פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6589/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשות:
1. ערנית מעודה
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2. המוסד לביטוח לאומי
3. פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 24.7.2019 בע"א 57891-08-18,
שניתן על ידי כב' השופטים י' שנלר סגן הנשיא; ק' ורדי; ע' רביד
בשם המבקשות:
עו"ד עמיחי טרוזמן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים י' שנלר , ק' ורדי ו ע' רביד ) בע"א 57891-08-18 מיום 24.7.2019, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה 1 (להלן: קרנית ) על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב–יפו (כב' השופטת א' קליימן-בלק ) בת"א 39383-05-13. בית משפט השלום דחה בפסק דינו את
תביעת המשיב 3 (להלן: התובע ) נגד המבקשות, וקיבל את התביעה נגד קרנית.
2.
התובע והמוסד לביטוח לאומי (המשיב 2) הגישו נגד המבקשות וקרנית תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות פגיעתו כהולך רגל בתאונת "פגע וברח" ביום 26.10.2010. בית המשפט השלום העדיף את עדותה של המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) כי היא או מי מטעמה לא נהגו ברכב בשעת התאונה, על פני עדותו של עד ראיה לתאונה אשר אף רשם, לטענתו, את מספר הרכב הפוגע בפתק שמסר לתובע בסמוך לאחר התאונה. משכך, דחה, כאמור, בית המשפט השלום את התביעה נגד המבקשות וקיבל את התביעה נגד קרנית.
3.
על פסק דין זה הגישה קרנית ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל, כאמור, את ערעורה וקבע כי בנסיבות המקרה ובשים לב לחומר הראיות, לא נסתרה גרסת התובע בנוגע למעורבותו של רכב המבקשת בתאונה. משכך, נקבע כי המבקשות הן האחראיות לפיצוי התובע בגין התאונה, ובהתאם בוטל פסק דינו של בית משפט השלום נגד קרנית.
על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זאת , לאחר שמצאתי כ י חרף טענות המבקשות בדבר חשיבותה המשפטית והעקרונית של הסוגיה המתעוררת בבקשה דנן ולגבי השלכות הרוחב האפשריות של סוגיה זו, הרי שהלכה למעשה, הבקשה אינה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך זה ואינה מעוררת כל שאלות שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי". עוד שוכנעתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
5.
אציין עוד כי אין בעצם העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מהתוצאה אליה הגיעה הערכאה הדיונית כדי להוות עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כאמור (ראו: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).
אוסיף בהקשר זה כי יש לדחות מכל וכל את טענת המבקשות לפיה נוכח דחיית התביעה נגדן במסגרת פסק דינו של בית המשפט השלום, הרי שמבחינתן מדובר למעשה בערעור ב"גלגול שני". טענה זו נעדרת כל בסיס בדין או בהגיונם של הדברים.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, י"ד
בחשון התש"ף (12.11.2019).
ש ו פ ט ת