רע"א 6419/12 יוסף סמאנה נ. אפיק הירדן אחזקות (2006) בע"מ ואח'

1.

לפני בקשה שהוגשה בתאריך 31.8.2012 ואשר כותרתה: "בקשה לצו מניעה דחוף על דרך בקשת רשות ערעור". ענין הבקשה, כפי שנוסחה, היה הוצאת צו שיורה על מניעת פירעון אג"ח של המשיבה 10 (להלן: החברה ). המבקש הגיש בקשה דומה לבית המשפט המחוזי הנכבד, וזו נדחתה בתאריך 30.8.12 על ידי כב' הנשיאה, השופטת מ' ארד ,

שכן המבקש לא פירט באופן מלא את השתלשלות המאורעות וההליכים הרלבנטיים לענין ולא צירף מסמכים להוכחת טענותיו, כך שלא ביסס לכאורה קיומה של עילת תביעה.

כנגד החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה למתן רשות הערעור שבכאן. להלן אביא מספר נתונים הצריכים להכרעה, ככל שניתן היה לדלותם מהחומר שהובא בפני.

2.

המבקש היה המייסד של החברה והיה בעל מניות בה. בשנת 1992 זכתה החברה במכרז ממשלתי להקמת פרויקט בניה בעיר רמלה. חלק מהמשיבים חתמו עם המבקש על מערכת של הסכמים במטרה להצטרף לפרויקט הבניה – כמשקיעים. לימים נתגלעה מחלוקת בין הצדדים ולאחר קיומם של מספר הליכים הוסכם, לפי המלצה של בית המשפט המחוזי שדן בשעתו בסכסוך, כי המחלוקת תובא בפני בורר. בתאריך 27.10.2005 ניתן פסק הבורר, שדחה את טענותיו של המבקש, וזה אושר בתאריך 15.10.2006 על-ידי בית המשפט המחוזי ירושלים הנכבד. אחר הדברים הללו הגיש המבקש מספר בקשות ועתירות, בגדרן העלה טענות שונות, שגם מטרתן היתה להשיג את ביטול פסק הבורר. כל אלה נדחו.

בבקשה שבכאן, טוען המבקש כי המשיבים ביצעו מעשי תרמית וכי הם גרפו רווחים שהיו צריכים להשתלם לו. נוכח כל האמור המבקש עתר להוצאת הצו הזמני המבוקש.

3.

בתאריך 31.8.11 דחיתי את הבקשה לצו ארעי תוך שציינתי שהחומר שהוגש איננו סדור וקשה להבין את פשרו. יחד עם זאת הוריתי למשיבים להגיב לבקשה כדי שיעמוד בפני חומר רלבנטי נוסף. כן ציינתי בהחלטתי כי למבקש הוצע לפנות לקבל ייעוץ משפטי, או להיעזר בסיוע משפטי, אם הוא עונה לתנאים המצדיקים זאת. מיד לאחר מכן הגיש המבקש בתאריך 3.9.12 בקשה להבהרה ולהרחבת סעדי הבקשה, שאף היא לקתה בליקויים דומים לאלה שאיפיינו את בקשתו המקורית. פגמים אלה והעובדה שהבקשות אינן ערוכות על פי הנדרש בתקנה 403 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1980 – די היה בהם כדי לדחות את הבקשות על הסף ולו מטעם זה בלבד, כפי שעשה בית המשפט המחוזי הנכבד.

4.

עם זאת רואה אני להוסיף לאמור בפיסקה 3 שלעיל – כי לאחר קריאת תגובת המשיבים, שהוגשה בתאריך 6.9.12, ועיון בחומר שצורף לה, נוכחתי לדעת כי ענינו של המבקש כבר נדון בפני ערכאות שונות של בתי המשפט, לרבות בית משפט זה. כן ניתנו במכלול מעל ל-85 החלטות בעניינים שונים הקשורים לסכסוך שבין הצדדים (ראו: בג"ץ 4201/12), אשר דחו את מרבית טענותיו של המבקש. המבקש לא גילה באופן בהיר וממצה את העובדות הנ"ל בבקשתו. בנוסף המבקש לא חשף בבקשותיו ענינים כרוכים רבים (כך למשל, הוא לא ציין את העובדה כי הוצא כנגדו צו כינוס נכסים בתיק פש"ר 59976-03-11), והוא אף התייחס להחלטות שיפוטיות מסוימות שניתנו בעניינו, אגב אי-דיוקים לגבי האמור בהם.

5.

הנה כי כן, נוכח כל האמור לעיל – לא מצאתי בטענות המבקש טעם מבורר המצדיק מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, וכן לא מצאתי צידוק להיעתר לבקשה ליתן סעד זמני במכלול, כמבוקש. בנסיבות הענין, ראיתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.