשובת המשיב.

לא בכדי תמך כונס הנכסים הרשמי בבקשה למתן הוראות בבית משפט קמא, בציינו בקצרה "ברי כי מעבר להעברת שרביט ניהול ההליך לידיו של עו"ד פופר יתכבד עו"ד סעדיה ויעביר אף את הכספים, נשוא הבקשה, השייכים לחברה אשר הצטברו בידיו". הדברים פשוטים, לא היה מקום להטריח את המשיב ואת בית משפט קמא להידרש לבקשה, ויש להצר על כך שהמשיב נאלץ בסופו של דבר לנקוט בהליך של בקשה למתן הוראות כדי להעמיד דברים על מכונם.

4.

ולבסוף, אחזור ואזכיר את ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיעור ההוצאות שנפסק על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים, והמקרה דנן בוודאי שאינו נמנה על אותם מקרים (ראו לדוגמה רעא 9153/07 גנאדי נ' עו"ד עובדיה בלס-בתפקידו ככונס הנכסים על נכסי חברת מגדלי השמש (1990) בע"מ (25.6.2009) וכן אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי

745 (מהדורה עשירית, 2009)).

5.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, והרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.