פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6556/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. אחמד נעימה
2. גור נעימה
3. אחמד נעימה ובניו יצור ומיחזור מתכות לתעשייה
נ ג ד
המשיב:
יהודית מנליס
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) מיום
3.7.08 בתיק בש"א 9445/08
בשם המבקשים:
עו"ד יואל גולדברג
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) מיום 3.7.08 בתיק בש"א 9445/08, בה נדחתה בקשת עיכוב ביצוע במסגרת ע"א 5118/04 – ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת טאובר) מיום 18.11.07 בת"א 18376/04.
ב.
יסוד ההליכים בתביעה לסילוק יד שהגישה המשיבה כנגד המבקשים וכנגד אדם נוסף. במסגרת הדיון בתביעה, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכם, אך כי נדרש עדיין אישורו של המבקש 1. במוקד ההסכם עמדה הקביעה כי המבקשים ישלמו דמי שימוש ראויים למשיבה, לפי שומת שמאי מוסכם, וכי במידה שהשומה לא תהיה מקובלת עליהם, יְפַנוּ את הנכס וישלמו 80% משיעור השומה. בהמשך הודיעו המבקשים על אי הסכמתם לתנאים האמורים. לבקשת המשיבה, נתן בית המשפט פסק דין על יסוד ההסכם, וקבע כי המבקשים יפנו את הנכס וישלמו דמי שימוש.
ג.
בקשת המבקשים בבית משפט השלום לעיכוב ביצוע (ת"א 13019/05) נדחתה. נקבע, כי בכל הנוגע לפסק הפינוי, דין הבקשה להידחות על הסף, הואיל והערעור אינו מתיחס לפינוי כלל. אשר לחיוב הכספי נקבע, כי המבקשים לא הראו שהמשיבה עשויה להתקשות בהשבת הכספים שישולמו, ולהשיב את המצב לקדמותו, וכן כי לא הניחו יסוד ממשי לטענה כי ביצוע פסק הדין יגרום נזק חמור לעסקיהם. בקשת עיכוב הביצוע לבית המשפט המחוזי, במסגרת הערעור, נדחתה מטעמים דומים, תוך שצויין שמדובר בחיוב כספי, אשר ככלל לא יעוכב אלא אם בידי המבקש להראות, כי אם יתקבל הערעור יתקשה לקבל חזרה את כספו.
ד.
מכאן הבקשה הנוכחית. נטען, בתמצית, כי סיכויי הערעור טובים, הואיל ובית משפט השלום טעה בהחילו את הסכם הפשרה, אשר לא הושגה לגביו גמירות דעת ואשר כפוף היה לאישור המבקש 1, אשר לא ניתן. כן נטען, כי אם יקויים פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב למבקשים את כספם, וכי קיום פסק הדין משבית, הלכה למעשה, את עסקיהם. עוד מלינים המבקשים על כי בית המשפט המחוזי לא קיים דיון בעל פה בבקשה לעיכוב ביצוע.
ה.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. תחילה, מדובר ב"גלגול שלישי", אחר שהבקשה לעיכוב ביצוע כבר נדונה בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. משכך, אין היא יכולה להתקבל, אף מן הטעם שלא כרוכה בה שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדרי הסכסוך בין הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"א 5427/06 כליף נ' אבישי , פסקה ח (לא פורסם, 14.9.06)).
ו.
גם לגופה, אין בידי להלום את הבקשה. כפי שקבעו בתי המשפט הקודמים, המבקשים אכן לא תמכו בתימוכין של ממש (לרבות בתצהיר) את הטענה כי המשיבה עלולה להיתקל בקושי בהשבת הכספים שישולמו לה, ואף לא את הטענה כי ביצוע פסק הדין יפגע אנושות בעסקיהם. פשיטא, שהיה עליהם להראות בסיס לטענה בגדרים הללו, על מנת שתוכל בקשתם להישקל (ראו למשל בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד מג(2) 172; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה (חיפה) , פ"ד נ(5) 403). גם הימנעותו של בית המשפט קמא מקיום דיון בעל פה, ומשמיעת ראיות, אינה מניחה לכאורה מסד לטרוניה, נוכח תקנות 240241, 466470 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. קיומו של דיון בעל פה בכגון דא נתון לשיקולו של בית המשפט (תקנה 241(ד)), על יסוד החומר שלפניו, האמור לשקף את שביקשו בעלי הדין להביא לעיונו ולהכרעתו.
ז.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, י"ז באב תשס"ח (18.8.08).
ש ו פ ט