רע"א 658/10 מאהר ביטאר נ. צמח יענים בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים הווארי, אברהם וארבל) מיום 22.12.09 בתיק ע"א 208/08, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו – בהכרעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 – של בית משפט השלום בנצרת (סגן הנשיא סרחאן) מיום 3.9.08 בתיק ת"א 3927/04.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית כנגד המשיבה בגין יתרת התמורה אשר הגיעה לו לטענתו, בעבור בנייתה של משחטת יענים. הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלת אומדן היקף העבודות. נוכח הפער בין הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, אשר קבע בחוות דעתו, כי הסכום המגיע למבקש עומד על כ-187,000 ₪. ביום 18.12.07 הסכימו הצדדים למתן פסק-דין על דרך הפשרה. בית המשפט פסק סך של כ-96,000 ₪ לטובת המבקש.

ג.

על כך עירער המבקש לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען המבקש, כי שגה בית משפט השלום בכך שפסק לטובתו סכום שאינו הולם את הסכמי הצדדים לפי מדד תשומות הבניה; שהסכום שנפסק, נפסק בשרירותיות; וכן שההוצאות שנקבעו לו אין בהן כדי לכסות ולוא גם חמישית מהוצאותיו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו בקבעו, כי עילות ההתערבות של ערכאת ערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות ביותר, ושמורות למקרים נדירים ויוצאי דופן, וכי המקרה דנן אינו בא בגדרם. בית המשפט ציין כי פסק כך כשהוא מודע לעובדה שהסכום שנפסק עומד על כמחצית מהסכום שנקבע על-ידי המומחה מטעם בית המשפט (עמ' 4 לפסק הדין). ואולם, ציין בית המשפט, לדבריו - למעלה מן הצורך, שגם בעובדה שבית משפט השלום לא אימץ את חוות דעת המומחה מטעמו אין כדי להצדיק התערבות של ערכאת הערעור, בשל יכולתה של הערכאה הדיונית להתרשם ולהעריך מה משקל יינתן לכך.

הבקשה

ד.

בבקשה הנוכחית נטען, כי בית משפט השלום חרג ממתחם הסבירות בפוסקו סכום אשר אינו משקף את גובה חובה של המשיבה למבקש. נטען, כי נוכח זאת, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא התערב בפסיקה זו. נטען, כי הדבר עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת ובנטייתו להסכים להכרעה על דרך הפשרה, ועל כן מגלמת הבקשה שאלה ציבורית בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בבקשה להוסיף טיעון הטעים המבקש, כי ככלל תמעט סטייתו של בית המשפט מחוות דעת של מומחה אשר מונה מטעמו, ולמצער מחייב הדבר חובת הנמקה.

דיון והכרעה

ה.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, אין נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי, אלא במקרים בהם עולה בעיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך. לא כל שכן אמורים הדברים עת מדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. כדברי הנשיא שמגר בע"א

364/89 עלי אסעד עותמן נ' מיכאל בויארסקי (לא פורסם):

"במקרה של ערעור על פשרה העילות להתערבות

בדרך

כלל

מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל, ובית המשפט

יטה

להתערב

בפסק

דין

של

פשרה

אך

ורק במקרים בולטים וקיצוניים".

מקל וחומר כך בגלגול שלישי. (וראו גם: ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה , פ"ד נג(1), 337; רע"א 6756/96 זוננשוילי יצחק נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ (לא פורסם); רע"א 4044/04 בוקרה קבלנים בע"מ נ' סגל , פ"ד נח(6) 894). בעניין דומה, בו ניתן פסק דין על דרך הפשרה, ובו העלתה המבקשת טענה זהה כי

מתדיינים יימנעו מהסכמה להכרעה על דרך הפשרה, נזדמן לי לומר זה לא כבר:

"איננו יודעים את הדינמיקה שהובילה שהובילה להסכמה לפסיקה בערעור לפי סעיף 79א', וגם אין בידנו לשער מה היתה התוצאה אילו ניתן בערעור פסק דין "רגיל" ומנומק. וחזקה על בית המשפט המחוזי כי נתן דעתו לנחוץ. ברי כי המסכים להכרעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' נוטל סיכון, אך גם הצד שכנגד נוטל סיכון. מכל מקום, לדידי קשה להלום אותו חשש שביטאה המבקשת להשפעה של פסק הדין על ציבור המתדיינים כל שיימנעו מהיזקקות לפסיקה על דרך הפשרה. כללם של דברים, אין מקרה זה מתאים להתערבות בגלגול שלישי" (רע"א 3455/10 פדול ח'ורי ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל

(לא פורסם)).

דומני כי כך אף בנדון דידן.

ו.

אשר לטענה בעניין חוות דעת המומחה, ניתן להבין לאי הנחת של המבקש נוכח התוצאה, אך אין בכך כדי להביא להתערבות בגלגול שלישי, במיוחד משציין בית משפט השלום מפורשות כי הכרעתו ניתנת "על יסוד המסמכים שבתיק ולאחר ששמעתי את עדותו של המומחה מטעם בית המשפט " (הדגשה הוספה – א"ר).

ז.

איני נעתר, איפוא, לבקשה.