רע"א 6424/20 זהר וייס נ. בנק מזרחי טפחות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.7.2020, ברע"א 27856-04-20 (השופטת ו' פלאוט ), שבגדרה לא ניתנה רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה, מיום 21.4.2020, בת"א 8315-04-20 (השופט ז' ימיני ), שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו עשה זמני שיורה למשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ, להעביר לידיו קצבאות שמפקיד עבורו המשיב 2, המוסד לביטוח לאומי, וכן כי יונפק לו כרטיס מסוג 'דביט' לשם משיכת הכספים.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש, ובהחלטות של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הערכאה הדיונית תֵעתר לבקשה למתן צו עשה זמני במקרים חריגים בלבד, וערכאת הערעור תתערב בהחלטתה במשורה (רע"א 6203/20 י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ , פסקה 5 (10.9.2020); רע"א 5284/17 עלי נ' עיזבון המנוח יוסף עלי , פסקה 20 (15.10.2017)). לא מצאתי אפוא כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום שלא ליתן צו עשה זמני. כמו כן, לגופו של עניין, ברי כי על המשיב 1 לפעול בהתאם לחובות שהוטלו עליו מכוח צווים שיפוטיים, ועל כן נראה שאכן היה על המבקש להפנות את טענותיו לגורמים אחרים. נמצא שהחלטות בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום נטועות היטב בגדרי הדין, ומכאן שלא עלה בידי המבקש להצביע על שאלה משפטית החורגת מגדרי העניין הנדון, או כי מתעורר בענייננו חשש לעיוות דין. זאת, הגם שלא נעלם מעיני מצבו של המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.