רע"א 6203/20 י.ע.ז- חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ. רפאל מערכות לחימה מתקדמות ב

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סג"נ השופט ר' סוקול ) מיום 1.9.2020 בת"א 57613-08-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני נגד המשיבה שיאסור עליה לסלק את ידה של המבקשת מאתר בנייה בו היא מבצעת פרויקט בנייה (להלן: האתר ) עבור המשיבה עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידה.

1.

בשנת 2017 פרסמה המשיבה מכרז להקמת מבנה בן 7 קומות בשטח כולל של כ-20,000 מ"ר, אשר צפוי לאכלס כ-1,200 מעובדיה. המבקשת זכתה במכרז ובין הצדדים נחתם הסכם לביצוע העבודה (להלן: ההסכם ). על פי ההסכם, התחייבה המבקשת לבצע את העבודות ולסיימן תוך 27 חודשים ממתן צו התחלת העבודה. הצו ניתן ביום 12.6.2017 והע בודות היו אמורות להסתיים עד ליום 12.9.2019. לאחר התחלת העבודות הצדדים הסכימו על דחיית מועד הסיום עד ליום 18.11.2019.

2.

בחודש אוקטובר 2019 התברר כי העבודות לא צפויות להסתיים במועד המוסכם, והצדדים ניהלו משא ומתן שבסופו הושג הסדר פשרה, על פיו תקופת הביצוע תוארך עד ליום 15.7.2020. עוד הוסכם כי אם המשיבה תעמוד במועד החדש לסיום העבודות, יתווסף סך של 1,800,000 ש"ח לתמורה, ואם לאו, יינתן התשלום הנוסף (להלן: הסכם הפשרה ).

3.

לאחר שהתברר למבקשת כי לא תעמוד גם במועד הסיום החדש, פנתה למשיבה וביקשה הארכה נוספת של מועד השלמת העבודות. המשיבה דחתה את הבקשה ולאחר התכתבויות נוספות בין באי-כוח הצדדים הודיעה המשיבה למבקשת כי היא רואה בעיכובים בהשלמת הבנייה הפרה של ההסכם ושל הסכם הפשרה, והודיעה על הפסקת ההתקשרות ועל סילוק ידה של המבקשת מהאתר.

4.

בעקבות הודעת הסילוק, הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי ולצידה בקשה לסעד זמני שנועד למנוע את סילוקה מהאתר ולאפשר לה לסיים את הקמת המבנה.

5.

לאחר קיום דיון, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי למרות שבקשת המבקשת נוסחה כבקשה לצו מניעה זמני, מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה שיחייב את המשיבה להמשיך להתקשר עמה. ברם בהתאם לפסיקה, מתן צו עשה זמני יינתן רק במקרים חריגים, ובפרט כאשר מבוקש צו הכופה על בעל דין להתקשר עם אחר בהתקשרות מסחרית. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר הסעד הזמני זהה למבוקש בסעד העיקרי. בית המשפט מצא כי למרות ששאלת האחריות לעיכוב בביצוע העבודות אינה פשוטה, אין ברצינות עילת התביעה בשלב זה די כדי להכריע את גורל הבקשה. כמו כן, גם מאזן הנוחות אינו נוטה לצד המבקשת. סילוק ידה מהאתר אכן יגרום למבקשת נזק כספי, אך נזקיה הכספיים צפויים להתברר במסגרת ההתחשבנות הסופית בין הצדדים. בית המשפט גם דחה את טענות המבקשת כי סילוק ידה יגרום לה לפגיעה במוניטין או לפגיעה בלתי מוצדקת אשר תביא לכך שתתקשה להמשיך ולתפקד כחברה פעילה, שכן המבקשת לא הביאה ראיות להוכיח טענות אלה. מנגד, בית המשפט ציין כי אם יינתן הצו והמשך ההתקשרות ייכפה על המשיבה, קיים חשש כי המחלוקות בין הצדדים רק יכבידו ויקשו על השלמת העבודות במועד, וכי מתן צו כאמור יחייב הקמת מנגנוני פיקוח נוספים שעלותם גבוהה, ללא הצדקה. יחד עם זאת, בית המשפט מצא לנכון להורות כי מועד סילוק ידה של המבקשת מהאתר יידחה במספר ימים כדי לאפשר למבקשת להשלים את איסוף הציוד והחומרים שבאתר ותיעוד כל העבודות שבוצעו עד למועד סילוק היד.

מכאן הבקשה שלפנַי.

6.

המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי לא מתקיימים התנאים למתן סעד זמני לעיכוב סילוק ידה מהאתר. בכל הנוגע לסיכויי תביעתה טוענת המבקשת כי המשיבה במעשיה ובמחדליה העוולתיים, גרמה לעיכובים רבים בביצוע הפרויקט שאף גרמו למבקשת נזקים כבדים. בהתנהלותה של המשיבה יש אפוא כדי לבסס זכות לכאורה של המבקשת נגדה. באשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי הנזק שייגרם לה, אם לא יינתן הסעד הזמני, יהיה בלתי הפיך, ומנגד למשיבה לא ייגרם כל נזק. ראשית, למבקשת מוניטין רב וסילוקה מהפרויקט בטרם סיומו יהווה פגיעה אנושה במוניטין שלה. שנית, סילוק ידה ואי סיום הפרויקט כמתוכנן יחשוף אותה לתביעות ענק מצד קבלני המשנה והספקים שלה. שלישית, סילוקה מהאתר יוריד לטמיון את הכספים שהיא וקבלני המשנה מטעמה השקיעו לצורך רכישת ציוד וחומרים לטובת פרויקט הבנייה. לשיטת המבקשת, אף למשיבה ייגרם נזק גדול יותר כתוצאה מסילוק ידה.

7.

בתגובתה לבקשה גרסה המשיבה כי העיכובים בסיום פרויקט הבניה נבעו ממחדליה של המבקשת ומרשלנותה. כמו כן, המבקשת נמנעה מלפעול לתקן את הליקויים באתר. בנסיבות העניין, לשיטת המשיבה סיכויי התביעה של המבקשת אינם גבוהים והכף נוטה לטובתה. כמו כן, מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן ניתן לרפא את נזקיה הנטענים של המבקשת, אם תזכה בתביעתה, באמצעות פיצוי כספי.

8.

דין הבקשה להידחות. בהתאם להלכה הפסוקה, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 131/16 אשבורן נ' אייזנברג , פסקה 19 (4.2.2016); רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ , פסקה 14 (3.7.2014); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל , פסקה 13 (12.1.2014) (להלן: עניין עבדאללה )) . המקרה דנא אינו בא בגדר החריגים לעיקרון זה.

9.

בהתאם תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה סעדים זמניים במסגרת תובענה, על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני: ראשית, יש לבחון האם הניח מבקש הסעד ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה; שנית, יש לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים, בו ייבדק הנזק שצפוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי. בין שני השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל ששיקול אחד נוטה בבירור לטובתו של אחד הצדדים, יגבר משקלו של השיקול השני, ויש להראות, כי הוא נוטה במידה פחותה יותר לטובת אותו צד (ראו: עניין

עבדאללה , פסקה 16). לצד שני שיקולים אלה, על בית המשפט לשקול גם שיקולים שביושר ובצדק (ראו: רע"א 4643/20 שטרן נ' חברת בנק הדואר בע"מ , פסקה 4 (8.7.2020)).

10.

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת וחורץ את גורלה של הבקשה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, לא עלה בידי המבקשת להראות כי סילוק ידה מאתר הבנייה יגרום לה לנזקים מעבר לנזקים כספיים ברי-פיצוי. בהתאם לכך, אין בנזק כספי כדי להצדיק מתן סעד זמני (ראו: רע"א 1288/20 דאון נ' עו"ד נועם ברם , פסקה 10 (17.3.2020); רע"א 3174/11

ניסנוב נ' גורל , פסקה 8 (26.5.2011)). זאת שעה שהמבקשת לא הצביעה על חשש לגבי יכולתה הכלכלית של המשיבה לעמוד בחובת הפיצוי, אם תידרש לכך.

11.

מעבר לכך, המבקשת דורשת, הלכה למעשה, כי בית המשפט יכפה על המשיבה להמשיך ולהתקשר עימה. במקרים רבים עמד בית משפט זה על כך כי, ככלל, אין לכפות על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם במסגרת בקשה לסעדים זמניים (ראו: רע"א 4884/14 ארנון-פז (1985) בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל , פסקה 12 (10.8.2014); רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ , פסקה 31 (20.1.2013); רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון , פ"ד מה(4) 225 (1991) (להלן: עניין

טירת צבי ); רע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995)). המבקשת לא הצביעה מדוע יש לסטות מכלל זה בענייננו. ההסכם בין הצדדים דורש מידה של אמון ושיתוף פעולה שוטף בין הצדדים לשם הצלחת ההתקשרות. במצב הדברים דהיום, אכיפת ההסכם בין הצדדים תצריך כנראה מידה גבוהה ביותר של פיקוח, בין אם באמצעות מנגנון פיקוח שיתווסף על הקיים בהסכמים ביניהן ובין אם על ידי בית המשפט. במצב דברים זה נוטה הכף שלא ליתן סעד זמני, שמשמעותו היא למעשה אכיפת החוזה (ראו: רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים , פסקה 10 (10.3.2009)).

12.

משוכה גבוהה נוספת אותה לא הצליחה המבקשת לצלוח היא העובדה שהצו המבוקש חופף בעיקרו את הסעד העיקרי שהתבקש במסגרת התובענה. למרות שהסעד העיקרי נוסח כבקשה למתן צו הצהרתי, נפקותו המעשית של הצו ההצהרתי היא כי המבקשת תוכל להמשיך לשמש כקבלן ראשי בפרויקט. ככלל, במקרים כאלו כאשר הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי, ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הסעד הזמני (ראו למשל: ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות' , פסקה 8 (29.8.2012)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.