פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6456/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
שמעון קט
נ ג ד
המשיבה:
חברת עמידר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 6.7.14 ברת"ק 37576-06-14 שניתן על-ידי השופטת
י' רז-לוי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת רז-לוי ) ברת"ק 37576-06-14 מיום 6.7.14, שבגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת (השופט ברינגר ) בת"ק 57155-01-14 מיום 8.6.14. הפרשה עניינה מחלוקת המבקש עם המשיבה בעניין תיקונו של רכוש משותף, נוכח חדירת מים.
רקע
ב.
בבעלות המבקש דירה בבניין מגורים באילת. המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 2,000 ש"ח שבה טען, כי המשיבה, אשר גם לה דירה באותו בניין, שלחה לו מכתב, בו דרשה השתתפותו בטיפול בדליפת מים מגג הבניין. לטענת המבקש, בשליחת המכתב היה כדי לפגוע בו ובכבודו. התביעה נדחתה, אף שהמשיבה לא התייצבה לדיון, מן הטעם שאינה מגלה עילה משפטית, ובית המשפט הסביר למבקש, כי לגיטימי שבעלת דירה בבניין תשלח מכתב לדיירים האחרים. טענות אחרות של המבקש, שעניינן אי סדרים אצל המשיבה בהיותה גוף דו מהותי, נדחו אף הן, מן הטעם שבית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום המתאים לדיון בהן.
ג.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. נפסק, כי אין מקום להתערב בהכרעת בית המשפט לתביעות קטנות שלא לקבל את תביעת המבקש. הוסבר, כי אף שהמשיבה לא התייצבה לדיון, אין על בית המשפט החובה לקבל את תביעת המבקש, על פי פרשנות תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 הקובעת, כי "התייצב התובע והנתבע לא התייצב - יתן בית המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תידחה התביעה". כן נקבע, כי טענות המבקש כלפי המשיבה ואופן התנהלותה אין מקומן בבית המשפט לתביעות קטנות.
הבקשה והכרעה
ד.
בבקשה נטען, כי היה מקום לקבל את התביעה נוכח אי התייצבות המשיבה. עוד נטען, כי שגה בית המשפט כשקבע כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום המתאים לדון בטענות בדבר אי סדרים אצל המשיבה, וכי הוא נקט כלפיה בסלחנות יתרה. הוסף, כי בית המשפט לא הבין את עוצמת "עוגמת הנפש שגרמה המשיבה כלפי המערער".
הכרעה
ה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. כנודע, הרשות לערעור בגלגול שלישי ניתנת בכלל במשורה, ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מקל וחומר כך, כשהמדובר בהליך תביעות קטנות, שגם הערעור בבית המשפט המחוזי לגביו הוא ברשות (ראו סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984), וניתן במשורה (ראו לעניין התכלית שביסוד הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות רע"א 6892/13
חיימוביץ' נ' אוריון (2014); רע"א 7437/13 פלונית נ' שמריהו (2014)). מטבע המאטריה, בבית משפט זה יידונו תביעות קטנות במקרים חריגים שבחריגים, וזאת במקרים של עוול או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב
(2005), פסקה ט(2); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל (2007), פסקה ו'). ככל שהפכתי בבקשה, לא מצאתי כי היא מעלה, בנסיבות הספציפיות, סוגיה מן הסוג המצדיק אותו חריג נדיר. תביעתו של המבקש אינה מגלה עילה משפטית כל עיקר. עוד, כפי שקבעו בתי המשפט הקודמים, אין בית המשפט לתביעות קטנות האכסניה המתאימה לטענות בעלות אופי מינהלי כלפי המשיבה. אשר לטענתו של המבקש כי משהמשיבה לא התייצבה היה מקום לקבל את התביעה, הנה כפי שציין בית המשפט המחוזי, תקנה 11 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות מורה לבית המשפט ליתן פסק דין במצב שבו לא התייצב הנתבע; ואולם, אך אין משמעות הדבר שעליו לקבל את התביעה, כנתינתה או בכלל (במובחן ממצב שבו התובע לא התייצב, שאז עליו ככלל לדחות את התביעה). לשון התקנה – שכוונה ביסודה למקרה בו הנתבע מקל ראש בתביעה ואדיש לתוצאה, כמוכח מאי התייצבותו – היא "יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה " (הדגשה הוספה – א"ר), ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו. יש לפרש את התקנה כך, שעל בית המשפט להשתכנע כי יש בה ממש, על יסוד כתב התביעה והחומר שבתיק בו עיין; אך לבית המשפט שיקול דעת, ובאפשרותו אף במצב זה לדחות את התביעה, ככל שימצא שאין כתב התביעה מגלה עילה (רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (2011); ראו והשוו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11- תשע"ג), 632). האמור מתחייב גם מן השכל הישר.
ו.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, כ"ג בחשון התשע"ה (16.11.2014).
ש ו פ ט