רע"א 6416/18 יואב פרץ נ. בניהו טהבש

לא ראיתי להיעתר לבקשה שבכותרת. תנאי למתן פטור מהפקדת עירבון הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית . בענייננו, המבקש לא טען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את העירבון וממילא לא הניח תשתית עובדתית לשם כך (כמו, למשל, תדפיסי חשבון בנק המעידים על מצב ה"עובר ושב"). ודוק, טענותיו של המבקש בנוגע לנזקים כלכליים שנגרמו לו בעקבות ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים וטענותיו באשר לירידה בהיקף הכנסותיו, אינן מובילות בהכרח למסקנה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את העירבון. משכך גם לא ראיתי להורות על תשלום העירבון לשיעורים.

כמו כן, סבורני כי גובה העירבון שנקבע אינו חורג מן המקובל בהליכים כגון דא.

למעלה מן הצורך אציין כי אף סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים נוכח אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות (ראו: רע"א 7201/18 מודן נ' מכבי שרותי בריאות , פסקה 12 (28.10.2018)).

הבקשה נדחית אפוא. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 2.1.2019, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך במתן החלטה נוספת.